מועצת העיתונות והתקשורת מזהירה מפני "פגיעה אנושה בחיסיון העיתונאי"

בית המשפט אישר לצרף המועצה במעמד "ידיד בית המשפט" לצד תגובת העיתונאי עומרי אסנהיים בעניין דרישתם של אוריך ומשטרת ישראל, לקבל חומר גלם עיתונאי
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה להצטרף במעמד של "ידיד בית המשפט" בעניין בקשתו של יונתן אוריך (שהיה ראש מערך המדיה של ראש הממשלה בנימין נתניהו), לקבל את החומר הגולמי מראיונות אלי פלדשטיין, ששימש כדובר צבאי בלשכת רוה"מ. לטענת המועצה, היענות לבקשתו של אוריך היא בגדר "פגיעה אנושה בחיסיון העיתונאי ובאינטרס הציבורי, הנוגעים לליבת חופש התקשורת".
 
נשיא בימ"ש השלום במחוז מרכז, השופט מנחם מזרחי, אישר את צירופה של מועצת העיתונות והתקשורת להליך, כידידת ביהמ"ש. מדובר בהליך שפתח יונתן אוריך נגד העיתונאי עמרי אסנהיים ואליו הצטרפה משטרת ישראל. במסגרת ההליך דורש אוריך לקבל את חומרי הגלם של הראיון שקיים העיתונאי עם פלדשטיין.
 
יונתן אוריך, משמש כיום יועץ אסטרטגי, העובד בחברת הייעוץ התקשורתי "פרספשן", המצויה בבעלות ישראל איינהורן, המוגדר על ידי משטרת ישראל כעבריין נמלט ואף הוא בין החשודים בפרשת קטר גייט במסירת ידיעה סודית לקטאר, מגע עם סוכן זר, לקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון. 
 
המועצה:  אין למסור את חומרי הגלם שמבקש אוריך
 
בפנייה לבית המשפט, באמצעות עו"ד ד"ר עמית גורביץ', מבקשת המועצה להצטרף לתגובתו של אסנהיים ולנימוקיו בדבר קיומו של חיסיון עיתונאי המונע את מסירת חומרי הגלם אותם מבקשים לקבל לידייהם אוריך ומשטרת ישראל, וזאת בלי שהדבר יתפרש כנקיטת עמדה מצד המועצה בנוגע לתיק החקירה לגופו.
 
המועצה, שנשיאה הוא פרופ' חנן מלצר, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מנמקת את פנייתה להצטרף במעמד של ידיד בית המשפט בכך  שבית המשפט קיבל החלטה ראשונית ביום שני 12.01.26 (השופט מנחם מזרחי), לפיה הוא נוטה לקבל את בקשתו של התובע (אוריך), כדי לשמר את הראיות.
 
"החלטה עקרונית בעלת השלכות על חופש העיתונות"
 
עמדת המועצה היא כי החלטה של בית משפט שתאשר את בקשתו של אוריך, אם אכן תתקבל, הינה "החלטה עקרונית בעלת השלכה מהותית על הליכים  אחרים ועל חסיונות עיתונאים". על פי מועצת העיתונות להחלטה זו רלוונטיות מהותית לחופש העיתונות, לחופש הביטוי לחסיון העיתונאי ולתרומתם של כל אלה לביקורת על רשויות השלטון ולחשיפת שחיתויות ונורמות פסולות.
 
"לחיסיון העיתונאי על היבטיו השונים, ובכלל זה הבעלות על חומרים עיתונאיים, תפקיד מרכזי וחשוב במימוש מעמדה של העיתונות החופשית בישראל כמעין 'רשות רביעית', שבין תפקידיה הוא ההגנה על הדמוקרטיה והעברת מידע לציבור", כותבת המועצה בפנייתה. "ללא שמירה כדבעי על חיסיון עיתונאי על כל היבטיו, וללא קיומה של עיתונות חופשית בישראל, חופש הביטוי לא יהיה שלם והתהליך הדמוקרטי ייפגע".
בית המשפט העליון עמד על חשיבות החסיון העיתונאי
 
בפנייה מצוטט מפסק דין של בית המשפט העליון שקבע כך: "חיסיון עיתונאי הינו חשוב ביותר. לא בכדי הפסיקה יצרה את החיסיון חרף החשש שהדבר עלול לפגוע בחקר האמת. זאת על מנת לאפשר עיתונות חופשית הנשענת על מקורות שיסכימו לחשוף את המידע לציבור ובתנאי שחסיונם נשמר. הצורך בשמירה על עיתונות חופשית הינו חלק מההגנה הרחבה שהשמשפט נותן לחופש הביטוי שהינו חיוני במדינה דמוקרטית". 
 
לטענת המועצה, החשש המרכזי הנובע ממתן הרשאה לתפוס ולשמר חומרים עיתונאיים אינו רק מפני פגיעה בזכויות הקנייניות של העיתונאי וגוף התקשורת בחומרים שברשותם, אלא אף מפני פגיעה אנושה בחיסיון העיתונאי לגופו, בפרטיות כלל המידע שנמסר לעיתונאי, בין שהוא בוחר לפרסמו או לשדרו ובין אם לאו. "החשש הוא מפני 'אפקט מצנן', שיכול להשפיע על תפקודה של העיתונות ובמידת הפתיחות של המידע שיכול להימסר בראיון, גם אם  הצדדים או מי מהם מבקש או מחליט שלא לפרסמו".
סכנת "אפקט מצנן"  על תפקוד העיתונות
 
העברת חומרי הגלם המקוריים של הראיון העיתונאי לידי רשויות חקירה, יגרום ל'אפקט מצנן' משמעותי אף ביחס לתפקוד העיתונות והסכמתו של מרואיין להעביר מידע מתועד, לרבות 'אוף רקורד'", הודגש בפנייה.
 
עוד נכתב בבקשת המועצה לקבל מעמד של "ידיד בית המשפט", כי "בקשתו של המבקש (אוריך) לתפיסת תיעוד שיחות רקע בין מקור – הגם שאינו מזוהה – לבין עיתונאי, בין אם היו מיועדים לשידור ובין אם לא – תפגע בכל אפשרות השיח בין עיתונאי למקור שלו, שכן המקור ידע כי כל שיחה מוקלטת עלולה להיתפס, גם אם לא תשודר". עוד נכתב בפנייה, כי המועצה מבקשת להביע את עמדתה גם ביחס לעצם התפיסה של כל ארכיון עיתונאי של עיתונאי או כלי תקשורת. 
 
לסיכום גורסת המועצה כי ההחלטה בעניין בקשתה היא בעלת חשיבות מיוחדת לעתיד לבוא בכל הנוגע לסוגיית חיסיון של מקורות ומידע עיתונאי. 
 
 

מצאתם טעות בכתבה?