הוועדה, בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) לשעבר שרת ההסברה, הוקמה כדי לעקוף את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (ליכוד) שבאופן מסורתי דנה בחקיקה בתחום התקשורת. ועדת הכלכלה היתה אמורה לשמש כפלטפורמה פרלמנטרית גם לדיון בהצעת החוק של קרעי השנויה במחלוקת ואשר רבים רואים בה אמצעי להחלשת עצמאות התקשורת בישראל וככזו הסוללת את הדרך להשתלטות הממשלה על שוק התקשורת בישראל.
קרעי שואף להשלים במהירות את החקיקה
הוועדה העוקפת הוקמה ביוזמתו של קרעי, שלא היה מרוצה מכך שביטן לא שיתף עמו פעולה ואף ניסה לבלום אחדים ממהלכי ההשתלטות על התקשורת ששר התקשורת מקדם בלהט. אלא שהאחרון עמד על שלו: הוא שכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו, בצורך להקים את הוועדה החדשה, אף כי נתניהו מנוע ממנו מלדון בנושאי תקשורת, עקב היותו מצוי בניגוד עניינים בשל המשפט המתנהל נגדו.
היום (שלישי) הוועדה בראשות דיסטל אטבריאן, תתכנס לישיבתה הרביעית, במסגרת מעין מרתון דיונים שתכליתו לאפשר לקרעי לממש את שאיפתו ולהשלים את הליך חקיקת החוק בטרם פיזור הכנסת.
"הממשלה משתלטת על עבודת הוועדה"
ברקע זה, פנו אתמול שלושה מחברי הוועדה – ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד), ח"כ אפרת רייטן מרום (הדמוקרטים – העבודה) וח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) – ליועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק וביקשו ממנה כי תתערב כדי להבטיח את הזכות הבסיסית, כהגדרתם, להשתתף בדיונים ולהביע את דעתם על חוק התקשורת החדש ועל הליך חקיקתו בוועדה המיוחדת.
עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת |צילום: דני שם טוב, דוברות-הכנסת
"עבודת החקיקה נפגעת קשות"
השלושה מדגישים בפנייתם כי "מעורבות פעילה זו של השר בהליך חקיקה, פוגעת קשות בעיקרון הפרדת הרשויות, במעמדה של הכנסת וביכולת העצמאית שלה כמוסד ושל חברי הכנסת בפרט לבצע את הנדרש ואת ההכרחי". לטענתם, ניהול הוועדה בפועל לא מאפשר לחברי הכנסת לבצע את מלאכתם ולהפנות שאלות ענייניות לגורמי המקצוע המגיעים לדיוני הוועדה. "חברי כנסת של חברי הוועדה מוצאים את עצמם משוללי זכות יסודית ומנועים מלהציג שאלות או להתייחס לגורמי המקצוע, ועבודת החקיקה נפגעת קשות".
עפ"י שלושת חברי הכנסת, "המשמעות של העברת הדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים) לוועדה המיוחדת הינה שלילה של יכולתנו ותפקידנו כמחוקקים להעביר ביקורת אפקטיבית על מהלכי הממשלה ולהיות מופקדים על הליך חקיקה תקין. הוועדה המיוחדת אינה בעלת הניסיון המקצועי והמשפטי כמו ועדת הכלכלה להתמודדות עם הצעת חוק תשתיתית זו, שיש בה כדי להשפיע על שוק התקשורת לדורות קדימה. יש לכך השפעה גם על חברי הכנסת בוועדה המתמודדים עם הצעת החוק ועל ביצוע מלאכתם".
"החששות התממשו באופן מלא"
לדבריהם, בשלושת הדיוני הוועדה שנערכו בשבוע שעבר "נוכחנו לדעת כי החששות בנוגע להשתלטות הממשלה על עבודת הכנסת התממשו באופן מלא. הלכה למעשה הממשלה היא ש"מפקחת" על עבודת הכנסת, ולא להיפך".
בנוגע לדיסטל אטבריאן, שלושת חברי הכנסת כותבים בפנייתם לאפיק, כי "עולה שיו"ר הוועדה מתקשה לנהל את הוועדה ולכן בוחרת באפשרות 'הקלה' להוציא את חברי הכנסת מחדר הוועדה תכופות וזאת אף בניגוד לכללי הכנסת וללא הצדקה, בקריאות רצופות. ההוצאות התדירות של חברי הכנסת מאולם הדיונים אינן מאפשרות ליצור רצף מקצועי בעבודת הוועדה. זאת, במיוחד אם להביא בחשבון שמדובר בהצעת חוק ארוכה, סבוכה ובעלת חשיבות רבה לדמותה של הדמוקרטיה הישראלית".
"תמרור אזהרה בדבר פגיעה במעמד הכנסת"
לדבריהם, יו"ר הוועדה לא איפשרה לאותם חברי הכנסת שנכחו בכל דיוני הוועדה במשך שעות להתייחס להצעת החוק. "בנסיבות אלה, יכולתם של חברי הכנסת לממש את זכות ההשתתפות נפגעת באופן עמוק. יצויין שפגם מהותי זה מתווסף לקושי של אותם ח"כים לקחת חלק פעיל, רציף ועקבי בוועדה כאשר במקביל מתנהלים בכנסת דיונים עקרוניים וחשובים במספר ועדות שונות בהם הם חברים".
בפנייתם מבקשים חברי הכנסת "לשוב ולהציב תמרור אזהרה בדבר פגיעה במעמדה של הכנסת ובכלים הפרלמטריים הקיימים לחברי הכנסת בהליך החקיקה והפיקוח על הרשות המבצעת". הם מבקשים "להשיב את הצעת החוק כבר עתה, בזמן אמת, למסלול החקיקה התקין".
