"החלטת הממשלה ולפיה משרדי הממשלה יבטלו את ההתקשרויות עם עיתון "הארץ", לרבות התקשרויות פרסומיות עם העיתון, אינה עולה בקנה אחד עם הדין", קובעת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב – מיארה, בכתב תשובה שהגישה היום (רביעי) לבג"ץ.
"לא נבחנה התשתית הרלוונטית"
לטענת בהרב מיארה, ההנחיות האופרטיביות שהוציאו מנכ"לי משרדי הממשלה להפסיק את ההתקשרות עם עיתון "הארץ" (במישור הפרסומים והמינויים לעובדים במשרדי הממשלה), התקבלו ללא הבחינה המתחייבת של התשתית הרלוונטית, וההיבטים המשפטיים בהתייחס אליה. "לא ניתנה הדעת על העובדה שלעניין הפסקת המינויים, מדובר בהתקשרות מכוח מכרז של החשב הכללי, שעוגנה בחוזה תקף עד לשנת 2027. גם לא ניתנה הדעת שלעניין זה מחייבים כללי המשפט המנהלי, ובכלל זה דיני המכרזים וחובת השימוע ומתן אפשרות לטיעון כלפי העיתון וכן השלכות אפשריות על זכויות יסוד חוקתיות", הודגש בכתב התשובה.
"להחזיר את המצב לקדמותו"
"בהתאם לכך", כותבת מיארה, "משרדי הממשלה אינם רשאים לפעול לפי החלטות המנכ"לים או ברוחן ולא ניתן לשנות את המצב מול עיתון 'הארץ' בעקבות ההחלטה, לא במישרין ולא בעקיפין. למותר לציין כי ככל שחל שינוי בעקבות החלטת הממשלה והנחיות המנכ"לים, על המשרדים הרלוונטיים להחזיר את המצב לקדמותו ולתקן את הפעולה שנעשתה בניגוד לדין".
היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לתת תוקף שיפוטי להנחיה המשפטית המחייבת לבטל את החלטות המנכ"לים, בדמות הפיכת
הצו על תנאי שבג"ץ כבר הוציא נגד הממשלה בעניין הפסקת ההתקשרות עם "הארץ" – לצו מוחלט, תוך הבהרה שיש לבטל על שינוי שנעשה בעקבותיהן.
איור של בניין עיתון הארץ | (באמצעות Gemini-3)
נאומו מעורר הסערה של עמוס שוקן
החלטת הממשלה לבטל את ההתקשרות עם "הארץ" (פרסום ומינויים לעובדי המשרדים), התקבלה על רקע התבטאות של מו"ל העיתון, עמוס שוקן, ב-28 בנובמבר 24 בוועידה מטעם העיתון שנערכה בלונדון. בנאומו, שעורר סערה ציבורית, השמיע שוקן ביקורת חריפה על ממשלת ישראל ופעולותיה בשטחים המוחזקים וברצועת עזה. "מדיניות ממשלת נתניהו כלפי הפלסטינים מובילה לנכבה שנייה", הוא טען. לדבריו, ממשלת ישראל תומכת בטרנספר, בשלטון אפרטהייד בשטחים הכבושים ודוחה את הצורך בהקמת מדינה פלסטינית. הוא השתמש בביטוי "לוחמי חופש" לתיאור של פלסטינים הפועלים נגד צה"ל.
היועמ"שית מציינת כי החלטת הממשלה להפסיק את הפרסום ב"הארץ" ואת המינויים לעיתון בעבור העובדים במשרדי הממשלה, הוגדרה על ידי מזכיר הממשלה יוסי פוקס כהחלטה "הצהרתית" בלבד והיא אינה בעלת תוקף אופרטיבי, שכן הממשלה רק "קוראת" למשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלה שלא להתקשר עם עיתון "הארץ".
"החלטה הצהרתית אינה מסלול עוקף להחלטת ממשלה סדורה"
ואולם לטענת בהרב – מיארה, מדובר בטענה תמוהה, המתעלמת מיחסי הכפיפות בין מליאת הממשלה לבין המשרדים הממשלתיים. "ההגדרה של החלטת הממשלה כ'החלטה הצהרתית', אינה יכולה לשמש אמצעי ליצירת מסלול עוקף לקבלת החלטת ממשלה סדורה, על בסיס תשתית עובדתית ומשפטית ובהתאם לדין. גם החלטת ממשלה 'הצהרתית' היא החלטת ממשלה, והיא צריכה להתקבל בדרך הסדורה שמתווה תקנון עבודת הממשלה".
לסיכום כותבת היועמ"שית כי ההנחיות האופרטיביות שהוציאו מנכ"לי המשרדים להפסיק את ההתקשרות של משרדיהם עם עיתון "הארץ" אינן עומדות בהוראות הדין ועל כן, הן בטלות. עוד היא מבקשת להפוך את הצו על תנאי שבג"ץ הוציא (נגד הממשלה) בעניין לצו מוחלט, כך שיובהר שיש להחזיר את המצב לקדמותו, ככל שנעשו שינויים.
כתב התשובה הוגש באמצעות עוה"ד יונתן ברמן וגיא ורדי, סגנים בכירים במחלקת הבג"צים בפרקליטות.
בג"ץ 48751-12-24; בג"ץ 12770-01-25
