אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

88% מהפרסומות ששודרו בטלוויזיה בתחילת המלחמה פנו אל הרגש

שלושה מומחי תקשורת שבדקו את אסטרטגית הפרסום של חברות פיננסיות: בתחילת המלחמה עלה חשיבותה של הרשת החברתית לצורך פרסום, על חשבון הטלוויזיה והרדיו
לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" לפני כשנה, החברות הפיננסיות (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות וחברות כרטיסי אשראי) שמו דגש על פרסום במדיה החברתית על חשבון המדיה המסורתית (טלוויזיה, רדיו), מתוך הבנה שהרשתות החברתיות משמשות מקור מידע זמין, מהיר ומיידי לצרכן, ללא תלות במיקום גיאוגרפי – מאפיין חשוב לנוכח העובדה שתושבים רבים פונו מבתיהם. כך כותבים פרופ' אלי אברהם מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, ד"ר אסנת רוט – כהן והדוקטורנטית אסתי בליץ במאמר שפרסמו עתה בכתב העת האקדמי "מסגרות מדיה", המתבסס על מחקר שהשלימו בנושא. 
 
המחקר מתבסס על ראיונות עם שמונה סמנכ"לי שיווק של חברות פיננסיות והוא מתייחס ל-100 הימים הראשונים לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". "מצב החירום הוביל לשינויים בלוח השידורים בטלוויזיה ולהפסקת הפרסום בטלוויזיה למשך כשבועיים", הם כותבים. "לעומת זאת ברשתות החברתיות, מיד לאחר תחילת המלחמה החלו חברות מסחריות להעביר מסרים של מידע שימושי ללקוחות, מתוך הבנה שהלחימה מתרחשת לא רק בחזית, אלא גם בעורף. החברות הפיננסיות בלטו בין החברות שיצאו בפרסום ברשתות והפיצו מסרים של עידוד ותמיכה, לצד מידע פיננסי רלוונטי לצרכנים".
 
 
לפי הבכירים בחברות, הדבר הראשון שהעלו ברשתות החברתיות היה מידע על ביטוח נסיעות לחו"ל. "ידענו שאנשים תקועים בחו"ל, לא יודעים מה לעשות, מפוחדים. אז פרסמנו הודעות ולפיהן אוטומטית אנו מאריכים להם את תוקף הביטוח. העלינו עמוד של שאלות ותשובות לסושיאל וגם באורי מתחלף עם מידע רלוונטי". 
 
תכנים בפייסבוק
 
עוד סיפרו בכירי החברות הפיננסיות כי הם יצרו עמוד ייעודי באפליקציה והעלו תכנים לעמודיהם בפייסבוק, המשרתים את המעגל הראשון של הנפגעים – החטופים, הנעדרים, הנרצחים והמפונים מבתיהם. "היו כרטיסי אשראי שנגנבו והיינו צריכים לבטל אותם. בחודש הראשון למלחמה קידמנו ברשתות החברתיות בעיקר מידע – כיצד אנו יכולים לעזור לך, איך ליצור עמנו קשר ומה הפתרונות שאנו נותנים".   
 
ואכן לאורך כל 100 הימים הראשונים למלחמה, בעיקר במהלך החודש הראשון, פורסם בפוסטים שנבדקו הרבה מידע שימושי פיננסי שנועד לעזור בטיפול בבעיות שצצו כדי לספק פתרון ראשוני לאנשים. לדוגמא: פוסט של חברת CAL, המסביר מה לעשות במקרה של גניבת כרטיס אשראי, פוסט ויזואלי של בנק דיסקונט עם מידע על הפקדה דיגיטלית של צ'קים עסקיים, או פוסט אינפורמטיבי של AIG על הארכה אוטומטית של ביטוח נסיעות לחו"ל.
אוספים ציוד לחיילים
 
דגש נוסף שהחברות הפיננסיות שמו עליו, הוא פרסום ברשתות בעניין מעורבותן החברתית. למשל, פוסט בפייסבוק של בנק לאומי שבו נראים עובדי הבנק אוספים ציוד לחיילים ולתושבי הדרום; פוסט של חברת הפניקס ש"אימצה" את בית חולים ברזילי באשקלון, או פוסט של בנק דיסקונט שבישר על "אימוץ" עמותת קרן אור, המסייעת לילדים בעוטף עזה. בחודש השני למלחמה, בית ההשקעות מור פרסם צילומים של עובדים מתנדבים בקטיף, בעוד שהחברת הפניקס וכאל העלו תמונות של עובדים שגויסו למילואים. 
 
בחודש השלישי חברות רבות הוסיפו ללוגו שלהן את הסרט הצהוב המביע תמיכה בהחזרת החטופים והפיצו מידע אודות סיוע ותמיכה שהן מעניקות. "הפוסטים שהועלו ביקשו לחזק את ערך הלאומיות ולהדגיש ערכים מסורתיים של קולקטיביזם, נדיבות ופטריוטיות", הסבירו בכירי החברות הפיננסיות. בטלוויזיה שודרה פרסומת של בנק לאומי למיזם "מלגת קטיף לאומי לסיוע לחקלאים". בסרטון נראה השחקן- הפרזנטור גל תורן כשהוא מתהלך בחממת עגבניות. "במקום לשווק מוצרים בעת הזו, החלטנו לתקשר מסרים של התנדבות", ציינו בכירי החברות.
טכניקת שכנוע רגשי
 
מהמחקר עולה כי ב-88% מהפרסומות בטלוויזיה וב-61% מהפוסטים ברשתות החברתיות, החברות הפיננסיות עשו שימוש בטכניקת שכנוע הפונה אל הרגש. דוגמא מובהקת לכך היא הפרסומת של בנק מזרחי טפחות שאמרה: "בשבעה באוקטובר נעצרה המנגינה של כולנו. ביחד איתה המנגינה של הרבה עסקים בדרום ובצפון". בסדרת הפרסומות של הבנק נראו משאיות "כתום ישראל", הצבועות בצבעי הבנק, נוסעות בערים שונות ברחבי הארץ, כאשר הפרזנטורים מעודדים את הצופים לקנות את מרכולתם של בעלי העסקים מהדרום. הצבע הכתום, המודגש על רקע השחור – לבן המונוכרומטי, יוצר תחושה שהבנק מביא עמו רוח חיה לכל מקום במדינה. כלומר, בפרסומות נעשה שימוש בטכניקות שכנוע צורניות, כגון צילום בשחור – לבן בשילוב הצבע הכתום, המזוהה עם מותג הבנק. כמו כן מופיעים בהן סמלים ישראליים, כגון נופים, מאכלים ושירים מוכרים. אם כן, המפרסם השתמש בטכניקת שכנוע הפונה אל לב הצופה. 
 
לדברי החוקרים, כיום הדיגיטציה הפיננסית מאפשרת לחברות פיננסיות לספק ללקוחות פתרונות ומידע באמצעות יישומונים, מסרונים הודעות דואר אלקטרוני, כמו גם פוסטים ברשתות החברתיות. למרות זאת, החברות מבינות את התפקיד הייחודי שממלא הפרסום בטלוויזיה בשמירה על ערך המותג גם בעיתות מלחמה, במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה "מדורת השבט" היא ערוץ 12.

 

המאמר המלא: "יחד נעבור את זה טוב יותר": פרסום פיננסי במלחמת חרבות ברזל | התפרסם בכתב העת האקדמי "מסגרות מדיה".

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן