הצעת חוק חדשה שהונחה בימים אלה על שולחן הכנסת מבקשת להסדיר את החיסיון העיתונאי וההגנה הניתנת לעיתונאים מפני חשיפת מקורתיהם (או המקורות) לידיעה שאותם הם עומדים לפרסם.
שימוש לרעה בחיסיון
לפי הצעת החוק, בית המשפט רשאי להורות לעיתונאים לגלות את מקורותיהם, אם מצא שנעשה שימוש לרעה בחיסיון העיתונאי בידי המקור, או במקרים אלה:
(1) הגילוי יתרום תרומה מכרעת להליך הנדון בבית המשפט, או יתרום לניהול חקירה של חשדות נגד אדם;
(2) הגילוי נדרש לשם עשיית משפט צדק בנושא מהותי או בעבירת פשע, או למטרת מניעת פגיעה חמורה בביטחון המדינה, בהסתברות קרובה לוודאות;
(3) לא ניתן להשיג ראיות חלופיות באופן שאינו מצריך את הגילוי.
במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות
במידה ובית המשפט החליט להסיר את החיסיון העיתונאי באופן מלא או חלקי, השופט לא יורה על גילוי הראיות או המידע שברשות העיתונאים במידה העולה על הנדרש לצורך בירור השאלה המשפטית. אם אחד הצדדים טוען כי יש לשמור על החיסיון בהקשר לתיק הנדון, בית המשפט רשאי לדון בטענה לקיומו של חיסיון במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות.
קצין משטרה לא יפעיל את סמכותו לשם קבלת נתוני תקשורת שיש בהם כדי להפר חיסיון עיתונאי, למעט כאשר העיתונאי או המקור חשוד בביצוע עבירה, או לשם הצלת חיי אדם.
לא ייערך חיפוש על גופו, בביתו או במקום עבודתו של עיתונאי לשם גילוי מידע עיתונאי, אלא על פי צו של בית המשפט.
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), 2018 | צילום: רותם אברוצקי
החומר יוכנס למעטפה חתומה
במידה שאנשי משטרה עורכים חיפוש אצל אדם שלא למטרת גילוי מידע עיתונאי ואותו אדם טוען בכל זאת לקיומו של חיסיון – יוכנס החומר שנמצא בחיפוש למעטפה חתומה ולא ייפתח אלא באישור בית המשפט.
בתביעה אזרחית על הפרת הסכם סודיות בין עיתונאים לבין מקורותיהם, תהא זו הגנה טובה לעיתונאים אם פעלו בהתאם להוראותיו של חוק זה. באישום פלילי תהא זו הגנה טובה לעיתונאים שבית המשפט קבע שגילו את המידע או נמנעו מלגלותו בהתאם לתקנון האתיקה המקצועית המקובל ומוכרת בעולם העיתונות.
החיסיון העיתונאי מוכר רק בפסיקה
בדברי ההסבר להצעת החוק אומר שוסטר שהעיתונות הישראלית היא שופר לדמוקרטיה הישראלית וכוחה רב כפועלת לחשיפת שחיתות שלטונית, עוולות ומחדלים שלטוניים שונים מהם סובל הציבור. מוסד החיסיון העיתונאי, מסביר שוסטר, מוכר כיום רק בפסיקה. חשיבותו רבה בעידוד אנשים בעלי מידע חשוב לפנות לעיתונות כדי שזו תפרסם אותו, תוך שמירה על חיסיון מקורות המידע, מחשש פן יבולע להם.
שוסטר מזכיר שבשנת 1993 הוקמה ועדה לבדיקת סוגיית החיסיון העיתונאי, בראשות המשפטן פרופ' אשר מעוז. הוועדה קבעה שיש לתקן את פקודת הראיות וליצור חיסיון עיתונאי על זהות המקור וגם על המידע עצמו, שבית המשפט רשאי לבטלו במקרים מסוימים.
