הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר-ירושלמי | צילום: דובר צה"ל
לא ברור אם הכותב נחשף למסמכים רלוונטיים או ריאיין אנשי צבא מוסמכים
בית הדין לאתיקה קבע שכל הציטוטים לכאורה בכתבתו של ט.כץ ב"יתד נאמן" מכילים "האשמות חמורות ובלתי מבוססות כלפי מערכת המשפט הצבאית". ביה"ד אף מציין כי לא ברור אם הכותב נחשף למסמכים רלוונטיים, האם ריאיין אנשי צבא, פוליטיקאים המצויים בסוד העניינים, או אזרחים יודעי דבר. "קביעות רבות בכתבה מנוסחות בצורה החלטית, חד משמעית, ללא הטלת ספק, ולקורא כלל לא ברור על מה הן מתבססות. כיוון שכך, חלק מהדברים משדרים חוסר אמינות", אומרים חברי ביה"ד.
עוד קובע ביה"ד לאתיקה כי "הכותב פעל בצורה רשלנית ולא הגונה, כשיצר מצג שווא שלא היה ולא נברא. ניכר שהדבר נעשה בכוונה תחילה. זו הטעייה מכוונת של הקוראים. את השקרים שהמציא, הבליט באמצעות סימני קריאה, כנראה במטרה להעצים את האבסורד, את הלעג ואת חוסר האמון שהעיתון והציבור החרדי רוחשים, בדרך כלל, למערכת המשפט הישראלית".
נציג העיתון לא הגיע לדיון
מועצת העיתונות הזמינה את נציג העיתון להופיע בפני ביה"ד לאתיקה ולהגיב לטענותיו של הקורא אורבך, אולם מערכת "יתד נאמן" בחרה שלא להגיע לדיון, ואף נמנעה מלהודיע על כך. העיתון הסתפק בתגובתה הכתובה של מזכירת המערכת, חנה גורל, שנכתבה עוד בטרם נערך הדיון ובטרם נשמעה גרסתו המלאה של המתלונן.
"בשום מקום בכתבה לא נטען שהפצ"רית והמשפטנים הגיעו כדי למנוע ירי", כתבה גורל. "בכתבה נאמר שהם הגיעו כדי לשלוט על הוראות הפתיחה באש. את העובדה הזו סיפרה הפצ"רית עצמה בריאיון שהעניקה לעיתון 'גלובס'. לדבריה, בכתבה רואיינו משפטנים, שמתחו ביקורת על שיקול הדעת ועל טיב ההחלטות, בלי לייחס מניעים פסולים או זרים כלשהם למקבלי ההחלטות. "משכך, לדעתנו לא התבקשה תגובת מקבלי ההחלטות, שהרי החלטותיהם מדברות בעד עצמן, וברור שהם עומדים מאחוריהן", היא כתבה.
גורל הוסיפה: "חופש העיתונות והביטוי הוא להציג ולעורר דברים. הכתבה רחוקה מלהיות בוטה ומסיתה ובוודאי שלא זו היתה מטרתה. הכתבה עומדת בכללי האתיקה ומביאה את העובדות. גם אם יש בה ביקורת, היא עניינית והנושא הוא בעל חשיבות ציבורית רבה".
חברי בית הדין לאתיקה – ד"ר עמוס נבו (יו"ר), ליאורה עיני וד"ר ערד ניר, לא השתכנעו מטיעוני המכתב ששלחה מזכירת המערכת. הם קבעו בהחלטתם כי עיתונאי "יתד נאמן" ט. כץ הפר שורה של כללי אתיקה, בהם הכלל הקובע כי עיתונאים יקפידו ככל שניתן ובהתאם לנסיבות, על דיוק, אמינות ושלמות המידע. כמו כן הוא הפר את הכלל הקובע כי לא יובאו דברים בשמו של אדם אלא אם כן הם משקפים בצורה מדויקת את דבריו. העיתונאי הפר את הכלל ולפיו בפרסום מידע העלול לפגוע בכבודו של אדם ובשמו הטוב, יש לפנות ולקבל את תגובתו והתגובה תוצג באופן הוגן כחלק מהפרסום.
