מכה לקרעי: השופט דרורי התפטר מראשות ועדת האיתור לתאגיד השידור

עוד כתב דרורי לקרעי כי  "מסמך זה (של מחלקת הבג"צים) נכתב על בסיס ההנחה כי היה עליי לאפשר לאנשי הלשכה המשפטית של משרד התקשורת ללוות את ההליך ולהתערב בשיקול דעתי, אשר הוקנה לי בחוק. מכתב זה נכתב בחוסר סמכות, בניגוד לחוק, ללא ביסוס משפטי ועובדתי, בלא שניתנה לי הזדמנות להגיב, והכל בניגוד לכללי הצדק הטבעי (…) לא נמסר לי מראש שאהיה כפוף ליועץ המשפטי של משרד התקשורת, או למשנים ליועצת המשפטית לממשלה. אילו נאמר לי זאת, לא הייתי נוטל על עצמי תפקיד זה".  

 

לדבריו, "מוניתי לתפקיד כשופט בדימוס, לאחר שבמשך שנים כיהנתי כשופט וכסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. פעלתי כשופט עצמאי, אשר פועל על פי נוסח הצהרתי בפני נשיא המדינה: 'אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים'. אין לי כל כוונה, בתפקידיי הציבוריים, לסטות מהצהרה זו. בנסיבות אלה, אך טבעי וברור הוא שהדרך הנאותה היא התפטרות".  

בעתירה לבג"צ שהגישו ביוני האחרון מכון זולת, תנועת רגולציה הוגנת ואגודת יהודים יוצאי אתיופיה (שעדיין תלויה ועומדת) נגד מינויו של משה דרורי לראשות הוועדה, טענו העותרים, באמצעות עו"ד יפעת סולל, כי "המינוי נובע אך ורק מדיעותיו וממעורבותו הפוליטית". לטענתם, "זו החלטה מודעת, מתוכננת, שכל מטרתה פגיעה בשידור הציבורי. עוד טענו כי המינוי מהוה פגיעה קשה באמון הציבור, הן בשל התבטאויותיו הגזעניות והמיזוגניות, הן בשל זלזולו בעקרונות של שקיפות והן בשל הצהרותיו הפומביות נגד אמצעי התקשורת. 

 

דרורי, שמונה לתפקידו באפריל האחרון, החליף בתפקידו את השופטת בדימוס נחמה נצר, שגם היא התפטרה בתוך פחות משנה בשל "נסיבות אישיות" וגל ביקורת על מינויה. דרורי ניסה למנות לוועדה גורמים פוליטיים המקורבים לשר התקשורת. אחד מהם הוא אלעד מלכא, בעבר משנה למנכ"ל משרד התקשורת, שבעבר קרעי ניסה למנותו למנכ"ל המשרד, אך הוא לא עמד בתנאי הסף.