אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

חוק תקציב התאגיד אושר בקריאה טרומית | "ניסיון השתלטות פוליטי על התקשורת בישראל"

לפי הצעת החוק, הממשלה תוכל לקצץ בתקציב תאגיד השידור שכיום נקבע עצמאית על ידי מועצתו. ח"כ אלהרר: שר התקשורת לא מסתיר את הבוז שהוא חש כלפי התאגיד. המהלך הוא חלק מההפיכה המשטרית
הכנסת אישרה אתמול (רביעי) בקריאה טרומית את חוק תקציב תאגיד השידור הישראלי ולפיו תקציבו של תאגיד השידור הציבורי, יהיה מעתה חלק מתקציב המדינה, כך שהמדינה תוכל לשנותו, לרבות לקצץ בו, כפי שהיא עושה במשרדי הממשלה השונים. כיום תקציב התאגיד מוגן בחוק כדי לשמור על עצמאותו ויציבותו. הצעת החוק החדשה מעוררת חשש מפני ניסיון השתלטות של הממשלה על התקשורת הציבורית ולמעשה מבקשת להשיב את השידור הציבורי לימי "רשות השידור" שעליה פיקחו חברי מליאה וועד מנהל שמונו על ידי הממשלה שגם אישרה את תקציבה השנתי.

 

"מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"
 
לפי ההצעה, אותה הגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) ואושרה ברוב של 55 תומכים מול 47 מתנגדים, התקציב של תאגיד השידור הציבורי ייקבע מעתה על ידי הממשלה, במקום על ידי מועצת התאגיד. לדברי בוארון "הגיעה העת לשים קץ למציאות מקולקלת, שבה תקציב התאגיד נפרד מהתקציב הכללי של המדינה ולא נתון לפיקוח. לא ייתכן שתקציב התאגיד יהיה בן חורג לתקציב הלאומי. אין כוונה להתערב בתכנים, אך דרוש פיקוח על הכספים". 
 
קיצוצים בתקציבי הרווחה, הבריאות והחינוך
 
ח"כ בוארון מתעלם מכך שמקורו התקציבו העיקרי של התאגיד נגבה באמצעות אגרות רישוי כלי הרכב וכן ממכירת פרסום וחסויות וכך הוא כותב בדברי ההסבר להצעת החוק כי "הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים בתקציביהם של כל משרדי הממשלה בכדי לעמוד בהתחייבויות הנדרשות עקב המלחמה. בין משרדי הממשלה מהם קוצץ התקציב ניתן למצוא את משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך. הקיצוץ לא פסח אף על תקציב הספריות הציבוריות. במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל להירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת". 
 
 "תאגיד השידור הישראלי הציבורי, כשמו כן הוא: ציבורי. על כן גם תקציבו השנתי של התאגיד צריך להיות ממומן מקופת הציבור – דהיינו מתקציב המדינה. מוצע לקבוע כי תקציב תאגיד השידור ימומן, בין השאר, מתקציב המדינה ובכך יהיה כפוף גם הוא לשינויים המתבצעים בו מעת לעת". 
 
אלהרר: "שימוש בכלים של משטרים חשוכים"
 
חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), שכיהנה בעבר כיו"ר הוועדה לחקיקת חוק תאגיד השידור הציבורי, אמרה במליאה: "מה שווה התאגיד אם אתם לא שולטים בו, לא? שלמה קרעי, שר ההשתלטות על התקשורת, לא מסתיר את הבוז שהוא רוחש לתאגיד ולכל ערוץ שאינו ערוץ התעמולה 14. מי שלא יתיישר ויהפוך לשופר השלטון, לא יזכה לתקציב. הפוליטיזציה הבוטה הזו היא לא פחות מניסיונות לעצב את דעת הציבור בכלים של משטרים חשוכים, ליצור עוד פילוג בציבור באמצעות ערעור על האמת כדי לאחוז בכיסא בכוח. הצעת החוק היא חלק מארסנל ההפיכה המשטרית. לא למדתם כלום מהשבעה באוקטובר". 
 
בפנותה לקרעי, אמרה קארין אלהרר: "השחלת למשימה את ח"כ אביחי בוארון, כדי להתחמק מקבלת עמדה מחייבת של היועצת המשפטית. שמת לך למטרה להוריד את העיתונות על הברכיים, כי היא לא בעמדה שלך. מי שלא יהפוך לינון מגל או ברדוגו לא יזכה לתקציבים".
בהרב מיארה: "זו תשתית להשפעה פוליטית על התכנים"
 
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב – מיארה, מתנגדת להצעת החוק, בנימוק שהוא יפגע קשות בחופש הביטוי ובחופש העיתונות בישראל. בהרב מיארה ויועציה המשפטיים הבהירו כי הצעת החוק נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו בו. 
 
תאגיד השידור הביע דאגה מפני אובדן העצמאות העיתונאית והאיום באמצעות מניעת תקציב מספק לפעילותו כנדרש בחוק. בהודעה שפרסם התאגיד, נטען כי המשמעות של הכפפת תקציב תאגיד השידור לתקציב המדינה היא "השתלטות פוליטית על התאגיד, ולמעשה חיסול השידור הציבורי בישראל". משמעות הצעת החוק איננה כניסה מתבקשת של התאגיד תחת אלונקת הקיצוצים, כדי לסייע למשק כעת בשעת מלחמה – אלא איום תמידי של הממשלה כלפי השידור הציבורי, לשדר תוכן לפי רצונותיה הפוליטיים, אחרת יקוצץ התקציב בכל שנה מחדש".
 
עוד נאמר בתגובת התאגיד כי "קשה לנתק את ניסיון החקיקה הזה, שיפגע בפרנסתן של אלפי בני משפחותיהם של צלמים, מאפרים מלבישות, עובדי במה, טכנאים תחקירנים ועוד, מהניסיונות להשתלט ולהכניע את התקשורת החופשית בישראל". 
 
קרעי: ההצעה טובה
 
שר התקשורת שלמה קרעי הגדיר את הצעת החוק "הצעה טובה". לדבריו, תקציב התאגיד מגיע ל-800 מיליון שקל בשנה, לעומת תקציבו של ערוץ הכנסת, העומד על כ-29 מיליון שקל בלבד. "איך אפשר שלא לקחת את התקציב של התאגיד ולבדוק האם באמת  נדרש עבורו כל כך הרבה כסף? האם נדרשים 600 אלף שקלים למימון פרק של רולניק?"
 
שר המשפטים יריב לוין, מאדריכלי ההפיכה המשטרית, אמר שהוא מצפה מערוץ תקשורת ציבורי להיות פלורליסטי, כך שיבטא את כלל הדעות הפוליטיות הרווחות בציבור. "אבל מה שמטריד יותר הוא העובדה שכאן 11 נמצא בקביעות בתחתית הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה".
איגוד השידור האירופי קורא להפסיק מייד את מאמצי הפוליטיקאים להתערבות בתקציב התאגיד
 

איגוד השידור האירופי, ה-EBU, יצא בחריפות נגד כוונות הממשלה להשתלט על תקציב תאגיד השידור הישראלי. מנכ"ל האיגוד, נואל קורן: "אנחנו מודאגים מאוד מהחוק שיאפשר לשנות, או לבטל, סעיפים בתקציב תאגיד השידור הציבורי, תוך סיכון עצמאותו. התפתחות זו יכולה להתפרש כניסיון של ממשלת ישראל להשתלט על כאן". ה-EBU קורא להפסיק מייד את מאמצי הפוליטיקאים להתערבות בתקציב התאגיד.

כאן 11 מציג | צילום מרקע: תאגיד השידור הישראלי (הציבורי)

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן