שינויים בצמרת העיתון הכלכלי The Marker מבית "הארץ". העורכת סיון קלינגבייל מסיימת את תפקידה, בו כיהנה מאז ספטמבר 2020. מהנהלת קבוצת "הארץ" נמסר שהיא תמשיך לכתוב רשימות בעיתון.
ב"הארץ" טרם הודיעו מי העורך שיחליף את קלינגבייל, אולם נמסר כי סגן העורך רותם שטרקמן ימלא את מקומה באופן זמני. אם שטרקמן ימונה לבסוף כעורך The Marker, הדבר יסיים תקופה שבה כיהנו נשים כעורכי שלושת העיתונים הכלכליים – גלית חמי ב"כלכליסט", שהוא העיתון הכלכלי הנפוץ מבין השלושה, קלינגבייל ב- The Marker, ונעמה סיקורל ב"גלובס".
קלינגבייל הצטרפה ל- The Marker ב-2002 ככתבת לענייני שווק וקמעונאות. ב-2012 היא עזבה את העיתון אך המשיכה לכתוב בו כתבות ומאמרים. במקביל היא התמסרה לכתיבת בלוג שהתפרסם ב"הארץ" בשם "365 ימים" ובו 365 אנשים מתעדים כל אחד בנפרד יום אחד מחייהם. ב-2015 היא החלה להגיש תוכנית תחקירים בשם "עושים חשבון" בערוץ 10 וזאת למשך שלוש שנים. ב-2018 היא חזרה ל-The Marker וכעבור שנתיים מותנה לעורכת העיתון, אחרי שהחליפה בתפקיד את העורך אבי בר אלי, שהחליף את סמי פרץ.
קלינגבייל (53) נולדה וגדלה בקיבוץ ניר עוז שבנגב המערבי המכונה בפי רבים "עוטף עזה" – קהילה קטנה שהפכה לסמל בשל טבח 7 באוקטובר. בשנה שעברה הוציאה יחד עם אחותה ד"ר שני קלינגבייל את הספר "אני מניר עוז – זה בסדר, אף אחד לא יודע איפה זה" (הוצאת "עם עובד"). הספר עוסק בסיפורו של קיבוץ ניר עוז, לפני אסון ה-7 באוקטובר ובמהלך האירועים הקשים של אותו יום. הוא כולל עדויות מפי האנשים שחיו וחיים בו, המספרים אודות חוויותיהם הקשות ועל האופן שבו מתמודדת הקהילה עם האסון הכבד.
לפני חודשים אחדים עזבה את The Marker גם עדי דברת, כתבת השיווק והקמעונאות של העיתון, לאחר שעבדה בו כ-17 שנה. מי שהחליפה אותה לפי שעה היא ירדן בן גל הירשהורן. לאחרונה התארסה דברת עם השחקן והקומיקאי רודי סעדה, המזוהה עם הדמות פרנקו בסדרה הקומית "קופה ראשית".
"במציאות הישראלית ברחוב וברשתות החברתיות החופש להביע דעה הפוכה לממשלה מצטמצם" | סיון קלינגבייל – עורכת "דה-מרקר" הפורשת, בכנס החרום להצלת העיתונות והתקשורת בצוותא ת"א, 09.12.2025 | צילום: רותם אברוצקי
בטור
שכתבה שלשום, תקפה קלינגבייל את הממשלה וכתבה כי מה שדחף קדימה את תעשיית ההיי טק הישראלית לא היו תוכניות לאומיות, אלא יוזמות פרטיות: "את הממשלה בירושלים לא מעניינת הצמיחה או הבטחת עתידו של המשק הישראלי. כל אלה יחכו. כרגע מה שחשוב זה הבטחת הגמישות של ראש הממשלה בנימין נתניהו להחליט מתי ללכת לבחירות".
בטור
שפרסמה קודם לכן תקפה קלינגבייל את הממשלה על כך שהיא ממקדת את עיסוקה במשכנתאות, תחום שהוא לדבריה עוד הטבה לחרדים. "הרי רק לפני רגע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התגאה בתקציב הביטחון שגדל (כאילו אין זה סימן לעוד שנה של צפי להעמקת המלחמה) ובהטבות למילואימניקים – כאילו שמה שחסר למשרתים זה כרטיס עם הנחות לחופשה במלון, ולא פשוט לבלות את הסדר בבית עם האשה והילדים, במקום להעביר את החג בתעסוקה מבצעית בגיל 40.
באחרונה היא גם
תקפה את ניסיונות השתלטותה של הממשלה על תאגיד השידור הישראלי (הציבורי). קלינגבייל התריעה בטור שפרסמה על כך שתחת ממטרי טילים איראניים, הממשלה פתחה במהלך השתלטות על השידור הציבורי "כאן" והכפפתו לממשלה. "כמו במדינות טוטאליטריות שמוכרות לנו, גם בישראל נמשכת בזמן מלחמה קשה, האובססיה של השלטון לתקשורת", היא כתבה. "חיסול התאגיד נותן כנראה כמה נקודות בפריימריז בליכוד ולכן יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, החשוד באונס, יבצע את מה שהטיל עליו נתניהו ביעילות".
ביקורת חריפה
השמיע קלינגבייל גם ב"כנס החרום להצלת העיתונות" שערכה מועצת העיתונות והתקשורת בישראל בדצמבר 2025: "הפגיעה בחופש העיתונות היא רק פן אחד של הפגיעה בחופש הביטוי. במציאות הישראלית, ברחוב וברשתות החברתיות, החופש להביע דעה הפוכה לממשלה מצטמצם. מפגינים נעצרים, יש צמצום בזכות ההפגנה, אזרחים נרדפים על פוסטים נגד הממשלה ברשתות החברתיות, ארגוני חברה אזרחית מסומנים כאויבים ונמנעת האפשרות שלהם לדבר לתלמידי תיכון. כל אלה נהפכו להיות אירועים כמעט יומיומיים".
