ניצחון לעמרי אסנהיים: ביהמ"ש העליון קבע שיש להרחיב את החיסיון העיתונאי

 

 הכרעתו הנוכחית של ביהמ"ש העילון הופכת למעשה את החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה את הערר של אסנהיים. פסק הדין של הנשיא עמית מצביע על כך שהחיסיון העיתונאי הוא ערך מוגן ותנאי מהותי למבחן "חופש העיתונות" והאינטרס הציבורי הניצב מאחוריו, על רקע מעמדה המיוחד של העיתונות החופשית כמעין "רשות רביעית", המופקדת על איסוף מידע ופרסומו לציבור הרחב. 

 

עוד ציין השופט עמית כי העיתונות היא זרועו הארוכה של הציבור והמהווה שחקן מפתח מרכזי בחברה דמוקרטית. הוא הוסיף כי העיתונאי מוגבל באמצעים העומדים לרשותו לגילוי האמת, ומשכך, עבודת העיתונות נסמכת במידה רבה על יחסי האמון והקרבה שהעיתונאי בונה עם מקורותיו, ועל דמותו המקצועית, המאפשרת לו להיחשף למידע מגוון. 

 

לפיכך קבעו השופטים כי בקשת המשטרה לחייב את אסנהיים למסור לידיה את כל החומרים שעמדו בבסיסי הראיון העיתונאי שערך עם אלי פלדשטיין אינה עומדת בתנאים למתן צו נגד אסנהיים. "בקשת המשטרה היתה כוללנית יתר על המידה ולא הוכחה הרלוונטיות של כלל החומרים המבוקשים", קבעו שופטי העליון. הם הוסיפו כי המשטרה שינתה לאורך ההליך את הטעמים שבגינם היא מבקשת את החומרים, באופן שפגם בטענתה בדבר נחיצותם. 

 

משנמצא כי המשטרה לא עמדה בתנאים הנדרשים, קבע בית המשפט העליון כי על המשטרה להגיש בקשה חדשה בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין. לאסנהיים תינתן זכות תגובה על הבקשה החדשה של המשטרה ואז יכריעו השופטים בנוגע לבקשה המתוקנת. 

 

ארגון העיתונאים והעיתונאיות, שהצטרף להליך כידיד בית המשפט, באמצעות עו"ד אמיר בשה,  מסר כי הוא מברך על "הפסיקה ההסטורית" של בית המשפט העליון שהרחיב את החיסיון העיתונאי בישראל גם לחומרי גלם, ולא רק למה ששודר או פורסם בכתבה ובכך הישווה את החיסיון הנהוג בישראל לזה של דמוקרטיות ליברליות אחרות.