בג"ץ ידון הבוקר בעתירות נגד הרחבת טווח השידור של התחנות החרדיות מעבר לאזורי הזיכיון

עמותות "לובי 99", "הצלחה" והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה: לא הוכח צורך ביטחוני המצדיק את המהלך
הרכב בג"ץ ידון היום (רביעי) בעתירה שהגישו ארגונים אזרחיים נגד שר התקשורת שלמה קרעי ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בשל החלטת שר התקשורת לאפשר לתחנות רדיו אזוריות, בעיקר חרדיות וכאלה המשדרות בערבית, לשדר בפריסה רחבה החורגת מאזורי הזיכיון שלהן. 
 
עמותות "לובי 99" ו"הצלחה – לקידום חברה הוגנת" טוענות בעתירות שהגישו באמצעות עוה"ד עינת סולניק ואלעד מן, כי הרחבת אזורי השידור מעניקה לתחנות אלה יתרון על פני תחנות רדיו אחרות, ללא הליך תחרותי מתאים. 
 
"יתרון מסחרי בהליך לא שוויוני"
 
לטענת העמותות, שר התקשורת ומועצת הרשות השניייה לטלוויזיה ולרדיו אינם רשאים לאפשר לתחנות אזוריות להרחיב את אזורי השידור של התחנות האיזוריות ללא הליך מתאים הקבוע בדין. "תדרי רדיו הם משאב ציבורי מוגבל ובעל ערך כלכלי. הרחבת איזור השידור מעניקה לתחנות מסוימות יתרון מסחרי משמעותי, בלי מכרז ובלי תנאים שוויוניים", טוענים ב"לובי 99" ו"הצלחה". עוד אומרים בעמותות כי ההחלטה התקבלה ללא עבודת מטה מספקת וללא תשתית מקצועית וביטחונית מספקת המצדיקה את השינוי.  
 
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב- מיארה, הגישה השבוע לבג"ץ את עמדתה וביקשה מהשופטים לבטל את הוראת השר קרעי להרחיב את איזורי הזיכיון של התחנות החרדיות ואלה המשדרות בשפה הערבית. מדובר בארבע תחנות שהן משיבות בתיק: "קול חי", "קול ברמה", "א-שאמס" ו"נאס".  לפי היועמ"שית, לא הוכח צורך ביטחוני המצדיק את הרחבת אזורי השידור באמצעות סמכויות חירום. 
 
שר התקשורת הסתמך בהחלטתו לאפשר את הרחבת איזורי הזיכיון בצורך לתת אפשרות לרדיו "קול חי" ורדיו "קול ברמה" לשדר בצפון הארץ. לטענתו, חיוני בעת הצורך להבטיח שידור הנחיות והתרעות לציבור, ובמיוחד לבעלי טלפונים כשרים, שאינם מאפשרים שימוש ביישומונים או באמצעי תקשורת אחרים לקבלת מידע. מנגד לטענת היומ"שית לא הוצגה תשתית ביטחונית מספקת לכך.
 
עוד מוסיפה מיארה כי "ההחלטה מושא העתירה אינה עומדת בפני עצמה. היא מצטרפת לשורת ניסיונות קודמים שנועדו להביא להרחבת אזורי השידור של התחנות החרדיות אל מעבר לתחום הגיאוגרפי שנקבע בזיכיונותיהן. תחילה באמצעות תיקון חקיקה ייעודי ובהמשך באמצעות מהלכים במישור המינהלי. ניסיונות אלה נבחנו בעבר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, אשר קבע כי הרחבת אזורי השידור בידי מועצת הרשות השנייה נעשתה ללא סמכות ובניגוד לדין".
"ההחלטה מושא העתירה אינה עומדת בפני עצמה. היא מצטרפת לשורת ניסיונות קודמים שנועדו להביא להרחבת אזורי השידור של התחנות החרדיות" | היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה בכנס לשכת עורכי הדין 2025 | צילום: לשכת עורכי הדין
"תקופה רגישה פוליטית"
 
לפי בהרב מיארה, הפריסה המורחבת של השידורים מעניקה לתחנות החרדיות יתרון כלכלי ורגולטורי, וזאת בתקופה רגישה מבחינה פוליטית ובסמוך למועד הבחירות. לטענתה, לא הוצג צורך ביטחוני מבצעי מספיק המצדיק שימוש בתקנות לשעת חרום שהשר השתמש בהן, כדי להרחיב את טווח השידורים. עוד מדגישה מיארה שתחנת הרדיו "כאן מורשת" של תאגיד השידור הישראלי (הציבורי), יכולה, לטענתה, לספק את המענה הנדרש לציבור הרלוונטי. 
 
נזכיר כי בג"ץ כבר הוציא צו ביניים המקפיא את הרחבת איזורי השידור. ב-15 במאי 2026 הורה ההרכב בראשות הנשיא יצחק עמית, יחד עם השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי  – שטייניץ, להקפיא את החלטת השר קרעי. המשמעות היא שהרחבת אזורי הזיכיון אינה יכולה להיכנס לתוקף כל עוד הצו של בג"ץ עומד בעינו. גם לאחר מכן, ביולי האחרון, בית המשפט השאיר על כנו את צו הביניים. הוא ביקש מהמדינה עידכון נוסף לפני שיחליט אם לבטלו או לצמצמו.
 
פיקוד העורף שינה את עמדתו
  
פיקוד העורף לא תמך תחילה בהרחבת אזורי הזכיון של התחנות, אך במהלך יולי מפקד פיקוד העורף (הקודם) האלוף רפי מילוא, שינה את עמדתו וקבע שקיים צורך מבצעי בהרחבת השידורי לצפון. בעקבות זאת בג"ץ צמצם את צו הביניים ואיפשר ל"קול חי" ול"קול ברמה" לחזור ולשדר מעבר לטווח זיכיונן באזור הצפון. בתגובתה העדכנית לעתירה, היועמ"שית תוקפת את עמדתו המעודכנת של פיקוד העורף וטוענת כי הפיקוד לא ערך בדיקה עצמאית מספקת של התשתית העובדתית והביטחונית בנושא. 
 
יצויין, כי הדיון הבוקר יהיה פומבי וישודר לציבור בשידור ישיר על גבי פלטפורמת "YouTube", באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית. החלטת השופטים בעניין זה ניתנה שלשום לבקשת שני הארגונים העותרים ולאחר שהצדדים לא הביעו הסתייגות מהשידור, וזאת משום שמדובר במאבק עקרוני על מבנה שוק הרדיו בישראל והקצאת תדרי רדיו לתחרות בשוק התקשורת ולא רק במחלוקת הנוגעת לתחנות הרדיו החרדיות.  
 

מצאתם טעות בכתבה?