בתגובה, שהוגשה לקראת הדיון בבג"ץ שיערך ביום רביעי השבוע, טוענים הממשלה ושר הביטחון, באמצעות עו"ד דוד פטר, כי ההחלטה לסגור את התחנה הצבאית התקבלה בסמכות חוקית מלאה, לאחר הליך מנהלי תקין, ואינה מחייבת חקיקה ראשית.
"החלטת הסגירה התקבלה לאחר הליך מנהלי תקין"
לפי תגובת הממשלה, גלי צה"ל הוקמה מלכתחילה ב-1950 במסגרת החלטת ממשלה ולא באמצעות חקיקה, ולכן גם ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה באותו אופן, לאחר הליך מנהלי תקין. "ההחלטה התקבלה במסגרת מרות הממשלה הנבחרת על צה"ל, על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי של הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון", נכתב בתגובה.
עוד טוענת הממשלה כי עצם קיומה של תחנת רדיו צבאית העוסקת באקטואליה ובפוליטיקה היא בגדר אנומליה שאין לה מקבילה בדמוקרטיות מערביות. "עיסוק תקשורתי של חיילים בסוגיות פוליטיות וחברתיות גורר את צה"ל אל מוקדי מחלוקת ציבוריים ועלול לפגוע בציביונו הממלכתי", אומרת הממשלה ומדגישה כי צה"ל עצמו הצהיר כי הוא שואף לאפס חיכוך בפוליטיקה.
"כל הממשלות שקלו את סגירת התחנה"
לפי תגובת הממשלה, לאורך עשרות שנים לא היו ממשלה, שר ביטחון או רמטכ"ל שלא שקלו את סגירת התחנה. בתגובה מוזכרים היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, המשנה ליועמ"ש דאז מאיר לוין, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר שרון אפק ויועצים משפטיים במערכת הביטחון, אשר קבעו כי סגירת גלי צה"ל, ככל יחידה צבאית אחרת, מצויה בסמכות הרמטכ"ל והממשלה. "לא היה יועץ משפטי אחד מאז הקמת התחנה שסבר כי סגירתה מחייבת חקיקה", אומרת הממשלה בתגובתה.
עוד נטען בתשטבת הממשלה, כי אין מדובר ב"הסדר ראשוני" המחייב חקיקה בכנסת, אלא בהחלטה מנהלית המצויה בליבת סמכותה של הרשות המבצעת בכל הנוגע לצה"ל. "המצב הנורמטיבי לא השתנה. הממשלה השתנתה. במדינה עם שלטון חוק, הדין המנהלי לא משתנה אך משום חילופי הממשלות", מדגישה הממשלה.
"שלילת מימון ציבורי לא שוללת את הזכות להתבטא"
הממשלה דוחה גם את טענת
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כפי שהוצגה בתגובתה לבג"ץ, כי סגירת גל"צ פוגעת בחופש הביטוי וטוענת כי שלילת מימון ציבורי אינה שוללת מאיש את זכותו להתבטא. "הסגירה אינה פוגעת בחופש הביטוי בשל קיומן של תחנות רדיו ציבוריות ופרטיות רבות", טוענת הממשלה. "הסגירה נמצאת בסמכות הממשלה, הולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, נובעת מאינטרס ציבורי מובהק, ואין פתרון אחר לבעיות הבסיסיות שבעצם קיומה של גלי צה"ל. קיומה של התחנה יוצר עיוות מבני בשוק התקשורת, שכן היא נהנית מתקציב ציבורי, מתדרי שידור שהם משאב לאומי מוגבל, ומכוח אדם זול של חיילים".
לסיכום הממשלה מזהירה בתגובתה שאם יינתן סעד לעתירות נגד סגירת התחנה, "משמעות הדבר תהיה קביעה שיפוטית ולפיה יש לאזרחי ישראל 'זכות' לממן מכיסם, בכפייה, תחנת רדיו לשידורי אקטואליה ופוליטיקה, המופעלת בידי הצבא, באמצעות תדר ארצי ומונופוליסטי – וזאת חרף החלטת הממשלה הנבחרת לסגור את התחנה".
הממשלה מבקשת מבית המשפט לדחות את העתירות נגד סגירת התחנה ולא להתערב בשיקול דעתה המינהלי והביטחוני בעיצוב מבנה הצבא וחלוקת משאביו.
"הסגירה אינה פוגעת בחופש הביטוי בשל קיומן של תחנות רדיו ציבוריות ופרטיות רבות" | חברי הוועדה המייעצת לבחינת עתידה של גלי צה"ל ושר הביטחון ישראל כ"ץ (יונתן בן חמו, אלעד מלכא, דליה זליקוביץ', שרה העצני-כהן ודורון כהן), 28.10.2025 | צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון
היועמ"שית: החלטת הסגירה מחייבת חקיקה
היועמ"שית גלי בהרב מיארה, הציגה בתגובה שהגישה לבג"ץ ב-20 בינואר האחרון עמדה שונה עד הפוכה מזו שמבטאת הממשלה בתגובתה הנוכחית. בכתב תגובה שהעבירה בהרב מיארה בעקבות העתירה נגד סגירת התחנה שהגישו התנועה לאיכות השלטון וגופים נוספים, נגד החלטת הממשלה לסגור את גל"צ, מיארה ציינה כי החלטת שר הביטחון והממשלה לסגור את התחנה אינה יכולה לצאת לפועל רק באמצעות החלטת ממשלה, אלא מחייבת חקיקה ראשית של הכנסת. לטענתה, ההחלטה התקבלה בלי בחינה מספקת בדבר חלופות למצב הקיים. היא גם הצביעה על הקשר הרחב יותר בין המהלך לסגירת גלי צה"ל לבין מהלכים נוספים המערערים לטענתה את מעמדה של התקשורת החופשית בישראל, במיוחד בשנת בחירות.
לפי בהרב מיארה, גל"צ, הפועלת יותר מ-75 שנים, הפכה במהלך שנות פעילותה לאחד מעמודי התווך של העיתונות והתקשורת הישראלית. "התחנה היא חלק מהשידור הציבורי, והיא אחת משתי תחנות הרדיו הציבוריות בעברית היחידות המשדרות בפריסה ארצית. התחנה היא גוף שידור מבוסס ובעל משקל בשיח הציבורי בישראל, ומזה עשרות שנים היא אינה משמשת רק כיחידה צבאית. הכרה זו בייחודה של התחנה מוצאת את ביטויה אף בפקודות הצבא עצמן הקובעות את עצמאותה בכל הנוגע לעניינים עיתונאיים – מקצועיים".
"מנופי לחץ על התקשורת החופשית"
עוד היא כותבת מיארה, כי "החלטת הממשלה העומדת עתה לבחינתו של בית המשפט זה, היא נקודת מפגש בין שני תהליכים, האחד ארוך שנים ומתייחס לתחנת גלי צה"ל עצמה, והשני – מתרחש בכשלוש השנים האחרונות, ועניינו בהגבלת התקשורת החופשית ויצירת מנופי לחץ וצינון עליה, כחלק מסדרה של צעדים ממשלתיים ופרלמנטריים בתחום התקשורת, על רכיביה השונים".
התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה לבג"צ בדצמבר האחרון כי החלטת שר הביטחון והממשלה לסגור את גל"צ התקבלה באופן לקוי מבחינה מהותית ותהליכית, שלא על בסיס שיקולים ענייניים. לטענת התנועה, סגירת התחנה היא פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות ופגיעה באינטרס הציבור. התנועה מבקשת מבג"ץ לקבוע כי הסמכות לסגור את התחנה שייכת לכנסת בלבד, באמצעות חקיקה ראשית.
עתירות לבג"ץ נגד סגירת גל"צ, בטענה שהדבר נעשה בחוסר סמכות ופוגע בחופש הביטוי ובחקיקה הקיימת, הגישו גם ועד העובדים של התחנה, מועצת העיתונות והתקשורת, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית וכן ששה ממפקדי התחנה בעבר, עיתונאים בכירים ואנשי תקשורת, שביקשו מבית המשפט להתערב ולפסול את החלטת הסגירה.
