עד כמה כל אחד מכלי התקשורת הנסקרים נתפסים כאמינים בעיני הציבור?

בכנס אילת לתקשורת 2022 הציגה חברת יפעת מחקרי מדיה סקר ובו ממצאים המראים עד כמה כל אחד מכלי התקשורת הנסקרים נתפסים כאמינים בעיני הציבור

על-פי הסקר ניתוח הממצאים מראה כי אין הסכמה בדעת הקהל לגבי אמינותו של אף כלי תקשורת, כלומר אף כלי תקשורת לא נתפס כאמין אפילו בעבור מחצית מהנדגמים.

שלושת כלי המדיה המובילים: ידיעות אחרונות, כאן 11 וישראל היום עלו באמינותם בהשוואה לשנת 2016, בעוד שהתקשורת הכלכלית, הרדיו ואתרי האינטרנט שנבדקו ירדו. 

בחתך מגדרי, לא נמצא הבדל משמעותי במידת האמון שנותנות נשים לעומת גברים (לרוב הבדל בין 0-2 אחוזים). אולם, קיימים הבדלים במדיות ספצפיות. כך, נשים נוטות לתת פחות אמון במדיה הכלכלית ובהארץ בשיעור הנמוך ב 10% מהגברים; ומנגד נוטות לתת אמון גבוה יותר מגברים בוואלה וב-Ynet .

בחתך גילאי, מתחת לגיל 30 ישראל היום נתפס כאמין ביותר. הבוגרים בגילאי 30-40, ו-40-50 , תפסו את Ynet כאמין בשיעור גבוה יותר מישראל היום, והמבוגרים מעל 50 בחרו את כאן 11 למדיה האמינה ביותר.

להלן הסקר במלואו כפי שהוצג על ידי חברת יפעת מחקרי מדיה

אמצעי התקשורת הנתפסים כמי שהכי מזוהים עם התקשורת הישראלית

לאחר שבחנו את סוגיית האמינות, והאופן שבו כל אחד מאמצעי התקשורת הנסקרים נתפסים בידי הציבור בהקשר זה, ביקשנו לבחון אילו מבין אמצעי התקשורת הנסקרים נתפסים כמי שהכי מזוהים עם התקשורת הישראלית? ולהלן התוצאות:

• ידיעות אחרונות מוביל באחוז ההסכמה לזיהויו עם התקשורת הישראלית, ובשיעור גבוה משנתפס כאמין. אחריו ערוץ 12 וישראל היום. 
• בחתך גילאי, ידיעות אחרונות נתפס כמי שמזוהה הכי הרבה עם התקשורת הישראלית בקבוצות הגילאים מעל 30. בקבוצת הצעירים (18-20), במקום הראשון ישראל היום, ובהקשר לערוצי הטלוויזיה, ערוץ 13 סומן כמי שמזוהה יותר עם התקשורת הישראלית בהשוואה לערוץ 12 בקבוצת גיל זו.
• בקרב רוב אמצעי התקשורת שנסקרו חלה עלייה בתפיסתם כמי שמזוהים עם התקשורת הישראלית, בהשוואה לשנת 2016. זאת מלבד ערוץ 13, YNET וגלי צה"ל שירדו הן בתפיסת האמינות כלפיהם והן ככאלה המזוהים עם "ישראליות".
• רשת ב, וואלה, דה מרקר ומקור ראשון, שספגו ירידות באמינות, לא נראה שינוי ב"ישראליות". 
• במבט ממוקד לערוצי הטלוויזיה – ערוצי הטלווזיה המרכזיים (ללא 14) דורגו בין המקומות 1-8 ללא תלות בגיל. מביניהם ערוץ 12 הנתפס כמי שמזוהה יותר עם התקשורת הישראלית, קיבל את המקום הראשון בקבוצת הגילאים בין 20-30 והמקום השני בקבוצות הגיל מעל 30. 

המדיה מול הרשתות החברתיות

לאחר שעמדנו על האופן בו נתפסים אמצעי התקשורת השונים, הן ביחד והן כל אחד מהם לחוד בהקשרים שונים, ביקשנו לבחון את האופן בו נתפסים אמצעי התקשורת/המדיה; ביחס לרשתות החברתיות:

אמצעי המדיה נתפסים כאמינים ביחס לרשתות החברתיות. 

בתוך כך, ביקשנו גם לבחון האם הרשתות החברתיות יכולות להוות תחליף אמין ורציני לאמצעי המדיה (טלוויזיה, אתרי חדשות ואקטואליה, רדיו)? ולהלן הממצאים:

• כפי שניתן לשער, התפיסה של אמצעי המדיה המסורתיים, כאמינים ביותר עולה ביחס ישיר לגיל. כך, עד גיל 20, שניהם נתפסים כאמינים במידה זהה. עד גיל 30, נתח גדול יותר של נסקרים סימנו 'במידה שווה'.
• בקבוצות הגיל המבוגרות יותר, פער של 10% ומעלה לטובת המדיה. כך, בגילאי 40-50, תופסים את המדיה כאמינה יותר באותו שיעור שנתפסות שתיהן כאמינות, והמדיה החברתית נתפסת כ'אמינה ביותר' בשיעור נמוך. 
• כמעט מחצית מהמדגם סבר כי הרשתות החברתיות יוכלו להחליף את המדיה במידה מסויימת או מועטה. בהקשר זה באופן צפוי קבוצת הגיל המבוגרת 50+  לא חשבה שהרשתות החברתיות יוכלו להחליף את המדיה. 

חשיבה ביקורתית על אמצעי התקשורת

עד כה ראינו כי קיימת חשיבה ביקורתית של הציבור לגבי אמצעי התקשורת ולאופן שבו הם נתפסים. לפיכך נדרשת הבנה עמוקה וקונקרטית יותר לגבי ההיבטים אשר גורמים לציבור להתייחס באופן הזה לאמצעי התקשורת. בהתאם לכך, במדגם נתבקשו הנבדקים לסמן האם יש לדעתם בעיה הנוגעת לאמצעי לתקשורת ומהי מבין האפשרויות המוצגות: 

• הטייה פוליטית היא הבעיה שנתפסת כמרכזית ביותר בדעת הקהל, כאשר לא נראה הבדל בין נשים וגברים. 
• עוד בהיבטי חתך מגדרי – נשים נטו משמעותית פחות לסמן קשרי הון וריכוזיות כבעיה, ביחס לגברים;  אך נטו יותר לסמן תכנים מסחריים או צהובים וגם שאינן רואות בעיה, אם כי בהבדל קטן מהגברים. 
• בניתוח לפי קבוצות גיל נמצא כי קבוצת ה20-30 וה50+ סימנו "הטייה פוליטית" – בשיעור דומה זו לזו וגבוה משאר קבוצות הגיל. 
• בניגוד למצופה, לא נראה שדעה על הטייה פוליטית קושרה לאמינות, אלא להפך. כך, כאשר הנדגמים נתנו אמון בכלי תקשורת כלשהו (שאלה ראשונה במסגרת הסקר הנוכחי), הם עדיין נטו לסמן את 'התקשורת' כמוטה פוליטית במחצית מהמקרים (ידיעות, מעריב, ערוץ 13) או למעלה מכך. הסבר אפשרי לכך הוא שככל שיש לך יותר אמון בכלי תקשורת מסויימים, כך גדלה הסבירות שתחשוד בהטייה פולטית, ככל הנראה של כלי תקשורת אחרים.

היבטים נוספים 

• נראתה עליה בתפיסת קשרי הון–ריכוזיות ביחס ל-2016, אך עם זאת, ירידה בתפיסת תוכן צהוב כבעיה. 
• בחתך מגזרי, בהסתכלות על אלו שדיווחו כי דתם יהודית לעומת לא יהודים – ההבדלים הבולטים היו שיהודים נטו משמעותית לסמן יותר הון-ריכוזיות, והתעסקות בטפל, ולא יהודים- יותר בייצוג חסר כמצופה.  

היחס לתוכן שיווקי

מבין ההיבטים הנוספים שביקשנו לבחון, בממשק שבין הציבור לאמצעי המדיה – היה היחס של הציבור לתוכן השיווקי, שכיום הינו חלק אינטגרלי מדינאמיקת הפעילות של אמצעי התקשורת. במסגרת זאת, הנסקרים נשאלו האם שילוב תכנים פרסומיים בתוך כתבות עיתונאיות (תוכן שיווקי) הוא משהו שעשוי להפריע להם? להלן הממצאים:

• נראה כי דעת הקהל חלוקה באופן מאוזן לגבי תוכן שיווקי: אחוז המדגם שטוען כי תוכן שיווקי 'מפריע לו מעט' או 'בכלל לא', זהה לאחוז שטוען כי תוכן שיווקי 'די מפריע' או 'מפריע מאוד' (עמד על 45%)
• בחתך גילאי, נראה כי תוכן שיווקי מפריע פחות לקבוצות הגיל 20-40, שנטו לסמן יותר: ממש לא/ מפריע לי מעט.  לעומתם, בקרב קבוצות הגיל המבוגרות: 40 ומעלה, אפקט הפוך: נטו לסמן יותר: די מפריע ומפריע מאוד. עבור הצעירים (18-20) לא נראה הבדל משמעותי.
• מעבר לכך, לא נמצאו דפוסים משמעותיים בהצלבת הסטינמנט עם מגדר, השכלה, מחוז, הכנסה או נטייה דתית. 

פודקאסטים – מי מאזין ובאילו פלטפורמות

במסגרת הסקר הנוכחי, לראשונה ביקשנו לבחון את עמדות הציבור ביחס ל-"פודקאסטים", אשר מספרם האמיר בשנים האחרונות מחד; ומנגד קיימת גם פופולריות בהאזנה אליהם מצד הציבור (כך על פי הסקר). להלן הממצאים

מהי התדירות בה את/ה מאזינ/ה לפודקאסט

• למעלה ממחצית מהנסקרים שדיווחו כי הם מאזינים לפודקסטים: גברים מעט יותר מנשים (4%  יותר). 
• הקבוצה שהכי הרבה מאזינה לפודקאסטים הינה: גברים צעירים עד גיל 20, והכי פחות נשים בגיל 30-40. מתחת גיל 30 מאזינים לפודקסטים מעט יותר ב7% מהממוצע בקרב קבוצות הגיל האחרות. הקבוצה שמאזינה הכי הרבה לפודקאסטים הינה: גברים צעירים עד גיל 20 והכי פחות נשים בגיל 30-40.
• אלו שדיווחו על הכנסה מעל הממוצע האזינו לפודקסטים בשיעור גבוה משמעותית ( 17%) מהממוצע.
• אלו המאזינים באפליקציות הייעודיות הם גם אלו שדיווחו שהם מאזינים בתדירות הגבוהה ביותר.
• נשים נחשפות לפודקאסטים מעט יותר ממידע שעובר בנושא "מפה לאוזן", וגברים ברשתות.