במכתב פרידתו כתב עומר: היום אני מסיים את תפקידי כיו"ר מועצת תאגיד השידור הישראלי. זכיתי להימנות עם מקימי הארגון המפואר הזה, להתוות את מדיניותו ואת דרכו. ניתן כעת להצהיר בגאווה, כי בישראל יש שידור ציבורי משגשג ומצליח, שעשה לעצמו גם שם עולמי (…) הדרך היתה פתלתלה, מורכבת, רצופת אתגרים ולעתים מאכזבת. מועד פתיחתו של התאגיד נידחה שוב שוב. מהמורות הקשיים צצו ועלו, עד שלעיתים היה נידמה כי החלום יישאר על הנייר בלבד".
פגישות ליליות ודרמטיות
עומר כתב עוד: "מצאתי את עצמי במצבים יוצאי דופן שלא העליתי בדעתי שאהיה חלק מהם. אחדים מהם היו מהותיים ומאתגרים: פגישות ליליות ודרמטיות שנקבעו " מהרגע להרגע", דיונים מראתוניים בכנסת, בג"צ נגד חוק פיצול התאגיד, ישיבות תקציב ארוכות, התלבטויות מורכבות על הדרך שבה יש לנווט את הספינה ולשמור על עצמאותה, קליטת מאות עובדי רשות השידור בן יום, מעבר לבית התאגיד בבניין החדש בירושלים, אתגר אירוח האירוויזיון בישראל שהיה מלווה באין סוף דרמות, התמודדות עם משברי בריאות עולמי ומלחמה מטלטלת, משבר בממשקי מועצה והנהלה ועוד אין סוף רגעים בלתי נשכחים".
עוד הוא הוסיף: " לא הכל מושלם. בוודאי יש מה לתקן, לשפר ולייעל, אך חובה לעשות זאת תוך שמירה מוחלטת על עצמאות התאגיד, חופש העיתונות, הביטוי והיצירה, מתוך הכרה בחשיבותו של השידור הציבורי במשטר דמוקרטי ולא מתוך שנאה יוקדת לתקשורת ולאנשיה. כולי תקווה שהניסיונות לחבל ולפגוע בהישגי התאגיד ובעצמאותו, לא יצלחו".
