כיצד החברה הערבית תופסת את נושא דת ומדינה בישראל?

המהומות שפרצו באירועי כיכר דיזינגוף מהוות שפל חדש בקיטוב החברתי בישראל. הן הצליחו לזעזע את כל המערכת הפוליטית ואף הזעיקו את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי לפעולה באמצע הצום. טענות רבות עלו כלפי ראש העיר, שזכה לביקורת כפולה. פעם אחת, כשאפשר לתפילה להתקיים בהפרדה, ובפעם השנייה, כשלא עצר את המהומות מצד המפגינים ופגע בחופש הדת לכאורה.

הבוקר (ג')  רשת הטוויטר התעוררה לסערה צדדית, המחזקת את טענות המתפללים לכאורה, כי עיריית תל אביב אישרה בעבר קיומו של אירוע דתי בהפרדה מגדרית תחת הכותרת: "מה שמותר למוסלמים, אסור ליהודים" תחת תמונה החושפת קיום של אירוע בהפרדה בפארק צ'ארלס קלור. בדיקה קצרה מראה כי מדובר בחשיפה של אתר "כיפה", שפרסם כתבה בתחילת חודש ספטמבר. הטענות בדבר צביעות עלו כלפי עיריית תל אביב, שאישרה מצד אחד קיום אירוע בהפרדה למוסלמים אך סרבה לקיום אירוע ליהודים. אולם עיון בהחלטת בג"צ חושף עובדות מעט שונות.

על פי פסק הדין, אירוע התפילה בפארק צ'ארלס קלור אכן התקיים בהפרדה מגדרית, אך נערך ללא היתר מהעירייה. העותרים טענו כי העירייה התירה תפילות בהפרדה מגדרית בעבר, ולכן יש להניח כי היא תאשר את האירוע גם הפעם. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי העירייה לא התחייבה לאשר תפילות בהפרדה מגדרית, וכי היא רשאית לשנות את עמדתה.  "לא מצאתי ממש בטענת העותרים שפועלה של העירייה בשנות הקורונה והפתרונות שיושמו על ידה להרשאת קיום תפילות יום הכיפורים במרחב הפתוח, בשים לב גם לאיסור להתקהלות במקומות סגורים, או קיומו בפועל של אירוע תפילות לחג הקורבן ולעיד אל פיטר בהפרדה מגדרית לפי הנטען בגן צ'ארלס קלור שנערך ללא היתר לקיום אירוע במרחב הציבורי ומבלי שהיה סיפק בידי העירייה ליישם את הנוהל בכל עניין ולרבות איסור לקיומו בהפרדה מגדרית באמצעים פיזיים, היא נורמה שחריגה ממנה", נכתב בפסק הדין.