עוד הצעת חוק של הליכוד נגד תאגיד השידור: הפסקת העיסוק בשידורי חדשות ואקטואליה

אופורטוניזם זה כאן | ח"כ דיסטל אטבריאן שהחלה את דרכה בתאגיד השידור, גם מציעה שאת חברי מועצת התאגיד ימנה שר התקשורת | הצעות חוק שנועדו להחליש את התאגיד, כבר הביאו לקרע גלוי בין יו"ר ועדת הכלכלה ביטן לשר התקשורת
לשורת הצעות החוק של חברי הכנסת מטעם הליכוד שנועדו להחליש את תאגיד השידור הציבורי, להפריטו או לסגורו, הצטרפה היום (שלישי) הצעת חוק של ח"כ גלית דיסטל – אטבריאן ולפיה יופרטו שידורי הרדיו של רשת ב' אותם מפעיל כיום תאגיד השידור הישראל (הציבורי). לפי הנוסח המוצע בהצעת החוק של הח"כית שהתפרסמה והחלה את דרכה בימיו הראשונים של "תאגיד השידור בהקמה", התאגיד לא יעסוק כלל בשידור חדשות או אקטואליה ותחת זאת יסתפק בהיותו בית ליצירה ישראלית שתכלול הפקות בתחום האמנות, המורשת והתרבות, אולם לא בתחומי החדשות והאקטואליה בעברית או בערבית. 
 
אם יעבור החוק (המוגש כהצעת חוק פרטית) ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, משרד התקשורת יפרסם מכרז לבחירת הגורם שיפעיל את שידורי הרדיו של רשת ב' יהיה זכיין שיזכה במכרז וזה יקבל לידיו רישיון להפעלת שידורים ארציים. אם לא יימצא זכיין להפעלת השידורים, תישקל סגירת התחנה. יודגש כי רשת ב', הפועלת כיום במסגרת תאגיד השידור, היא תחנת הרדיו המואזנת ביותר על פי כל סקרי ההאזנה ונחשבת לגוף שידור מוערך ומשפיע.
 
ועדת האיתור הקיימת תפוזר
 
דיסטל -אטבריאן מציעה  כי לתאגיד השידור, תמונה מועצה חדשה שאף היא תפקח על התנהלות התאגיד בצד אישור תכניות העבודה שלו במקום זו הקיימת. אולם בשונה מהמצב הנוכחי שבו ועדת איתור בראשות שופט מחוזי בדימוס מאתרת ובוחרת את חברי המועצה  – חברי המועצה החדשה ימונו ישירות על ידי שר התקשורת ובאישור הממשלה. כלומר פוליטיזציה מוחלטת של השידור הציבורי ואפשר שאף חמורה מזו שהייתה בימי רשות השידור.
 
לפי ההצעה, ייסגר ערוץ "מכאן" בשפה הערבית ובמקומו, התאגיד ישדר במשך שש שעות ביום בערבית. כמו כן, תאגיד השידור יחזיק בחמש תחנות רדיו בלבד, לעומת שמונה תחנות רדיו שבהן הוא מחזיק כיום.
 
תקציב התאגיד יקוצץ ב-150 מיליון 
 
בדברי בהסבר להצעת החוק, כותבת דיסטל כי ההפרטה או הסגירה של שידורי החדשות והאקטואליה בתאגיד נועדה להגביר את התחרות בשוק התקשורת ולעודד שוק חופשי. לדבריה, באמצעות צעד זה תקציבו השנתי של התאגיד יקוצץ בכ-150 מיליון שקל בשל סגירת שידורי החדשות והאקטואליה, כך שתקציבו העתידי יעמוד על סך כ-500 מיליון שקל בשנה. 
 
"בעידן של טלוויזיה רב ערוצית, הנותנת התייחסות מגוונת ופרטנית לכל חלק באוכלוסייה, ובעידן של אינטרנט בנגישות גבוהה במיוחד, הטענה שנדרש שידור ציבורי בתחום החדשות והאקטואליה כדי לתת מענה לרב תרבותיות הקיימת בישראל – אינה רלוונטית יותר", מוסיפה ומסבירה הח"כית. "בנוסף, על אף שתקציב גדול במיוחד, תאגיד השידור לא מציע תכנים רב-גוניים יחודיים, ויעידו על כך אחוזי צפיה נמוכים במיוחד בתכניו". טענה מטעה המתעלמת משיעורי החשיפה המרשימים לתכני התאגיד בפלטפורמות הדיגיטליות ויישומון "כאן BOX".
 
"אין כל סיבה שאזרחי ישראל ימשיכו לממן מכיסם במישרין, באמצעות אגרת רישוי הרכב ובעקיפין באמצעות תקציב ממשלתי נדיב, את השידור המיותר הזה בתחום החדשות והאקטואליה", כותבת דיסטל-אטבריאן.
כאן אופורטוניזם – דיסטל אטבריאן בימים אחרים ורחוקים בעת הקמת תאגיד השידור הישראלי
עוד חוליה בשרשרת
 
הצעת החוק החדשה היא עוד חוליה בשורת הצעות החוק שמגישים חברי הכנסת מטעם הליכוד, שמטרתן להפריט או לסגור את תאגיד השידור הציבורי, בדגש על שידורי החדשות והאקטואליה שלו. מדובר בהצעות חוק פרטיות שנועדו לעקוף את ביקורתה של היועצת המשפטית לממשלה ואת האפשרות שניתנת בידיה לפסול אותן. מאחורי ההצעות הללו עומד שר התקשורת שלמה קרעי, שהביע לא אחת את חוסר שביעות רצונו מהקו המערכתי שנוקט תאגיד השידור הציבורי.
 
הצעת חוק דומה לזו הנוכחית, ולפיה תאגיד השידור יופרט או ייסגר, הגישה באחרונה גם ח"כ טלי  גוטליב (ליכוד), לאחר שהצעה זהה להצעתה, העלה קרעי כאשר כיהן כחבר כנסת, טרם מונה לשר התקשורת. עיון בנוסח הצעת החוק, מלמד שח"כ גוטליב פשוט מקדמת כהצעת חוק פרטית את את הצעת החוק המקורית של קרעי משנת 2022. הצעה שאם יגיש אותה כעת כממשלתית (בשל היותו שר התקשורת), היא תאלץ להבחן על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וקרעי אינו מעוניין בכך. הצעות חוק אחרות של ח"כים מהליכוד ובהם אריאל קלנר, אלי דלל ושלום דנינו, מתמקדות בהחלשת התאגיד על ידי הכפפת תקציבו לתקציב המדינה וחיובו למסור דיווח שנתי בעניין פעילותו הכספית לוועדת הכלכלה של הכנסת.
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אינו להוט כלל לשתף פעולה עם רוב הצעות החוק הללו הנוגעות לתאגיד השידור, ובמיוחד הוא מתנגד ליוזמות להפריט או לסגור גוף תקשורת זה. "תאגיד השידור הציבורי חשוב לא רק לשמאל, אלא גם לימין", הבהיר באחת מישיבות הוועדה שבראשה הוא עומד, במהלך דיון בהצעת החוק של טלי גוטליב.
 
קרעי נגד ביטן – ולהיפך
 
 עמדתו זו של ביטן  השוללת הפרטה או סגירה של התאגיד הביאה לעימות קשה וגלוי בינו לבין השר קרעי, איש מפלגתו, ובימים האחרונים הקרע ביניהם הולך ומחריף. קרעי האשים את ביטן ב"שיתוף פעולה עם אג'נדות של השמאל" ובד בבד הודיע שהוא פועל, באמצעות יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד), כדי לעקוף את ועדת הכלכלה באמצעות הקמת ועדה חדשה בכנסת – "ועדת התקשורת" – שבה יידונו הצעות החוק ש"נתקעו" על ידי ביטן. בראיון לערוץ 14 האשים קרעי את יו"ר ועדת הכלכלה כי "לוביסטים מטעם ערוצים 12 ו-13 והנהלת התאגיד הקימו אצלו מאחז" והוא עוצר את רפורמת התקשורת שהוא מקדם.
 
ביטן לא נותר חייב והגיב ברשת X: "לנוכח דברי השקר והבלע של השר קרעי נגדי, האשמות חסרות שחר שכל מטרתן להאשים אחרים בחוסר היכולת שלו לקדם רפורמה במשרד התקשורת, אני דורש ממנו להסיר את חסינותו, כדי שאוכל להגיש נגדו תביעה. טוב יעשה אם יתפטר מתפקידו".

מצאתם טעות בכתבה?