- 16.09.26
- מערכת
בשעה שעיקר תשומת הלב הציבורית הופנתה לחוק התקשורת (שידורים) שעיקרו בתחום שידורי טלוויזיה, אשר השבוע צפוי להגיע לקו הגמר בדמות קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, חוק נוסף ומשלים בתחום הרדיו, קודם במקביל, אף הוא בהליך בזק זריז ולקוי במיוחד בועדת הכלכלה, כהצעת חוק פרטית ולא ממשלתית. אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון גם החוק הזה יגיע השבוע לקו הגמר בהצבעה ביקריאה שנייה ושלישית ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חרף ההתנגדות הנמרצת לחוק בקרב גורמי מקצוע בתחום, בדגש על משרד התקשורת, משרד המשפטים ונציגי החברה האזרחית כמו "לובי 99".
הבוקר (א'), ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן (ליכוד), אישרה לקריאה שנייה ושלישית את נוסחו האחרון של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון מס' 50) שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית, התשפ"ו – 2026. במהלך ישיבת הוועדה, ביטן תקף את גורמי המקצוע במשרד התקשורת שניסו להביע את הסתייגויותיהם בנוגע לנוסח החוק. "אמרת מה שאמרת בישיבות, החבר'ה שלך אמרו את זה. זו ההחלטה שהתקבלה, אנחנו לא חוזרים על זה. אני לא רוצה לשמוע. מספיק. די כבר. גורמי המקצוע לא יכולים לעשות פיליבסטר. אתה לא חבר כנסת. תתקדם. אני לא רוצה לשמוע".
"החשוב פה זה גם לשמור על הרדיו האזורי וגם לעשות תחרות ברדיו הארצי" - יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, משיב לח"כ שלי טל מירון: "אני חושב שזה חוק טוב, אם לא - לא הייתי ממשיך איתו"@davidbitan @Shellytalmeron
— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) July 12, 2026
🏛️מתוך דיון ועדת הכלכלה העוסק בהצ"ח הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו https://t.co/J0bwXWkOFg pic.twitter.com/HAWI1FlMhv
השפעות רגולטוריות
גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי המשפטים, האוצר, רשות התחרות וברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, גורם האסדרה האמון על שוק הרדיו והטלוויזיה המסחריים בישראל, הביעו הסתייגויות בדיונים בוועדת הכלכלה אולם בזה אחר זה, הם נהדפו על ידי ביטן.
המחלוקת לא נוגעת באשר לצורך ברפורמה. גם במשרד התקשורת ממליצים לאפשר לתחנות הרדיו האזוריות לשדר בפריסה ארצית ללא הגבלות גיאוגרפיות. בנובמבר 2025 פרסם משרד התקשורת להערות הציבור תזכיר חוק ממשלתי המציע להקצות את התדרים הארציים באמצעות מכרז פתוח, שקוף ושוויוני שיתבסס על מחיר. תחילה קרעי שיווק את התזכיר הממשלתי כ"שלב השני ברפורמת השידורים" שלו, אולם משיקולים שונים, ככל הנראה פוליטיים ואחרים, תוך זמן קצר, הוא זנח את הצעת החוק הממשלתית לטובת הצעת חוק "פרטית" שהוביל ח"כ אלי דלל (ליכוד).
כחלק מהעבודה על תזכיר החוק הממשלתי נערך גם דו"ח RIA (דו"ח הערכת השפעות רגולטוריות) שבחן את מבנה שוק הרדיו ואת החלופות האפשריות לשינויו. הדו"ח הוגש לוועדת הכלכלה, אך זכה גם הוא להתעלמות.
לפי הדו"ח, שוק הרדיו סובל מריכוזיות אזורית וממיעוט מתחרים בגלל מבנה הזיכיונות הגיאוגרפי שמגביל כל זכיין לאזור תחום ומונע תחרות אפקטיבית. "כך נוצרו שווקים ריכוזיים עם חסמי כניסה גבוהים ופגיעה באיכות ובמגוון", נכתב בדו"ח.
בנוסף נכתב בדו"ח כי נכון להיום השימוש במשאב הציבורי של תדרי FM אינו יעיל, וכך גם בעניין הקצאת התדרים, הליך שאינו שקוף ואינו מבוסס על ערך כלכלי אמיתי.
כאמור החוק שביטן וקרעי מקדמים נולד בכלל כהצעה פרטית של ח"כ אלי דלל כבר לפני כשנתיים, אולם בזמן שהיה מונח על שולחנה של ועדת הכלכלה, הוא עברה מקצה שיפורים מרשים במיוחד לטובת בעלי תחנות הרדיו האזוריות, חרף מחאותיו של דלל בוועדה ("הם לא יכולים להתלבש על הצעת החוק שלי ולעשות מה שהם רוצים. אתם רוצים להביא הצעת חוק, תביאו הצעת חוק שלכם").
כך או כך, הצעת החוק שאושרה היום בוועדת הכלכלה לקראת ההצבעה שנייה ושלישית עוד השבוע, צפויה לחולל שינוי מבני עמוק בשוק הרדיו בישראל באמצעות מעבר ממודל הפעלה באמצעות זיכיונות אזוריים לרישיונות לשידורי רדיו ללא כל הגבלה גיאוגרפית.
אחד השינויים המרכזיים בהצעת החוק המקודמת, מאפשר העברת סמכות רחבה לשר התקשורת, שכן באישור ועדת הכלכלה, לקבוע כיצד יחולקו רישיונות חדשים לשידורי רדיו. בפועל, המשמעות היא שהדרג הפוליטי יקבע את השיקולים שלפיהם ייבחרו בעלי הרישיונות ואת אופי המכרז שלפיו יחולקו התדרים.
לפי נוסח החוק שאושר בוועדה, השר יהיה רשאי לקבוע בתקנות אם המכרז יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים או על אמות מידה אחרות, כולל "כושר הפקה, מגוון השידורים ואפיוניהם או על התמהיל שלהם".
"מתן סמכויות כמוצע לשר בהתייחס למכרז ספציפי, באופן שהחלטתו עשויה להשפיע באופן ישיר על זהות בעלי הרישיונות שיזכו באותו המכרז, עלולה ליצור חשש ולו למראית עין מפני פוליטיזציה של הרגולציה והאסדרה בתחום המדיה שהוא שוק תקשורתי בעל השפעה ציבורית רחבה", הבהירו במשרד התקשורת.
הנוסח שאושר בוועדה גם מעניק יתרון משמעותי לבעלי תחנות הרדיו האזוריות שכבר פועלים כיום משום שהוא מאפשר מלהאריך את כל הזיכיונות הקיימים של כל בעלי תחנות הרדיו האזוריות (בפעם החמישית), עד לינואר 2033.
במשרד התקשורת הזהירו כי ההארכה האוטומטית מעניקה לבעלי התחנות יתרון רגולטורי וכלכלי משמעותי למשך שנים נוספות, מבלי שניתנת לגורמים אחרים האפשרות להתמודד על אותם משאבים.
לפני 4 שנים שר התקשורת, אז ח"כ נמרץ באופוזיציה, התנגד לצידנו להארכת זיכיונות הרדיו האזורי במקום יציאה למכרז. כעת, כשגילה שניתן לחלק מתנות למקורבים, הוא מקדם "רפורמה" שתתחיל (אם בכלל) בשנת 2033, ושוב מאריך לבעלי התחנות את הזיכיון במקום לצאת למכרז. דברים שרואים משם? נמשיך להתנגד. pic.twitter.com/ZvQJDCaq52
— לובי 99 הלובי של הציבור (@lobbying99) July 6, 2026
"אתם לא צודקים"
לאורך הדיונים הקצרים בהצעת החוק, במשרד התקשורת התריעו שוב ושוב כי מדובר ברפורמה רחבת היקף הצפויה לעצב מחדש את שוק הרדיו המסחרי בישראל לשנים רבות. "מן הראוי כי רפורמה תקודם על בסיס עבודת מטה ממשלתית ולאחר הקדשת זמן מספק לבחינת מכלול השלכותיה ארוכות הטווח של הרפורמה על שוק הרדיו", הדגיש אביתר גוטמן, סמנכ"ל שידורים במשרד במסמך ששיגר לוועדת הכלכלה בשבוע שעבר.
גוטמן הסביר כי הצעת החוק מעלה קשיים מהותיים, משפטיים ומקצועיים ועלולה לעכב את פתיחת השוק לתחרות, להנציח את מבנה השוק הקיים, לפגוע בשימוש היעיל במשאב הציבורי של תדרי הרדיו ולהקשות על התפתחותו של שוק הרדיו בישראל. אולם ביטן מצידו השיב בלהט: "אני כל הזמן מקבל מכתבים ממשרד התקשורת, תראו. הייתה לכם הזדמנות בארבע השנים האחרונות להעביר חוק שקשור לרדיו. לא הצלחתם לממש את זה. רק לאחרונה פרסמתם תזכיר חוק שקשור לרדיו. לא הבנתי אותו כל כך, את מי הוא מקדם?" ושב על עמדתו כי אין בכוונתו לאפשר "לעשות פה פיליבסטר לאור ההערות שלכם ושל משרד המשפטים. ליבנו את הסוגייה, והמסקנה המתבקשת היא שאתם לא צודקים".
עוד ציין גוטמן בעת הדיונים בוועדה, כי לא הוצגה תשתית עובדתית המסבירה מדוע נבחרה דווקא שנת 2033 כמועד להארכת זכיונות שידורי הרדיו. "תקופת ההארכה המוצעת אינה מוצדקת כלכלית. לא ברור מדוע נדרש פרק זמן כה ממושך לצורך היערכות ליישום הרפורמה". עוד הוא אמר כי ההסדר מעלה קושי מהותי הנוגע לעיקרון השוויון בהקצאת משאבי ציבורי, והקצאת הזכות לעשות בתדרים שימוש מחייבת ככלל שמירה על שוויון הזדמנויות ועל תחרות הוגנת בין גורמים המעוניינים לפעול בשוק.
הטבה נוספת לבעלי התחנות האזוריות מאפשרת לבעלי הזיכיונות הקיימים להגיש בקשה לקבלת רישיון חדש בהליך נפרד ולא במסגרת המכרז הפומבי הרגיל. במשרד התקשורת הדגישו כי ההסדר הזה פוגע אף הוא בעיקרון השוויון, שכן הוא יוצר מסלול רגולטורי נפרד המיועד לקבוצה מסוימת ואינו פתוח לציבור הרחב.
בנוסף, ההצעה קובעת כי תוקפם של הרישיונות החדשים שינתנו, יהיה לתקופה בת 18 שנה. במשרד התקשורת התריעו כי תקופת רישיון כה ארוכה יוצרת בפועל הקצאה ארוכת טווח של משאב ציבורי מוגבל.
מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי הביע את התנגדותו לרפורמה ולאופן שבו היא מקודמת. "הנוסח הנוכחי הוא הרע מכל העולמות". בתוך כך, בהתיחסות להצעתת החוק המקודמת כעת, אמר מקדסי לעיתון "TheMarker" כי "הנוסח הנוכחי של הצעת החוק מחמיץ את ההזדמנות לפתוח את שוק הרדיו לתחרות ולשידור ללא מגבלות גיאוגרפיות. במקום זאת, הוא מאריך שוב את מודל הזיכיונות הקיים ואת הזיכיונות הקיימים ללא הצדקה כלכלית לתקופה ארוכה, ומקנה שוב את הנכס הציבורי של התדר ללא תמורה הולמת".
"ניסיון לגנוב סוסים"
כשביטן ביקש שמנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אורי שרף, ישתתף בדיון וייתן הצהרה לפרוטוקול בנוגע לפיקוח של הרשות השנייה, קרעי הכריז: "לפי החלטת הממשלה אין מנכ"ל לרשות השנייה. אין משמעות להצהרה של מישהו שהוא לא המנכ"ל". בכך התייחס קרעי להחלטת הממשלה לא לכבד את פסיקת בג"ץ שקבעה כי מועצת הרשות השנייה תמשיך לפעול חרף התפטרותם של רבים מחבריה, אחרי לחץ שהפעילו עליהם קרעי וראש מטהו, אלעד כפיר זמיר (שבראשית השנה הורשע בהתנהגות לא הולמת כלפי עיתונאי בבית הדין של נציבות שירות המדינה). אבל ביטן, שככל הנראה אינו שותף לדעתו של קרעי בעניין אי הציות לפסיקת בג"ץ מיהר להסות את קרעי: "לא להיכנס לעניין הזה בבקשה".
במהלך הדיון, שבו הקריאו את סעיפי הצעת החוק, התבררו לא מעט קשיים ומכשולים, מצויים בנוסח ההצעה המקודמת במהירות, ללא עבודת מטה ראויה וללא דיונים מעמיקים ועניניים בהשלכותיה, אשר צפויות לשנות את שוק הרדיו בישראל. אחת המחלוקות בדיון נגעה לפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על שידורי הרדיו. קרעי דרש להסיר את כל הפיקוח באופן גורף, אף שהרגולציה הקיימת מעניקה לרשות השנייה סמכות לפקח על תחנות הרדיו.
נציגת הייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד עדי ליברוס, הבהירה: "המחלוקת על שידורי החדשות בחוק השידורים הייתה מוקש אדיר ולכן הוחלט לא לדון בו. הדיון שמתפתח כאן הוא דה פקטו לדרוך על אותו מוקש. זה נושא כבד ומהותי ולא קיימנו על זה שום דיון. אני הבנתי שאנחנו לא פותחים את הרגולציה כמעטפת והפיקוח נשאר פיקוח, מה שקורה פה עכשיו זה ניסיון לגנוב סוסים". קרעי השיב לעברה: "המדיניות של משרד התקשורת היא שמסירים את הפקוח על השידורים. בתזכיר חוק הממשלתי אין פיקוח על התוכן. תמחקו את האיסור הזה לכולם, למה את מכריחה אותי לשדר חדשות? ואם אני רוצה לשדר חדשות של חצר האדמו"ר?"
שלוש קבוצות מובילות ברדיו האזורי
שוק הרדיו בישראל מורכב מתחנות רדיו בבעלות המדינה (תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל), המשדרות בתדרים ארציים. לצידן משדרות תחנות רדיו אזוריות בבעלות פרטית ובתדרים מוגבלים גיאוגרפית.
לפי עבודת המטה במשרד התקשורת, השוק המסחרי מתאפיין בריכוזיות גבוהה: מתוך כ-17 תחנות רדיו אזוריות הפועלות בישראל, 10 מוחזקות בידי שלוש קבוצות מובילות, ורק 7 פועלות כתחנות בבעלות עצמאית.
הדמויות המובילות בקבוצות הבעלות העיקריות ברדיו האזורי הן צביקה שלום ויוסי סבן שהקבוצה הגדולה שבשליטתם מחזיקה ב"רדיו דרום", "גלי ישראל", "רדיו חיפה", "רדיו קול הים האדום" ו"רדיו ת"א". אחריהם קבוצתו של איש העסקים אלי עזור שחולשת על רדיו "103FM" ("רדיו ללא הפסקה"), "ECO-99FM" ו"רדיו צפון" (בנוסף לתחנות הרדיו, לאזור גם אחזקות ב"מעריב", "וואלה", "ג'רוזלם פוסט" וחברת "צ'רלטון"). איש העסקים דוד בן בסט ניצב בראש קבוצת בן בסט שבבעלותה "רדיו לב המדינה" ו"רדיוס". שחקן משמעותי נוסף בשוק הרדיו הוא יצחק מירילשווילי, הבעלים של "ערוץ 14" המחזיק גם בתחנת "רדיו קול חי". למותר לציין שבעלי התחנות האזוריות מנהלים קשרים הדוקים וענפים עם שרים וחברי כנסת.
מקור ההכנסות העיקרי של תחנות הרדיו האזוריות הוא פרסום. מדו"ח הרשות השנייה עולה כי יש שונות רבה בהיקפי ההכנסות וברמות הרווחיות בין התחנות. בין השנים 2017–2023 מחזורי הכנסותיהן נעו בין כ-3 מיליון שקל לשנה בתחנות קטנות לבין כ-30 מיליון שקל לשנה בתחנות הגדולות. שיעורי הרווחיות בתקופה זו נע בין 2% ל-35%.
מצאתם טעות בכתבה?