הצעת החוק גם מתייחסת לתקציבו השנתי של התאגיד, העומד כיום על כ-800 מיליון שקל ולפיה סכום זה יקוצץ משמעותית, בנימוק ש"מדובר בסכום גבוה במיוחד, שאפילו המאמינים בחשיבותו של שידור ציבורי נפעמים מהיקפו". במסגרת הקיצוץ, ייאסר על התאגיד לשדר חדשות ותכניות אקטואליה והוא יסתפק בהפקת יצירות ישראליות ותכניות מורשת ותרבות, שאין להן שום קשר לחדשות ואקטואליה. התאגיד יוכל, על פי המוצע, לשדר חדשות ואקטואליה רק בשפות שאינן עברית.
מכרז לבחירת זכיין
עוד מציעה וולדיגר שמשרד התקשורת יפרסם מכרז לבחירת הזכיין שיפעיל את שידורי הרדיו של רשת ב'. אם לא יימצא זכיין כזה, תישקל סגירת רשת ב', אף כי זו תחנת הרדיו המואזנת והמשפיעה ביותר על פי כל סקרי ההאזנה.
הצעת החוק החדשה שהגישה ח"כ וולדיגר אינה מחדשת דבר ביחס להצעות החוק הנוספות בעניינו של תאגיד השידור שהגישו בחודשים האחרונים הח"כים מהליכוד טלי גוטליב, אריאל קלנר, אביחי בוארון וגלית דיסטל -אטבריאן והיא מהווה למעשה סיכום של כולן. מי שניצב מאחורי יוזמות החקיקה הללו הוא לא אחר מאשר שר התקשורת, שלמה קרעי.
בדברי ההסבר להצעת החוק, וולדיגר כותבת כי "אין כל סיבה שאזרחי ישראל ימשיכו לממן מכיסם, במישרין באמצעות אגרת הרישוי ובעקיפין באמצעות תקציב ממשלתי נדיב, את השידור המיותר הזה בתחום החדשות והאקטואליה בעברית. מטרת הצעת החוק היא להגביר את התחרות בשוק התקשורת ולעודד שוק חופשי בתחום זה. ביטול השידור הציבורי בישראל בתחום החדשות והאקטואליה בעברית, יהיה שלב ראשון בדרך למימוש מטרות אלה".
ח"כ מיכל מרים וולדיגר | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן (ליכוד) מסתייג מרוב הצעות החוק הללו, ובמיוחד להפרטה או סגירת התאגיד. עקב עמדתו זו הוא נקלע לעימות עם השר קרעי. השניים השמיעו זה כלפי זה ביטויים חריפים, במיוחד בעקבות ניסיונו של קרעי לקדם את הצעות החוק בתחום התקשורת באמצעות ועדה חדשה בכנסת שתקרא "ועדת התקשורת" – במקום ועדת הכלכלה בראשות ביטן. שר התקשורת טוען שביטן "אימץ אג'נדות של השמאל", בעוד שביטן האשים את קרעי בהשמעת דברי שקר וקרא לו להסיר את חסינותו כדי שיוכל לתבוע אותו או שיתפטר מתפקידו.
ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה בדיון על תיקון חוק תאגיד השידור הישראלי, ינואר 2025 | צילום: ערוץ הכנסת
