אחרי מועצת התאגיד, גם המועצה לשידורי כבלים ולוויין נקלעה לשיתוק

המועצה הממונה על אסדרת הפיקוח אודות פעילותן של YES ו-HOT, אינה מסוגלת לתפקד עם פרישתם של היו"ר והיועץ המשפטי
לחימה בעזה? משבר בקואליציה? קרבות בדרום סוריה? תכנית הרפורמה בתקשורת של שר התקשורת – שלמה קרעי, שתכליתה לבטל את מוסדות רגולציה הקיימים כיום ולהחליפם במועצה אחודה וחלשה שמרבית חבריה יהיו עובדי מדינה ואחרים שהשרים יבחרו, כמובן בצד מהלכים נוספים לחלשת גופי התקשורת המשודרת, אינה שוקטת על שמריה.
 
המועצה לשידורי כבלים ולוויין היא גוף שהוקם לפני כ-39 שנה לפי חוק התקשורת ותפקידו לפקח על פעילותן של YES  ו-HOT וכן על בחירתו במכרז של הגורם המשדר בערוץ "כנסת". על פי חוק התקשורת, מועצת הכבלים והלוויין קובעת את המדיניות לגבי סוגי השידורים, נושאיהם, תוכנם, רמתם , היקפיהם ומועדיהם, מפקחת על שידורים קהילתיים, מעודדת הפקות מקור מקומיות ומפקחת על שמירת האתיקה בשידורים. המועצה גם מופקדת על הענקת רישיונות לשידורים.
 
ליו"ר שוויקי לא מונה מחליף
 
נוכח העובדה שיו"ר המועצה לכבלים ולוויין, ניר שוויקי, סיים את תפקידו ושר התקשורת לא מינה לו מחליף קבוע או ממלא מקום זמני, המועצה אינה מתכנסת ואינה יכולה למלא את תפקידה. גם פרישתו הצפויה של היועץ המשפטי של המועצה, עו"ד איתמר חרמון, אינה תורמת למצב שנוצר.  
 
כאמור, לפי רפורמת קרעי, שני גופי האסדרה הקיימים – המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אמורים להיסגר ותחתם יוקם גוף רגולציה חדש: הרשות לתקשורת משודרת – וזו תאכוף, תפקח ותנהל את תחום התקשורת המשודרת בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט או בכל טכנולוגיה עתידית אחרת. ארבעה מתוך שבעת חברי הגוף החדש יהיו עובדי מדינה והנוספים ימונו על ידי שרי התקשורת והמשפטים, מה שמעורר חשש שזה יהיה גוף שיפעל על פי שיקולים פוליטיים ולאו דווקא מקצועיים בנוסף לכך למועצה תהיה אפשרות להטיל עיצומים כספיים ניכרים על כל גוף משדר בשל סיבות אמורפיות שכעת אינן ברורות דיין, מה שיחזק את הפיקוח והמשטור הפוליטי ויוביל לפגיעה קשה בחופש העיתונות. 
 
חלק ממכלול צעדים
 
רפורמה זו היא חלק מצעדים נוספים שקרעי מתכנן בענף התקשורת, כגון שינוי שיטת מדידת שיעורי הצפייה וההאזנה בערוצים המסחריים ובמיוחד מהלכים הנוגעים לתאגיד השידור הישראלי (הציבורי). מועצת התאגיד, שתפקידה לפקח ולהתוות מדיניות לגוף שידור זה, נמצאת במצב של שיתוק, מכיוון שאין בה קוורום לקבלת החלטות, בשל עזיבתם של רוב חבריה מצד אחד ואי מינויים של חברים חדשים שימלאו את מקומם של העוזבים. 
 
למעשה מאז נובמבר 2024 מועצת התאגיד אינה יכולה להתכנס ולקבל החלטות חיוניות. בשבוע שעבר בג"ץ הוציא צו ביניים, בעקבות עתירה של עמותת "הצלחה", המחייב את שר התקשורת להאריך את כהונתו של רו"ח אמיר סבהט כדי להבטיח קיומו של קוורום דחוק, לפחות עד שהעתירה תתברר בשלמותה ותתקבל החלטה אחרת. קרעי הודיע שלא יכבד את צו הביניים שהוציא בג"ץ, אולם הלכה למעשה הוא אינו נדרש לעשות דבר ומכאן שמדובר בהצהרה ריקה מתוכן של ממש, זולת הפגיעה בשלטון החוק.
שר המשפטים יריב לוין (מימין) ושר התקשורת שלמה קרעי | צילום: נועם מושקוביץ – דוברות הכנסת

 

הצעות חוק פרטיות
 
בנוסף לרפורמת התקשורת המוצהרת של קרעי, יש לזכור שחברי כנסת מסיעות הקואליציה הגישו בחודשים האחרונים הצעות חוק פרטיות להחלשת תאגיד השידור ולפגיעה בתקשורת החופשית בישראל. נציגי סיעות האופוזיציה מתנגדים להצעות אלה, שמאחוריהן עומד גם כן, השר קרעי שלא אחת בעת הדיונים בהם בוועדת הכלכלה, קרעי דיבר במקומם של חברי הכנסת החתומים על הצעות החוק מטעמם לכאורה.
 
ההצעה מרחיקת הלכת ביותר היא זו של ח"כ טלי גוטליב ולפיה התאגיד יופרט (לרבות רשת ב' הנחשבת לתחנת רדיו מצליחה) או ייסגר. לחלופין לח"כ גלית דיסטל יש הצעה למתווה "מתון" יותר ולפיו חטיבת החדשות והאקטואליה של התאגיד תסגר. מכל היוזמות שעל הפרק, נכון לרגע זה הצעתו של ח"כ אריאל קלנר נמצאת כפסע מאישורה הסופי ומכאן שבקרוב, התאגיד יחוייב להגיש דו"ח פעילות ותוצאות פיננסיות לוועדת הכלכלה של הכנסת עד 30 באפריל בכל שנה ולאחר מכן יקיימו חברי הוועדה הכלכלה "שימוע" בו ישתתפו גם מנכ"ל התאגיד ויו"ר המועצה שלו ומכאן שאפשר וה"שימוע" המדובר ישמש הלכה למעשה כ"פרצה חוקית" בחוק השידור השידור הישראלי, שתאפשר לחברי הכנסת לעסוק בתוכן השידורים בניגוד גמור לרוחו של החוק המקורי שביקש להציב "חומה סינית" בין הפוליטיקה לשידורים כחלק מלקחי קריסתה של "רשות השידור".
 
הצעה זו של קלנר אושרה ב- 9 ביוני האחרון לקריאה שניה ושלישית והיא ככל הנראה הצעת החוק היחידה בנוגע לתאגיד שיו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, מוכן להסכים לה. ליתר ההצעות שהועלו הוא מתנגד לפי שעה. יודגש כי הצעות החוק שנועדו להחליש את תאגיד השידור הן פרטיות, וזאת במטרה לעקוף את הבלמים שהיועמ"שית יכולה להפעיל על יוזמות חקיקה ממשלתיות.

מצאתם טעות בכתבה?