הצעת החוק של שר התקשורת, שלמה קרעי לבטל את דרך מינויים של חברי מועצת תאגיד השידור הציבורי באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה בראשות שופט מחוזי או עליון בדימוס ולהעביר את סמכות מינויים של חברי המועצה ישירות לשר התקשורת ולממשלה, היא מהלך חפוז שנועד לבטל את עצמאותו של תאגיד השידור הציבורי. כך גורסים ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד יעל מיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה – לחברה הוגנת" בחוות דעת שגיבשו בתגובה לההחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה, שהחליטה בישיבתה האחרונה כי הממשלה תמנה בעצמה את מועצת תאגיד השידור.
השלושה מצביעים על כך שיוזמתו של שר התקשורת מבקשת לבטל את ועדת האיתור, שהיא בלתי תלויה ועצמאית, ולהעביר את סמכות הבחירה במלואה לשר התקשורת, אשר יביא את המלצותיו לאישור הממשלה. "משמעות ההצעה היא הענקת כוח כמעט בלעדי לשר בבחירת ומינוי חברי המועצה", הם כותבים. "מועצת תאגיד השידור משמשת כדירקטוריון התאגיד, אחראית על קביעת המדיניות, דרכי העבודה, התקציב ומינויו של המנכ"ל. אם המועצה תאויש באנשי שלומו של השר, תיפגע עצמאות התאגיד בכל מישורי פעולתו".
עוד הם מציינים שמנגנון ועדת האיתור גובש לאחר עשורים רבים בהם מינה הדרג הפוליטי את חברי המועצה (מליאת רשות השידור), והדבר פגע בתפקודו של השידור הציבורי. "עצמאות השידור הציבורי היא עיקרון יסוד בחברה דמוקרטית", נאמר בחוות הדעת. "הצורך בשידור ציבורי, כפי שהוא מוכר במדינות המערב הדמוקרטיות, נשען על ערך מרכזי: הבטחת תקשורת אמינה ועצמאית. שידור ציבורי נועד לספק תוכן איכותי שמערך התמריצים והכשלים המובנים של התקשורת המסחרית אינו מסוגל להניב". הם מציינים שבהקשר זה, האיחוד האירופי קבע ב-2024 רגולציה חדשה, המעוגנת עקרונות מפורשים להבטחת עצמאותם של האורגנים המנהלים את השידור הציבורי, בין היתר באופן מינויים. ההסדר המוצע בישראל, עומד בניגוד מוחלט למגמה זו.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר – ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע; עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה | צילום: יחס"צ
"מצג שווא של המציאות"
עוד אומרים השלושה בחוות הדעת שדברי ההסבר להצעת החוק מתארים מצג שווא של המציאות שאינו נתמך בעובדות: בדברי ההסבר נכתב כי "גורמים רבים עושים כל שלאל ידם למנוע מינוי חברי מועצה חדשים". לפי חוות הדעת, לא רק שלא ברור מיהם אותם גורמים עלומים, אלא ששר התקשורת עצמו הוא זה שנמע מלאייש את המועצה.
"בכל מקרה" , הם אומרים "הצעת החוק לא מצויה בהלימה לטעמים המוצגים בדברי ההסבר. השר מבקש למעשה להעניק לעצמו שליטה מלאה בדרך מינויים של כלל חברי המועצה וזאת מבלי להבטיח רציפות תפקודית או למלא את השורות החסרות בלבד. התבטאויות השר מחזקות חשד זה, שכן הוא הביע רצון מפורש להחליף את כל חברי המועצה, בשל אי שביעות רצונו מהתכונים החדשותיים של השידור הציבורי המבקרים את הממשלה, באופן המהווה פגיעה ברורה בעצמאות השידור הציבורי.
"תכלית לא ראויה"
לסיכום נאמר בחוות הדעת כי הצעת החוק היא בלתי מוצדקת ובלתי מנומקת, שתכליתה אינה ראויה כולה. מכוונת לפגוע בעצמאות השידור הציבורי והיא כתובה בחופזה, ללא כל עבודת רקע ומבטלת במחיר יד עבודת מטה ארוכת שנים. "הניסיונות החוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות תאגיד השידור הציבורי – באמצעות שליטה בתקציב, המינויים או בתכנים המשודרים בו. – אינם רק בלתי ראויים, אלא פוגעים ישירות באינטרס הציבורי הרחב. מדובר בערעור הרפורמה שבוצעה בשידור הציבורי בשנת 2014. רפורמה שהביאה תמורה משמעותית לנוף התקשורת בישראלי, ביוזמת שר התקשורת לשעבר מהליכוד, גלעד ארדן, ואשר נחקקה תחת ממשלת נתניהו".
שר התקשורת – ד"ר שלמה קרעי בדיון ועדת הכלכלה בעניין תיקון חוק תאגיד השידור הישראלי, ינואר 2025 | צילום: ערוץ הכנסת
