- 16.09.26
- מערכת
מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את פיצול חוק התקשורת (שידורים) שמקדם בלהט שר התקשורת שלמה קרעי. 53 ח"כים תמכו 43 התנגדו.
בנאום תוכחה פומפוזי, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) יו"ר הוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך הכנת החוק, תקפה את "השמאל בתקשורת" והייעוץ המשפטי לממשלה. את החוק המפוצל, היא הציגה אגב פיזור הבטחות כי יביא להורדת מחירים בשוק התקשורת וכן יבטיח חופש ביטוי מלא ללא כל פיקוח או צנזורה.
בכוונתו של קרעי להשלים את הליך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית כבר בשבוע הבא, אולם בשל שמיעת הסתייגויות חברי הוועדה, אפשר והדבר יארך זמן רב והדבר עלול לסכן את השלמת הליך החקיקה בדגש על לוח הזמנים הדוחק בשל הבחירות הקרבות ופיזור הכנסת. בדברים שקרעי נשא במליאת הכנסת, עת ביקש להרעיף שבחים על דיסטל־אטבריאן הוא הודה הלכה למעשה כי השניים מקדמים את חוק התקשורת בהליך המתעלם מהייעוץ המשפטי של הכנסת והממשלה. "את אשת הברזל. עמדת איתי בוועדה והלכת איתי כתף אל כתף בלי עזרה, בלי ייעוץ משפטי. לא חושב שהיה מישהו שיכול להגיע למה שהגענו עכשיו, את שותפה אמיתית".
קרעי הרעיף שבחים גם על ראש הממשלה נתניהו: "אני רוצה להודות לראש הממשלה על הגיבוי, הוא מבין תקשורת וחופש ביטוי ולא לתת ליועמ"שית והפקידים לתת קנסות לערוצים. ראש הממשלה אמר שזו המשימה שלי והנה אנחנו מגיעים למשימה הזו בהצלחה".
"לא נרתעים מקמפיינים ממומנים": שר התקשורת שלמה קרעי עלה לדוכן המליאה וביקש מחברי הכנסת לתמוך בהחלטה על פיצול חוק התקשורת: "מי שבאמת חופש הביטוי ושוק חופשי נוגע בלבו, צריך לתמוך בשתי ידיים בחוק שבפנינו"@shlomo_karhi https://t.co/KmYzwknV1v pic.twitter.com/4ZNrcLZmby
— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) June 2, 2026
"הבנתי את גודל השעה וזה נתן לי כוח לשבת מול אריות התקשורת בישראל"
"עשינו את הבלתי אפשרי", הכריזה אטבריאן. "זו הייתה משימה על־אנושית מבחינה פיזית וקוגניטיבית כי שנינו הבנו שזה יהיה אוי ואבוי לא רק לימין בישראל, אלא לכל מדינת ישראל אם החוק הזה לא יעבור".
"כשאני הבנתי את גודל השעה זה נתן לי כוח לשבת מול אריות התקשורת בישראל", המשיכה דיסטל־אטבריאן. "עורכי הדין הטובים בישראל שמייצגים את טייקוני התקשורת בישראל, ואני ושלמה לבד בחדר יושבים ולא נותנים לשום מכשול, והיו כל כך הרבה מכשולים וגורמים לרעתנו", הוסיפה.
כדרכה, דיסטל הוסיפה להתגולל על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה. "אני בעשר אצבעותיי הדפתי את כניסתה של היועצת המשפטית לממשלה לחוק התקשורת", אמרה.
"אחת הסיבות שנלחמתי כמו אריה על החוק הזה, הייתה כי שמעתי במו אוזניי וראיתי במו עיניי מה השמאל מתכנן בתקשורת. להכניס את היועצת המשפטית לממשלה שתהיה אחראית על כל שוק התקשורת ולשפוט תכנים. אם היא הייתה יכולה להחשיך מסכים איפה היא הייתה עושה את זה? בערוץ 14 או 12?"
הליך חקיקה פגום
פיצול החוק הובא בפני המליאה בניגוד לנהלי הכנסת, לאחר שאתמול הוסר מסדר היום של המליאה בשל אי הצלחתו של קרעי לגייס רוב בגלל התנגדות המפלגות החרדיות שחששו מחילול שבת בשל שידורים ביישומון (אפליקציה) שאמור להחליף את עידן פלוס.
אתמול הבהירה ועדת הרבנים את התנגדותה לתמיכה בחוק התקשורת (שידורים) לקראת ההצבעה. במכתב שהפיצה הדגיש את הסוגיות הבעייתיות שהתגלו על ידם. חברי הוועדה ציינו כי החוק הופך את המדינה ליזמית, מפיקה ומממנת של יישומון, דבר שלהבנתם מהווה הרחבה חסרת תקדים לחילול השבת ביוזמה ממשלתית ממוסדת.
הוועדה התייחסה לכך שהיישומון יגביר משמעותית את הזמינות והפיתוי לחלל שבת ועל כן, התנגדה להרחבת שידורי הספורט בשבת ואף התריעה מפני פריצת גבולות והוספת ערוצים בצורה נרחבת. "החוק פותח פתח נרחב לערוצים המשדרים דברי כיעור ותועבה במימון ועידוד ממשלת ישראל".
רגע לפני הדיון פנתה חברת הוועדה ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) ליועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק והתריעה על התנהלות פגומה ומחטף בדיוני הוועדה.
ככה נראית כפייה דתית וסחיטה פוליטית על מלא.
— MK Shelly Tal Meron - שלי טל מירון (@Shellytalmeron) June 1, 2026
באישון לילה, הרחק מעין הציבור, שר התקשורת התקפל בפני האולטימטום החרדי ושירבב לחוק את הסעיף המביש הזה,
סעיף שלא היה בנוסח המקורי ונולד רק בגלל איומי המפלגות החרדיות.
לקרעי בכלל לא הפריע עד עכשיו שהיישומון הממשלתי יפעל בשבת וינגיש מידע… pic.twitter.com/S4tSQTAl84
מירון התייחסה לישיבת הוועדה שנערכה הבוקר והייתה אמורה להיות האחרונה, שבמסגרתה תוקרא הצעת החוק. "היינו עדים להתנהלות פגומה היורדת לשורשו של הליך חקיקה תקין", כתבה. הישיבה החלה ב-11:00 והסתיימה דקות ספורות לאחר השעה 16:00 בעקבות פתיחת דיוני המליאה".
אולם לדבריה, חרף הזמן הארוך ולאחר דחיות רבות, הדיון באחד מנושאי הליבה המרכזיים של החוק: חובת העברת תכנים מערוצים, התחיל רק בשעה 15:20. הדיון עסק בנוסח חדש, שלישי במספר, שהועבר לחברי הוועדה לפני יומיים בלבד.
לדבריה, מדובר בנוסח שהובא על ידי קרעי באופן עצמאי, ללא ליווי או תיאום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ושל משרד התקשורת ובניגוד מוחלט לעמדותיהם החד משמעיות של הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת. "העובדה כי לפתע הונח על השולחן הסדר חדש, השונה מכל מה שהומלץ על ידי גורמי המקצוע, מעוררת תמיהה עמוקה ומעלה חששות אמיתיים וכבדי משקל", כתבה.
300 שעות מטורפות של דיונים מרתוניים בוועדה מסתכמות עכשיו בהצבעה על פיצול החוק.
— MK Shelly Tal Meron - שלי טל מירון (@Shellytalmeron) June 2, 2026
אבל שלא יטעו אתכם – הפיצול הזה הוא רק מסך עשן.
זהו תיק 5000. שחיתות שלטונית מובהקת בשוק התקשורת הישראלי, ואני אמשיך להיאבק בה בכל כוחי כדי להבטיח שהתקשורת בישראל תישאר חופשית, נקייה ועצמאית. pic.twitter.com/iioSnmdipe
בשורה התחתונה, קרעי ודיסטל אטבריאן מציגים את החוק כבשורה צרכנית להוזלת מחירים בצד הבטחת חופש הביטוי, אולם הלכה למעשה השפעתו הצרכנית צפויה להיות שולית. מנגד ההשפעת החוק על המידע שמשודר לציבור ועל חופש הביטוי עלולה להיות מסוכנת. מעבר לכך, החוק החדש גם יאפשר חלוקת הטבות רגולטוריות מרחיקות לכת לבעלי ההון המחזיקים בכלי תקשורת שהשלטון חפץ ביקרם.
אותם בעלי הון המקפידים בדרך כלל להישאר בצללים, הרחק מעיין הציבורית. אלולם הדיונים בוועדת התקשורת בכנסת, חשפו מעט ממאבקי הכוח וכיפופי הידיים מאחורי הקלעים, כולל המאמצים הכבירים של קרעי וסביבתו להיטיב עם שחקנים ספציפיים בשוק באמצעות סעיפי חוק גמלוניים.
אחת ההטבות המרכזיות בחוק נוגעת לשינוי מבני ויסודי בשוק התקשורת בישראל: ביטול הגבלת הבעלויות הצולבות, שאוסרת על בעלי ההון להחזיק בכמה כלי תקשורת במקביל. בניגוד למרבית סעיפי החוק המיועדים ליישום בעוד שנתיים, ביטול ההגבלה הזאת צפוי להיכנס לתוקף מיד עם פרסום החוק ומשמעות הדבר כי תסלל הדרך בעבור פטריק דרהי מבעלי הפלטפורמה הרב ערוצית "HOT" וערוץ "i24NEWS" לרכוש כלי תקשורת נוספים. דרהי יוכל למשל להציע לרכוש את "ידיעות אחרונות" מידי ארנון (נוני) מוזס שצפוי גם הוא להנות מביטול ההגבלה, משום שהוא יאפשר לו למכור לדרהי. על פי הערכות בשוק, המו"מ בין מוזס לדרהי בנוגע לידיעות אחרונות, שהתנהל לפני שדרהי ניסה לרכוש את רשת 13, התחדש לאחר שדרהי הפסיד בהתמודדות על רכישת ערוץ הטלוויזיה.
חוק בהתאמה לערוצי התעמולה הממשלתית
גם ערוץ 14 ובעליו יצחק מירילשווילי יזכו להטבות מפליגות. החוק כולל מנגנונים שנתפרו במיוחד בעבור הערוץ ונועדו לאפשר לו להישאר לנצח בסטטוס של "ערוץ זעיר" כפי שהוא מוגדר כיום, וכך לזכות בהקלות והטבות רגולטוריות בשווי עשרות מיליוני שקלים.
ביטול ההפרדה המבנית
אבל אחת הסוגיות הבעייתיות ביותר בחוק, נוגעת לביטול ההפרדה המבנית המעוגנת כיום בחוק הרשות השנייה ולפיה כל ערוץ טלוויזיה מסחרי מחוייב בהקמת חברת חדשות נפרדת מחברת האם. חובה זאת קובעת כי חברת החדשות של הערוץ (כגון חדשות 12 או 13), היא גוף דו מהותי, כלומר ציבורי ופרטי כאחד ומכאן שיש עליה גם פיקוח ציבורי ודרישות החלות על התנהלותה ושידוריה כגון עמידה בכללי אתיקה עיתונאיים, חובת השקעה מנימלית בתוכן וכן כללים והנחיות בדבר נאותות הפקה.
מצאתם טעות בכתבה?
