שורד השבי ומשפחות שכולות מתגייסים למען המשך קיומה של גלי צה"ל

הקמפיין החל אתמול לקראת הדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה שהיה היום בכנסת והדיון בבג"ץ שיערך מחר
שורד השבי אלי שרעבי, משפחות שכולות ופצועי צה"ל התארגנו כדי להשמיע קריאה משותפת למען המשך קיומה של תחנת גלי צה"ל, ששר הביטחון ישראל כ"ץ החליט לסגור ב- 1 במרס הקרוב והחלטתו אושרה בממשלה.
 
הקמפיין עלה לקראת שני דיונים גורליים מבחינת עתיד התחנה:  היום (שלישי)  ערכה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת דיון מיוחד בדו"ח הוועדה בראשות דליה זליקוביץ' מ-28 באוקטובר 2025, שהמליץ  לסגור את גלי צה"ל,  בעוד שמחר (רביעי) יערך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד סגירת התחנה הצבאית.
 
בסרטון משתתפים, מלבד שרעבי, גם פצוע צה"ל סמל עוז אוקמפו, שנפצע קשה מאוד במלחמה ברצועת עזה; סרן במיל' יובל איזק ששירתה 565 ימים במילואים במהלך המלחמה; אשירה גרינברג, אלמנתו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל שנפל במלחמה; וצביקה גרינליק, אביו של סרן שאולי גרינליק ז"ל שנפל במלחמה.
 
"גלי צה"ל העניקה כוח ותקווה"
 
אלי שרעבי אומר בסרטון כי שורדי שבי סיפרו ששמעו את שידורי גלי צה"ל במנהרות וזה נתן להם כוח ותקווה. יובל איזק אומרת: "גלי צה"ל הוכיחה שהיא באמת בית לחיילים, כולל מיזמי הנצחה שיזמה ושאין כמותם בשום מקום אחר". עוז אוקמפו, אומר: "התחנה נותנת במה יומיומית לפצועי צה"ל, יותר מכל כלי תקשורת אחר. צביקה גרינליק מוסיף: "גלי צה"ל מחבקת את המשפחות השכולות. היא לא מה שסיפרו לכם". 
 
בדיון שערכה היום הוועדה לענייני ביקורת המדינה, אמר יו"ר הוועדה, אלון שוסטר (כחול לבן) כי ועדת זמיר (בראשות אייל זמיר, בתפקידו אז כמנכ"ל משרד הביטחון) קבעה ב-2023 כי יש להמשיך את פעילות גלי צה"ל, גם אם תוך התאמות נדרשות, כגון הימנעות החיילים הממלאים תפקידים התחנה מלהיות מעורבים בתכנים פוליטיים.
החלטה הסגירה – בניגוד לעמדת הצבא
 
"על אף המלצות ועדת זמיר, באוגוסט האחרון הוקמה ועדת זליקוביץ' שהובילה להחלטת הממשלה לסגור את התחנה, בניגוד לעמדת הצבא וחרף נתונים המעידים על אמון ציבורי גבוה בגלי צה"ל ובתרומתה לחוסן ולרוח צה"ל", אמר שוסטר. הוא הזהיר מפני "החלטות הרות גורל על בסיס תשתית עובדתית חסרה או תוך התעלמות מעמדות מקצועיות, נוכח לוח הזמנים הקצר למימוש ההחלטה, כבר ב-1 במרס הקרוב. בדבריו שוסטר ציטט מתוך דו"ח מעקב של מבקר המדינה בעניין גלי צה"ל.
 
ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) כינתה בדיון את גלי צה"ל "תחנה תבוסתנית המחלישה את החיילים וחוטאת למטרתה". היא ציטטה שדרנים בתחנה שהשמיעו התבטאויות מקוממות כדבריה, כגון יעל דן שאמרה, לטענת גוטליב: 'אני בעד לתת לסינוור'; או  יעל שרת שאמרה: 'יותר מ-40 חיילים נהרגו בגלל לחץ צבאי'. את השדרן הוותיק רינו צרור היא כינתה" סייען לאויב בעת מלחמה".  
 
"גם אייזנקוט החליט לוותר על 600 טנקים"
 
בהמשך דבריה אמרה גוטליב כי "כל מערכת עיתונאית שלא מציגה את המציאות באופן נכון – לא ראויה להתקיים. גוטליב הוסיפה כי גלי צה"ל היא יחידה צבאית לכל דבר, "וכמו שאייזנקוט בהיותו רמטכ"ל החליט לוותר על 600 טנקים, אפשר להפסיק את פעילותה של גלי צה"ל".  
 
ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים – עבודה) השיבה לה: "הלוואי והיו לנו בכל כלי התקשורת עיתונאים עם לב רחב כמו רינו צרור. הסיפור פה הוא חיסול התקשורת העצמאית והחופשית בישראל. הפגיעה בגל"צ היא חלק ממשטור האמת ורצון ליצור מציאות אלטרנטיבית".
"גל"צ היא הלבנה הראשונה בתהליך ההפרטה של השידור הציבורי כולו" | מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת, פיני שומר בוועדה לענייני ביקורת המדינה | צילום: ערוץ הכנסת
 
"הלבנה הראשונה בהפרטת השידור הציבורי"
 
מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל – פיני שומר, התריע בדיון כי "גל"צ היא הלבנה הראשונה בתהליך ההפרטה של השידור הציבורי כולו. בהתייחסו לוועדת זליקוביץ' הוא ציין כי נציגי מועצת העיתונות והתקשורת כלל לא הוזמנו להופיע לפני הוועדה, אף כי ביקשו לעשות כן. "מעיון בפרוטוקולים של הוועדה הגעתי למסקנה כי רוב חבריה בכלל אינם מאזינים לגלי צה"ל ואינם מכירים את התחנה", טען.  
 
לדברי שומר, בניגוד להאשמותיה של ח"כ גוטליב, המסרים של התחנה הצבאית הם פטריוטיים, כאשר רוב שידוריה אינם עוסקים באקטואליה אלא מיועדים לחיילים ולבני משפחותיהם. "סגירת כלי התקשורת המרכזי הזה פוגעת בחופש העיתונות משיקולים פוליטיים", הוא טען. "התחנה הזו היא חלק מהנוף התרבותי והאתוס הישראלי".
 
יו"ר ועד עובדי גל"צ, אפי בן אברהם – שטח את טענות העובדים בעניין הפגמים שנפלו בעבודתה של ועדת זליקוביץ', וטען כי ההליך בוועדת זליקוביץ' היה מוטה פוליטית ונעדר כללי מנהל תקין. "ועדת זמיר קבעה במפורש שיש להמשיך את פעילותה של התחנה", הוא הדגיש והצביע על סקר שנערך באחרונה ואשר הראה כי יותר מ- 70% מהציבור רואים בגלי צה"ל מקור מידע אמין ומקצועי. 
 
יצוין, כי הדיון נערך ללא השתתפותה של ד"ר דליה זליקוביץ', יו"ר הוועדה שמינה שר הביטחון ישראל כ"ץ לבחינת עתידה של גל"צ, אף כי היא הוזמנה אליו. 
 
בג"ץ ידון מחר בעתירות שהגישו אישים וארגונים אזרחיים נגד החלטת שר הביטחון והממשלה לסגור את גלי צה"ל. התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה, באמצעות עו"ד אליעד שרגא, כי ההחלטה התקבלה באופן לקוי מבחינה מהותית ותהליכית ושלא על בסיס שיקולים ענייניים. לטענת התנועה, סגירת התחנה היא פגיעה בחופש העיתונות ופגיעה באינטרס של הציבור. התנועה מבקשת מבג"ץ לקבוע כי הסמכות לסגור את התחנה שייכת לכנסת בלבד, באמצעות חקיקה ראשית. עתירות לבג"ץ נגד סגירת גל"צ הגישו גם ועד העובדים של התחנה, מועצת העיתונות והתקשורת, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית וכן ששה ממפקדי התחנה בעבר. 
 
בהרב מיארה: לא נבחנו חלופות
 
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כתבה בתגובתה לבג"ץ בעקבות עתירות אלה כי ההחלטה לסגור את גל"צ התקבלה בלי בחינה מספקת בדבר חלופות למצב הקיים. היא הצביעה על הקשר הרחב בין המהלך לסגירת התחנה לבין מהלכים נוספים המערערים לטענתה את מעמדה של התקשורת החופשית בישראל, במיוחד בשנת בחירות. עוד כתבה כי החלטה בעניין סגירת גלי צה"ל אינה יכולה להתקבל בממשלה, אלא חייבת בחקיקה ראשית של הכנסת. 
 
 
הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ טוענים בתגובתם לבג"ץ אותה הגישו אתמול כי ההחלטה לסגור את התחנה הצבאית התקבלה לאחר הליך מנהלי תקין, ואינה מחייבת חקיקה ראשית. "ההחלטה התקבלה על בסיס מרות הממשלה הנבחרת על צה"ל", נכתב בתגובה. "עצם קיומה של תחנת רדיו צבאית העוסקת באקטואליה ובפוליטיקה היא בגדר אנומליה שאין לה מקבילה בדמוקרטיות מערביות. עיסוק תקשורתי של חיילים בסוגיות פוליטיות וחברתיות גורר את צה"ל אל מוקדי מחלוקת ציבוריים ועלול לפגוע בציביונו הממלכתי".
"ההליך בוועדת זליקוביץ' היה מוטה פוליטית ונעדר כללי מנהל תקין" | יו"ר ועד עובדי גל"צ, אפי בן אברהם בוועדה לענייני ביקורת המדינה | צילום: ערוץ הכנסת

מצאתם טעות בכתבה?