ניצחון לעמרי אסנהיים: ביהמ"ש העליון קבע שיש להרחיב את החיסיון העיתונאי

השופטים קיבלו את ערעורו ופסקו שהמשטרה לא תקבל לידיה את חומרי הגלם שעמדו בבסיס הראיון שערך העיתונאי עם אלי פלדשטיין
בית המשפט העליון קיבל אתמול (רביעי) את ערעור העיתונאי עמרי אסנהיים מתאגיד השידור הישראלי, "כאן 11" וקבע פה אחד כי המשטרה לא עמדה בתנאים הנדרשים לקבלת צו אשר יחייב את אסנהיים למסור לידיה את כלל חומרי הגלם שעמדו בבסיס ראיון שערך עם אלי פלדשטיין ושודר בערוץ "כאן 11".
 
פלדשטיין שימש כדובר לענייני צבא בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נחקר בחשד למערבות בהדלפת מסמך מודיעיני מסווג לעיתון הגרמני "בילד" במהלך  מלחמת "חרבות ברזל". בהמשך הוגש נגדו כתב אישום בעבירות ביטחוניות ובהן מסירת ידיעה סודית. שמו של פלדשטיין עלה גם במסגרת פרשת "קטארגייט", העוסקת בקשרים לכאורה בין גורמים בלשכת ראש הממשלה לבין ממשלת קטאר. 
 
החיסיון יחול גם ביחס למידע שנמסר off the record
 
בפסק הדין, קבעו שופטי העליון כי יש להרחיב את היקף החיסיון העיתונאי שהוכר בפסיקה, כך שחיסיון זה יחול גם ביחס למידע שנמסר לעיתונאי "שלא לציטוט" (off the record) או לחומרי גלם שהשיג העיתונאי  לנוכח יחסי אמון שנרקמו בינו לבין המקור שלו. 
 
לצד זאת הובהר כי החיסיון העיתונאי הוא חיסיון יחסי אשר ניתן להסירו במקרים המתאימים.
 
פסק הדין שניתן בהרכב בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, התקבל פה אחד והוא מחזק באופן משמעותי את ההגנה על החיסיון עיתונאי בישראל. נזכיר שיחידת להב 433 במשטרה, ביקשה לקבל לידיה את כלל חומרי הגלם שעמדו בבסיסי הראיון המצולם שהעניק אלי פלדשטיין לעיתונאי אסנהיים שנגע בין היתר לחקירת פרשת ההדלפה ל"בילד".  
 
סיפר על הפגישה הלילית עם ברוורמן
 
במהלך הראיון סיפר פלדשטיין לראשונה כי בשעת לילה מאוחרת נפגש עם צחי ברוורמן, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה נתניהו, והשניים שוחחו על חקירת המשטרה בפרשת ה"בילד".
 
בעקבות הראיון נפתחה חקירת משטרה בפרשת הפגישה הלילית בין השניים. על רקע זה המשטרה טענה כי כלל חומרי הגלם מהראיון שערך אסנהיים עם פלדשטיין רלוונטיים ועל כן נחוצים לה לצורך קידום החקירה ודרשה לקבלם לידיה.  בית משפט השלום  בראשון לציון נענה לדרישת המשטרה והורה לאסנהיים למסור את כלל חומרי הגלם לידי המשטרה. 
 
אסנהיים הגיש ערר על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי  בלוד הציע לאסנהיים בכמעין פשרה, למסור לבית המשפט את החומרים המוגנים בחיסיון עיתונאי, על מנת שבית המשפט יוכל לבחון אם יש להסיר את החלטת בית המשפט השלום. אסנהיים ו"כאן 11"  דחו את ההצעה – ומשכך – דחה בית המחוזי את הערר שהגיש.
החיסיון – ערך מוגן
 
 הכרעתו הנוכחית של ביהמ"ש העילון הופכת למעשה את החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה את הערר של אסנהיים. פסק הדין של הנשיא עמית מצביע על כך שהחיסיון העיתונאי הוא ערך מוגן ותנאי מהותי למבחן "חופש העיתונות" והאינטרס הציבורי הניצב מאחוריו, על רקע מעמדה המיוחד של העיתונות החופשית כמעין "רשות רביעית", המופקדת על איסוף מידע ופרסומו לציבור הרחב. 
 
עוד ציין השופט עמית כי העיתונות היא זרועו הארוכה של הציבור והמהווה שחקן מפתח מרכזי בחברה דמוקרטית. הוא הוסיף כי העיתונאי מוגבל באמצעים העומדים לרשותו לגילוי האמת, ומשכך, עבודת העיתונות נסמכת במידה רבה על יחסי האמון והקרבה שהעיתונאי בונה עם מקורותיו, ועל דמותו המקצועית, המאפשרת לו להיחשף למידע מגוון. 
 
לפיכך קבעו השופטים כי בקשת המשטרה לחייב את אסנהיים למסור לידיה את כל החומרים שעמדו בבסיסי הראיון העיתונאי שערך עם אלי פלדשטיין אינה עומדת בתנאים למתן צו נגד אסנהיים. "בקשת המשטרה היתה כוללנית יתר על המידה ולא הוכחה הרלוונטיות של כלל החומרים המבוקשים", קבעו שופטי העליון. הם הוסיפו כי המשטרה שינתה לאורך ההליך את הטעמים שבגינם היא מבקשת את החומרים, באופן שפגם בטענתה בדבר נחיצותם. 
 
המשטרה לא עמדה בתנאים הנדרשים
 
משנמצא כי המשטרה לא עמדה בתנאים הנדרשים, קבע בית המשפט העליון כי על המשטרה להגיש בקשה חדשה בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין. לאסנהיים תינתן זכות תגובה על הבקשה החדשה של המשטרה ואז יכריעו השופטים בנוגע לבקשה המתוקנת. 
 
ארגון העיתונאים והעיתונאיות, שהצטרף להליך כידיד בית המשפט, באמצעות עו"ד אמיר בשה,  מסר כי הוא מברך על "הפסיקה ההסטורית" של בית המשפט העליון שהרחיב את החיסיון העיתונאי בישראל גם לחומרי גלם, ולא רק למה ששודר או פורסם בכתבה ובכך הישווה את החיסיון הנהוג בישראל לזה של דמוקרטיות ליברליות אחרות.
מועצת העיתונות והתקשורת: פסק דין מכונן
 
מועצת העיתונות והתקשורת בראשות מ"מ נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' חנן מלצר, בירכה אף היא על "פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בעניין דרישת המשטרה לקבל לידיה את חומרי הגלם מהראיון שערך עמרי אסנהיים עם אלי פלדשטיין. "זו אבן דרך דרמטית בהגנה על חופש העיתונות בישראל", ציינה המועצה.
 
עוד גורסת מועצת העיתונות והתקשורת בישראל כי: "קביעת בית המשפט מרחיבה את גבולות החיסיון העיתונאי ומחילה אותו מפורשות על חומרי גלם ושיחות רקע (off the record). מעבר לכך, פסק הדין קובע תקדים מהותי בהכירו בחיסיון כ'חיסיון מוסדי' שנועד לשרת את האינטרס הציבורי והרחב – חיסיון העומד לעיתונאי להגנת פעילותו המקצועית, אף במקרים שבהם המקור עצמו אינו מתנגד או מסכים לחשיפת החומרים.
 
"החלטה זו משרטטת קו אדום ברור ומבטיחה שהעיתונות החוקרת לא תהפוך ל'זרועם הארוכה' של גופי החקירה, והיא מונעת 'אפקט מצנן' הרסני שעלול לשתק מקורות פוטנציאליים ולפגוע אנושות בזרימת המידע לחברה", כתבה מועצת העיתונות והתקשורת בהודעתה.
"זו אבן דרך דרמטית בהגנה על חופש העיתונות בישראל" | נשיא מועצת העיתונות, פרופ' חנן מלצר בוועדת הכספים, 12.05.2026 | צילום: ערוץ הכנסת

מצאתם טעות בכתבה?