- 16.09.26
- מערכת
חברי הכנסת שלי טל מירון ויוראי להב-הרצנו (יש עתיד), החברים בועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, עתרו היום (ד') לבג"ץ בבקשה להוצאת צו ביניים שיעצור את דיוני הוועדה, המתאפיינים ברישול ובחופזה, לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה, בשל סד הזמנים הדוחק, המקשה על קרעי ודיסטל להעביר את החוק בטרם פיזור הכנסת, והבחירות הקרבות.
עתירת חברי הוועדה מתמקדת בדרך הפגומה והקלוקלת המאפיינת את הליך החקיקה ביחוד, בשבועות האחרונים. העתירה הוגשה נגד כנסת ישראל ויו"ר הוועדה דיסטל אטבריאן. עיון בהצעת החוק המפוצלת שנשלחה בשעת לילה לחברי הוועדה, יומיים בטרם ההצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ובמנותק מכל הדיונים שקדמו להצבעה בוועדה, יכול ללמד לא מעט על ההתנהלות הכאותית מפניה מתריעים חברי הכנסת.
העותרים טוענים כי הפגמים והנזקים בהליך החקיקה הולכים ומתגברים מיום ליום, וכי נמנעת מחברי הכנסת המכהנים בוועדה האפשרות למלא את תפקידם כראוי. "הוראות הדין כמו גם חוות הדעת של יועמ"שית הכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה מבוזות בראש חוצות – דבר המהווה תקדים מסוכן גם במבט צופה פני עתיד ביחס להנחיות אחרות שלהם", נכתב בעתירה שהוגשה באמצעות פרופ' אביעד הכהן.
״ניהול 'בליץ דיונים' תוך השתקת שומרי הסף והתעלמות בוטה ומכוונת מחוות דעתם של הייעוץ המשפטי, פוגם בהליך באופן אנוש.״
— MK Shelly Tal Meron - שלי טל מירון (@Shellytalmeron) June 3, 2026
מה שקורה בוועדה לחוק התקשורת הוא לא הליך חקיקה – זהו פירוק מתוכנן של המינהל התקין.
כפי שחברי @YoraiLahav הגדיר זאת במדויק, ח״כ דיסטל מנהלת את הדיונים כאילו מדובר… pic.twitter.com/O9yt6yyhgT
אמש הצביעה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה, על פיצול חוק התקשורת (שידורים) לשני חלקים. הראשון, לפחות לפי כוונתו של קרעי ברגע זה, יובא להצבעה במליאה בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית, והחלק שני יגולגל לפתחה של הכנסת הבאה, ככל שזו תמצא לנכון לדון בחלק זה.
הלכה למעשה פיצול החוק מקדם נוסח מחודש ומצומצם בהקפו שהוצג לחברי הוועדה בימים האחרונים. מחד נוספו לחוק סעיפים מגוחכים כמו העלאת הרף להגדרת ערוץ זעיר, כך שהכנסות בסך כולל עד 80 מיליון שקל בשנה (כיום), הרף עלה להכנסות בסך 2 מיליארד שקל בשנה. הגדרה שאפשר לכנותה כחוכא ואיטלולא, ההופכת את כל הערוצים המסחריים בישראל לזעירים.
משמעות הגדרתם של כל הערוצים המסחריים כזעירים יתמצה בשורה ארוכה של הטבות רגולטוריות מצד אחד ומצד שני בביטול חובת הקמת או החזקת חברת חדשות עצמאית ודו מהותית, הנפרדת מגוף התקשורת המסחרי, החלה על כל הערוצים המסחריים לפי המצב הנוכחי, בטרם חקיקת חוק התקשורת של קרעי ודיסטל. בנוסף הוסרו מהחוק חלקים רבים וחשובים, בכדי להספיק להעביר את חוק השידורים בכל מחיר, בטרם פיזור הכנסת.
כך למשל קרעי ויתר על סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, מה שיוביל למצב רגולטורי כאוטי, ככל שהחוק יעבור במתכונתו המפוצלת, שכן שוק התקשורת המשודרת בישראל יתנהל תחת שלושה רגולטורים: הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלווין ובנוסף רגולטור ממשלתי חדש שרוב חבריו יהיו עובדי מדינה והפוליטיקאים ישלטו בו לחלוטין. כן הוסר מהצעת החוק כל תחום הרדיו, ופרקים מהותיים כמו הדרישה לתקנוני אתיקה עיתונאית, הגנה על קטינים בשידורים, אפליה בין הערוצים המסחריים בדיני תעמולת בחירות, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ושידורים אסורים.
עקיפה והתעלמות מהדרגים המקצועיים והמשפטיים
עוד נטען בעתירה כי הצעת חוק התקשורת (שידורים), הונחה על שולחן הכנסת בחטא, חרף העובדה שאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה ואף אנשי רשות האסדרה חיוו את דעתם המקצועית כי החוק "לא בשל". בהמשך הוקמה ועדת תקשורת מיוחדת שנועדה לעקוף את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (ליכוד), עניין שלכשעצמו תלוי ועומד בבג"ץ בשלוש עתירות נפרדות שהגישו מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות וכן עמותת "הצלחה" לקידום חברה הוגנת. עוד הדגישו העותרים, כי הוועדה הוקמה בניגוד לחוות דעתה של יועמ"שית הכנסת שקבעה כי מקומו הטבעי של הדיון בהצעת החוק צריך להיות בוועדת הכלכלה. אפיק חזרה והבהירה את עמדתה בעניין זה נוכח התנהלותה של יו"ר ועדת התקשורת דיסטל אטבריאן. בחצי השנה האחרונה, הוועדה עורכת דיונים אינטנסיביים בהם נדרס כל גורם מקצועי או משפטי המביע הסתייגות מתוכן החוק המוצע או מהסגנון בו נערכים הדיונים.
עוד הודגשה בעתירה סוגיית יחסה המבזה של דיסטל אטבריאן לצוות הייעוץ המשפטי שליווה את דיוני הוועדה מטעם הכנסת, עד שבאחד הדיונים, אלה נאלצו לנטוש את חדר הוועדה בעקבות הערות פוגעניות מצדה של דיסטל אטביראן. לדברי העותרים האחרונה מנהלת את דיוני הוועדה כאילו הייתה "אחוזתה הפרטית" ובתפקידה כיו"ר היא מנצלת את סמכותה כדי להשתיק דוברים, ובכללם אנשי הייעוץ המשפטי, תוך שהיא משמיעה כלפיהם ביטויים מבזים ופוגעניים ולאחר מכן "מדבררת" ביטויים אלה באמצעות מערך הדוברות העומד לרשותה. "לעומת זאת, אנשי הייעוץ המשפטי בוועדה הם לרוב אנשים צעירים, ואף אם הם מוכשרים ככל שיהיו, עדיין הם נטולי כוח וחסרי מערכת דוברות שתאפשר להם להשיב מלחמה שערה נגד מסע הביזוי והילוך האימים שמכוונת כלפיהם יו"ר הוועדה", נכתב בעתירה.
לטענת העותרים, שיאה של התנהלות דורסנית זו, בלטה בימים האחרונים עם ההחלטה על פיצול החוק, משקרעי ודיסטל הבינו כי יש עוד סעיפי חוק בעייתיים רבים שלא יספיקו לדון בהם בוועדה בטרם פיזור הכנסת.
כאמור, שלוש עתירות לבג"ץ תלויות ועומדות נגד הקמתה של ועדת התקשורת שהוקמה במיוחד לצורך הדיון בחוק התקשורת (שידורים), במקום בועדת הכלכלה כמקובל. העתירות הוגשו על ידי מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות וכן עמותת "הצלחה" לקידום חברה הוגנת, אולם עד כה השופטים לא קיבלו את בקשות העותרים להוצאת צו ביניים שיורה על עצירת הליכי החקיקה, מה שאפשר מרמז על עמדתם העקרונית, לפיה אפשר והעתירות שהוגשו טרם השלמת הליך החקיקה ואישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, מקדימות את זמנן.
עם קבלת העתירה לידיו, שר התקשורת, שלמה קרעי כתב בחשבונו ברשת X: "אין תחתית. חברי הכנסת של "יש עתיד" מפסידים פעם אחר פעם במליאה ובוועדות הכנסת, ובמקום לקבל את הכרעת הרוב הם רצים מיד ל”שליט העליון” – בג”ץ. לא יעזור להם. העם הוא הריבון!"
אין תחתית.
— 🇮🇱שלמה קרעי - Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) June 3, 2026
חברי הכנסת של יש עתיד מפסידים פעם אחר פעם במליאה ובוועדות הכנסת, ובמקום לקבל את הכרעת הרוב הם רצים מיד ל”שליט העליון” – בג”צ. לא יעזור להם. העם הוא הריבון! pic.twitter.com/0BuN637zMG
מצאתם טעות בכתבה?
