תאגיד השידור יפצה את מנהל מחלקת הדרמה ברשה"ש, בשל רשימות פוגעניות נגדו

מיכאל (מיקי) הרץ תבע את התאגיד בביה"ד האיזורי והפסיד, אולם ביה"ד הארצי קבע ש"הרשימות השחורות" השפילו וביזו אותו והוא יפוצה בכ-30 אלף שקלים
תאגיד השידור הציבורי חויב לשלם פיצוי בסך כ-30 אלף שקלים למנהל מחלקת הדרמה לשעבר בערוץ הראשון, מיכאל (מיקי) הרץ, בעקבות איזכורו ב"רשימות השחורות" שיצר תאגיד השידור אודות עובדי רשות השידור, בתקופת הקמתו של התאגיד. כך החליט ערב החג בית הדין הארצי לעבודה, בעקבות מאבק משפטי ממושך. פרשת "הרשימות השחורות" נחשפה בתחקיר עיתון הארץ מאת גידי וייץ והילו גלזר בראשית אוגוסט 2018, עוררה גלים רבים וביקורת ציבורית נוקבת בתחום יחסי האנוש בתאגיד.
 
הפרשה החלה בתקופת המעבר בין שידורי רשות השידור לתאגיד השידור הציבורי (הישראלי) שהחל לשדר במאי 2017. מיכאל (מיקי) הרץ התמודד על שני תפקידים בתאגיד החדש: סמנכ"ל הטלוויזיה ומנהל מחלקת הדרמה, בעת הליך גיוסם של העובדים לתפקידים בתאגיד החדש. בשנת 2016, פנה המנכ"ל המייסד של התאגיד, אלדד קובלנץ, לגורמים שונים במטרה לקבל המלצות על עובדי רשות השידור שראוי לקלוט אותם. 
 
"לא להתקרב. תככן, רכלן"
 
בעקבות פנייתו, קיבל קובלנץ טבלת אקסל ובה רשימת שמותיהם של עובדי רשות השידור ובה פירוט התפקידים אותם מילאו וכן חוות דעת אודות כל אחד מהם. על הרץ נכתב ברשימות: "מיקי הרץ, מנהל מחלקת האמנויות לשעבר, לא להתקרב. תככן, רכלן ולא מוכשר". סגנון פוגעני דומה איפיין גם את חוות הדעת שנכתבו על מועמדים אחרים. למשל: "ערבי, הכי טוב מהוותיקים בקומה. מה שאומר: בינוני".
 
בעדותו בבית הדין, קובלנץ טען כי ביקש למחוק מההערות שנספחו לרשימות את האמירות הפוגעניות, לרבות הביטוים שהתייחסו להרץ, וזאת לפני שיגיעו לעיונה של מחלקת משאבי האנוש. בתצהיר שהגיש, קובלנץ כתב, בין היתר, כי "הקמת תאגיד השידור היה תהליך חסר תקדים במורכבותו, וכלל הקמת מתחמים ותשתיות טכנולוגיות, גיבוש מדיניות תוכן ולוחות שידורים לכלל פלטפורמות השידור (שמונה תחנות רדיו, שלוש תחנות טלוויזיה ועשרות ערוצי דיגיטל) וכן גיוס מאסיבי של מאות עובדים חדשים בשלל תחומים ומקצועות. 
 
הרץ לא התקבל בסופו של דבר לעבודה בתאגיד השידור. בשנת 2018, עם פרסום כתבת התחקיר ב"הארץ" אודות הרשימות השחורות של עובדי רשות השידור, שהכילו חוות דעת פוגעניות, הרץ הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לאחר שחש עצמו פגוע. לטענתו, ועדת המיון נחשפה לביטויים המעליבים שנוספו לרשימות, דבר שפגע בעיקרון השוויון. עוד טען כי התאגיד פגע בזכותו לשימוע הוגן ולשמיעת טיעוניו, וכן נפגעו פרטיותו ושמו הטוב.
מיכאל (מיקי הרץ), לשעבר מנהל מחלקת בדרמה בערוץ הראשון | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של הרץ
 

בית הדין הארצי לעבודה: קובלנץ לא הגדיר בבירור מה הוא מבקש
 
בית הדין האזורי דחה את תביעתו של הרץ בינואר 2024, כאשר קבע כי הטיפול ב"רשימות השחורות" שיצר התאגיד אודות עובדי רשות השידור, נעשה בתום לב. השופט דורי ספיבק חייב את הרץ בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10 אלפים שקל. 
 
הרץ, שלא השלים עם פסק הדין, הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. הארצי, בראשות הנשיאה ורדה וירט – ליבנה, יחד עם השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב – מוטולה, קבע כי ההערות האישיות שנכתבו ברשימות הן אכן לשון הרע "ויש בהן כדי להשפיל אדם בעיני הבריות ולבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו". עם זאת, בית הדין קבע כי עומדת לתאגיד השידור הגנת תום הלב, בעיקר לאור בקשתו הברורה של המנכ"ל קובלנץ למחוק את ההערות הפוגעניות מהרשימות. למרות זאת, השופטים ציינו כי קובלנץ לא הגדיר בבירור מה הוא מבקש שיהיה רשום ברשימות השמיות. "לו היה כותב מראש מה נדרש לכתוב בהמלצות, ייתכן וכותבי הרשימות היו זהירים יותר בלשונם. 
 
השופטות חייבו את תאגיד השידור לשלם להרץ בגין עוגמת נפש, פיצוי בסך כ-30 אלף שקלים. כמו כן בוטל תשלום ההוצאות שהוטל על הרץ בעקבות פסק הדין הראשון שהתקבל בבית הדין האיזורי.

מצאתם טעות בכתבה?