קרעי (שוב) נגד תאגיד השידור: דורש לשלול ממנו תקציבים בשל סרט רגיש ששידר

עמותת "הצלחה" עתרה לבג"ץ נגד כוונתו של שר התקשורת לפטר את יו"ר ועדת האיתור לחברי מועצת התאגיד - השופטת בדימוס, נחמה מוניץ
שר התקשורת – שלמה קרעי, אינו מרפה ממלחמתו בתאגיד השידור הישראלי (הציבורי). בסוף השבוע האחרון, הוא פרסם בחשבונו ברשת X, כי פנה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בדרישה לשלול תקציבים מתאגיד השידור, בשל שידור תכנים שלדעתו נחשבים כ"מסיתים".
 
קרעי כתב: "בשעה שלוחמינו הגיבורים מחרפים את נפשם למען מולדתנו, תאגיד השידור מנצל את כספי הציבור כדי להסית נגד מדינת ישראל ולוחמי צה"ל. עד שנתקן את החוק, ונפסיק לגמרי את שידורי התעמולה המתנהלים על חשבוננו, המעשים הללו לא יכולים לעבור בשתיקה".
 
סנקציות כלכליות
 
עוד הוא כתב: "פניתי רשמית לשר האוצר סמוטריץ' ודרשתי לפעול להטלת סנקציות כלכליות על התאגיד, מכוח חוק הנכבה. יש גבול למה שעם ישראל מוכן לממן – בשום אופן לא הסתה נגד חיילינו ומולדתנו". 
 
אין זו הפעם הראשונה שהשר קרעי מתייצב נגד תאגיד השידור בשל התכנים המשודרים בו. בדצמבר 2024 הוא הצהיר שבכוונתו להפריט או לסגור את התאגיד. בהמשך הוא עמד מאחורי הצעות חוק ברוח זו שהעלו ח"כים מהליכוד וש"ס בוועדת הכלכלה של הכנסת, אלא שהצעות אלה נתקלו בהסתייגותו של יו"ר הוועדה דוד ביטן, שהודיע כי הוא מתנגד לסגירת התאגיד. גם נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, לשעבר מ"מ נשיא בית המשפט העליון – חנן מלצר, הזהיר כי הצעות החוק שתכליתן להפריט או לסגור את התאגיד, באות לשלול את אופיה הדמוקרטי של המדינה.
"1948 – לזכור ולשכוח"
 
הפעם קצפו של שר התקשורת יצא בשל החלטת התאגיד לשדר את סרט התעודה "1948 – לזכור ולשכוח" משנת 2023, בבימויה של נטע שושני. הסרט, שאורכו כ-147 דקות, עוסק במלחמת העצמאות ובדרך שבה עוצב זיכרון המלחמה. הסרט מציג יומנים ומכתבים שנכתבו בזמן אמת כדי להעביר תחושות, חוויות ורגעי תקווה של יהודים ופלסטינים כמו כן הוא עוסק בהיבטים שמדווחים פחות, מצונזרים או מושתקים בזיכרון הקולקטיבי.
 
בסביבתו של קרעי לא מרוצים ממוניץ
 
הסיבה למהלך שאמור להוביל לפיטוריה של מוניץ, נעוץ בכך שבסביבתו של קרעי לא מרוצים מההחלטות שהשופטת בדימוס קיבלה בנוגע למינוי חברים חדשים למועצת התאגיד, ובמיוחד מכך שהיא אינה פועלת לאיוש מועצת התאגיד באנשים הקרובים בהשקפתם לליכוד או למדיניותו של שר התקשורת. מועצת התאגיד היא למעשה מועצת מנהלים שבסמכותה לפקח ולקבל החלטות בתחום המדיניות והתקציב בתאגיד השידור. 
 
עוזריו של קרעי פנו בשבועות האחרונים לשופטת מוניץ' ודרשו ממנה להתפטר מתפקידה אם היא אינה מוכנה "להתיישר" עם הקו של שר התקשורת, אך היא לא נענתה ללחציהם ובנסיבות העניין שנוצרו, היועצים המשפטיים של משרד התקשורת העניקו גיבוי למוניץ וקבעו שאין עילה להדחתה. כך קבע גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, ונשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית – עיגן זאת גם בנימוקי צו הביניים שבג"ץ הוציא נגד פיטוריה של מוניץ.
 
כעת "הצלחה" מבקשת מבית המשפט, באמצעות עו"ד אלעד מן, להוציא צו על תנאי המחייב את שר התקשורת לנמק מדוע לא יבוטל המהלך לפיטוריה של יו"ר ועדת האיתור. עוד היא מבקשת הוצאת צו ביניים שיבטיח את השלמת הליך מינויים של חברי ועדת האיתור, לנוכח העובדה שהמועצה סובלת מהרכב חסר ולכן אינה יכולה לתפקד.

בתוך כך, ועדת השרים לענייני חקיקה – בראשות שר המשפטים יריב לוין התכנסה היום בפעם השלישית כדי לדון בהצעת החוק של השר קרעי שתכליתה לשנות מן היסוד את האסדרה הרלבנטית לשוק התקשורת המשודרת בישראל, זאת לאחר שכבר אושרה לקריאה ראשונה.

הסיבה לכך נובעת משום שקרעי, קיבל בשבוע שעבר ציון "נכשל" מרשות האסדרה בנוגע לטיוטת החוק שהשר מבקש לקדם, שכן נוסחו הנוכחי של החוק לוקה בפגמים משמעותיים המסכנים את המהימנותם של שידורי החדשות.

זאת ועוד, בחוות דעת שנשלחה היום לשר המשפטים, מטעם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, נכתב: "לא הובא להתייחסותנו נוסח עדכני של הצעת החוק. להבנתנו, גם אם נערכו שינויים מסוימים בנוסח ההצעה ביחס להצעה המקורית שנדונה לראשונה לפני ועדת השרים ב-18 במאי 2025, שינויים אלה לא נעשו על ידי הייעוץ המשפטי של המשרד, לא זכו לאישור היועצת המשפטית של המשרד, וממילא לא הועברו להתייחסותנו ולא אושרו על ידינו, כמקובל וכמתחייב בהליך גיבושה של הצעת חוק ממשלתית".

עוד נכתב בחוות הדעת, כי "ההצעה כוללת הסדרים שיוצרים סיכונים מוגברים לדמותה של התקשורת החופשית בישראל, שהיא חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של המדינה. על פי ההסדרים הנכללים בהצעה כפי שמוכרים לנו, ישנו חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת בכלל ובשידורי החדשות בפרט". כזכור, בחודש שעבר קרעי הורה לעובדי משרד התקשורת להתעלם מחוות הדעת ומעבודתה של היועמ"שית משום שהוא לא מכיר בה יותר כמי שממלאת את תפקידה.

מצאתם טעות בכתבה?