אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

קרעי: אין הצדקה למימון שידור ציבורי; אפריט או אסגור את תאגיד השידור

ועדת הכלכלה דנה בהצעות לשינוי חוק תאגיד השידור הציבורי | נשיא מועצת העיתונות והתקשורת, השופט בדימוס חנן מלצר: מההצעות עולה כוונה לשלול את אופייה הדמוקרטי של המדינה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן (ליכוד) דנה היום (שלישי) ביוזמות של שלושה ח"כים – אריאל קלנר, אביחי בוארון וטלי גוטליב, כולם מהליכוד, לשנות את "חוק תאגיד השידור הישראלי" באופן הפוגע בתאגיד השידור הציבורי ולהביא לסגירתו.
 
שר התקשורת, שלמה קרעי, שהשתתף בישיבה, התרעם על עצם הזמנתו לדיון של השופט בדימוס חנן מלצר, בעבר מ"מ נשיא בית המשפט העליון, המכהן כיום כנשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. "לא דיינו שבג"ץ הפך להיות רשות על לא כל כך דמוקרטית, אז אתה גם מביא את השופט לכאן"? זעם כלפי יו"ר הוועדה ביטן. יו"ר הוועדה השיב כי הזמין את השופט בדימוס, מכיוון שישב בעבר בדין בעניין תאגיד השידור וביקש את התייחסותו שלא ברמת הוויכוח הפוליטי. קרעי ציין כי הדמוקרטיה שייכת לציבור והוא בוחר את נבחריו והם רשאים לבצע את המדיניות שלשמה נבחרו.
 
מלצר העיר: "אדוני לא מבין מה זה דמוקרטיה וקרעי השיב: "יש כאלה שחושבים שדמוקרטיה זה מה שנחשב בעיניהם". לאחר מכן קרעי הציג את חזונו לשידור הציבורי. לדבריו, מתנגדי השינויים להסדרת שוק התקשורת הם בעלי אינטרסים שפשוט לא רוצים שיזיזו להם את הגבינה. "השוק הפרטי נחנק מעודף הסדרה, בעוד השידור הציבורי לא ציבורי ולעתים מזיק. לשידור הציבורי היתה דרישה במאה הקודמת. היום אין הצדקה למוצר כזה על חשבון הציבור, בטח לא בתחומי החדשות והאקטואליה.
קרעי: "התאגיד מנציח עוולות. זה לא יימשך"
 
עוד אמר קרעי: "אני מתכוון להפריט או לסגור את התאגיד. לא רק שאין בו ערך, אלא הוא פוגע בשוק ומנציח עוולות. נחשפנו לשידורים מוטים, פוגעניים, פגיעה בסמלים וערכים ובמצב שבו מוציאים מאות אלפי שקלים על הפקות תעמולתיות. בשם הציבור שבחר בנו אני אומר: זה לא יימשך. תעמולה והטייה – לא על חשבון הציבור. כשאומרים שאני רוצה פה שתהיה רוסיה, זה בדיוק הפוך. ערוץ 11 יעסוק בהפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד, בלי חדשות ואקטואליה במימון הציבור. תקציב התאגיד יעמוד על 500 מיליון שקל בשנה. 
 
 
השופט בדימוס מלצר הצביע על "אסטרטגיה של הצעות חוק פרטיות נגד התאגיד, שונות ומשונות שעולה מהן כוונה לשלול את אופיה הדמוקרטי של המדינה". עוד הוסף מלצר כי "אופיה הדמוקרטי של ישראל תלוי בתקשורת החופשית וכך זה בכל המדינות הדמוקרטיות. המעבר מגוף אובייקטיבי לגוף שתחת חסות הממשלה מוכר, אבל לא במדינות דמוקרטיות. זה קיים בהונגריה וסין והתקיים בברית המועצות. אני מקווה שאנחנו לא רוצים להידמות למדינות הללו". 
 
מלצר: "ההצעה לתיקון החוק לא חוקתית ויש לפסול אותה"
 
"גם אם כל 120 חברי הכנסת היו תומכים בשינויי החקיקה הללו, התיקון הזה לא חוקתי. מי שפועל נגד הדמוקרטיה – אפילו ישיג רוב של כל המאה ועשרים, ההצעה הזו היתה נפסלת כי היא לא חוקתית" התעקש מלצר.
 
היו"ר ביטן שאל את מלצר האם קיצוץ בתקציב התאגיד נחשב פגיעה בדמוקרטיה ומלצר השיב: "אם מקצצים בכל הרשויות במדינה זה אפשרי. מה שאי אפשר זה לקצץ רק לגוף אחד. אנו כמועצת העיתונות נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לסכל את המזימה הזו".
 
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד מאיר לוין, הזהיר שלגריעתו של התאגיד ממפת התקשורת תהיה משמעות דרמטית מבחינה ציבורית המשפטית. "הצעת החוק של ח"כ בוארון, שהועלתה בלא שקדמה לה שום עבודת מטה, פוגעת בעצמאות התקציבית של התאגיד ובעצמאותו בכלל, שכן הממשלה תקבע את התקציב ותהיה רשאית לשנות סעיפים, כולל התוכן עצמו, ובכך היא תהפוך את התאגיד לתלוי בה", אמר. לדבריו, להצעת החוק אין תשתית מקצועית ומשפטית. לוין  טען כי עצמאות התאגיד צריכה להיות לא רק מהדרג הפוליטי, אלא גם מאינטרסים כלכליים. "גם אם הצעת החוק לא תאושר, עצם הדיון בה יוצרת הרתעה וקיעקוע של יסודות המשטר הדמוקרטי", הוא הוסיף.
"לא מדובר ברייטינג, אלא במדדי איכות"
 
יו"ר ועד עובדי התאגיד, אלירן גבאי, טען כי הציבור מקבל היום את התוכן הטוב ביותר בישראל "ולא מדובר ברייטינג, אלא במדדי איכות". לדבריו, חשוב שתהיה ביקורת גם על התאגיד כדי למנוע סיאוב ושחיתות, אבל אי אפשר להפריט את התאגיד, מכיוון ששוק הפרסום מצומצם מדי. 
 
יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, שהשתתף בדיון, אמר כי ערוץ ציבורי חשוב למדינה דמוקרטית. "נכון שעל השידור הציבורי לשמור על איזון בין תרבויות וטוב שיהיה נטול כל השפעה פוליטית, אבל יש לשמור על השידור הציבורי ולחזקו ולא להקשות עליו. על הממשלה לרסן את כוחה עצמה ולא לפגוע בכלי תקשורת. לכן אני מציע למשוך בחזרה את הצעות החוק הללו ולתת לתאגיד להמשיך ולהתקיים. גם העובדה שזה לא ערוץ מסחרי היא חשובה". 
 
היו"ר ביטן הסתייג מהצעת החוק של גוטליב המדברת בפירוש על סגירת התאגיד. "צריך לקחת את זה בחשבון", אמר. "ערוצים 12 ו-13 הם פרטיים והם לא לטובתנו בכלל. אז אם נמכור את ערוץ 11 לגורם פרטי, זה לא ישנה משהוא מבחינת הימין, לכן ההצעה לא מובנת לי בכלל. היא לא עניינית. צריך לאזן כמה דברים בתאגיד, אבל לסגור אותו ולפתוח מחדש? זה לא משרת שום דבר כרגע".

סגירת התאגיד תוביל לסנקציות נגד ממשלת ישראל

 

בתוך כך, נואל קריון, מנכ"ל איגוד השידור האירופי (EBU), שיגר אתמול מכתב אזהרה ואיים שישראל תוצא מהאיגוד האירופי, לו יסגר תאגיד השידור וכפועל יוצא מכך תבוטל השתתפות ישראל באירוויזיון וכן הגישה לזכויות השידור של המונדיאל. במכתב שהופנה  ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, נכתב: "השידור הציבורי הישראלי חבר באיגוד החל 1957. חברות זו מעניקה לישראלים יתרונות רבים, כולל השתתפות באירועים בינלאומיים מרכזיים כמו האירוויזיון, התוכנית הנצפית ביותר בישראל בשנה שעברה וכן גישה לזכויות ספורט משמעותיות, כולל גביע העולם של פיפ"א ב–2026, המאפשרת צפייה חופשית לכל אזרחי ישראל. ההשתתפות הפעילה של תאגיד השידור הישראלי בתעשיית היצירה הבינלאומית הציגה לעולם את הכישרון, התרבות והחדשנות של ישראל".

 

באיגוד השידור האירופי חברים כ-56 גופי ציבור ממדינות ששונות, רובן ביבשת אירופה. במכתבו, קיורן הדגיש כי שידור ציבורי משמש כעמוד תווך בדמוקרטיה, תרבות וחברה, ובתוך כך הביע דאגה עמוקה מהמשמעויות החקיקה בעבור מדינת ישראל: "מהלך כזה עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבינלאומי שלה. שידור ציבורי ממלא תפקיד חיוני בקידום החברה, ובהבטחה שלאזרחים תהיה גישה לחדשות ולמידע מדויק, עדכני ואובייקטיבי. (…) סגירת התאגיד, השתלטות עליו או קיצוץ בתקציבו, יצביעו על סטייה מהסטנדרטים המוחזקים על ידי מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם ויסכנו לא רק את האמון המקומי אלא גם את האמון הבינלאומי".

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן