- 04.04.24
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
היום שבו צו איסור הפרסום הוסר מעל אירוע חטיפתה של אליזבט צורקוב, שעקבותיה נעלמו לפני כארבעה חודשים בעיראק, פתח את מהדורות החדשות והעסיק את כלי התקשורת שמיהרו לדווח, לפרשן, להביע את דעתם, ובעיקר לחשוף מה שיותר פרטים, מהר ככל הניתן.
אתר Ynet חשף פרטים חדשים מחטיפתה – על הקשר האפשרי למעורבותה של אירן, הקושי להביא לשחרורה, על הניתוח שנדרשה לעבור במהלך שהותה וכן על סביבת מגוריה לצד כנסיות ומסגדים בעיר בגדד.
אולם תחום עיסוקה, ערכיה ומחויבותה החברתית בכל הנוגע למציאות הערבית במזרח התיכון, סוקר באופן טבעי בצורה שטחית בלבד.
צורקוב היא מומחית בעלת שם למזרח התיכון וחוקרת בפורום לחשיבה אזורית, מחקריה מתרכזים בסוריה ובעיראק. מדובר בארגון שהוקם ב-2014 במטרה לחולל שינוי באופן שבו הציבור הישראלי תופס את המזרח התיכון, את מקומה של ישראל בתוכו ולעודד שיח אנושי סביב הנושא.
המחקרים שבהם עסקה צורקוב, נועדו לבחון את האירועים בעולם הערבי מזוויות שאינן מקובלות בשיח הישראלי המבוססות על מידע מקיף ומהימן שליקטה במשך שנים. אולם לדבריה, השיח המורכב שביקשה להטמיע בחברה הישראלית, לא מתקיים כיום.
באחד ממאמריה, כתבה צורקוב על סיקור לוקה בחסר של מדינות ערביות בתקשורת. היא מעלה טענות על שיח רדוד המייצר בורות בכל הקשור לשכנינו. היא הצביעה על העדר סיקור רציף של כל מדינה ומדינה תוך הסתכלות על העולם הערבי במקשה אחת. בנוסף, היא הצביעה על תפיסת מציאות מוגבלת של כתבים לענייני ערבים, הנובעים מהעדר מקורות מגוונים וכן התעקשותם לבחור אושיות רשת שוליות כמרואיינים, שלעיתים קרובות שנואות בעולם הערבי בשל אהדתם לישראל, כלשונה.
השיחה עם אסף דוד, עמיתה של צורקוב והמנהל האקדמי בפורום לחשיבה אזורית, הייתה לא פשוטה. הוא סיפר על מחקריה המקיפים ועל מחויבות מעוררת השראה של צורקוב לערכיה ועל הסיכון הכרוך בהגשמתם. הוא חיזק את דבריה של חברתו הטוענת במאמרה כי התקשורת המסקרת את המציאות הערבית נגועה בדעות קדומות ומתבססת על עובדות חלקיות.
למה אתה חושב שהתקשורת הישראלית מתייחסת לעולם הערבי ככלל ומסקרת אותו באופן שטוח?
"כולנו גדלנו על הנרטיב שיהודים הם טובים וערבים הם רעים. גם התקשורת בסופו של דבר מורכבת מאנשים שהושפעו מאותו הנרטיב. זה לא פוסח על אף אחד מאיתנו. כדי לשנות את התפיסה הזאת, צריך להשקיע מאמצים", מספר דוד. "כתב נדרש לכבוד בסיסי לתחום הסיקור שלו וכן לניתוק מדעות קדומות. הוא צריך לצאת לשטח ולסקר את המציאות דרך העיניים של האנשים שהוא מראיין. אליזבת האמינה בזה ועבדה קשה למען הרעיון הזה. בסוף היא שילמה את המחיר".
קולו של דוד החל להיחלש ככול שהאריך את דבריו. אחרי מספר שניות של שקט, הצביע על הבדלים תהומיים בסיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני שלפני 20 שנה, לאופן שבו הוא מסוקר כיום. "כשיש פעולה צבאית בעזה, אתה שומע רק פרטים טאקטיים אודות המבצע, אתה לא שומע שום דבר על האנשים שבשטח ועל החוויות שלהם".
דוד סיפר כמקרה בוחן על רגעי דרמה שהתחוללו בשידור חי בערוץ 10 במבצע "עופרת יצוקה". ד"ר אלדר עז א-דין בו אל-עייש, יצר קשר עם כתב חדשות 10 שלומי אלדר דקות ספורות לאחר שביתו הופגז מאש צה"ל. אלדר מיהר להעלותו לשידור וזעקות השבר שלו על מות שלוש מבנותיו הועברו בשידור חי. בסיום השיחה אלדר שוחח עם גורמים שונים בצה"ל על מנת שיאפשר את מעבר האמבולנסים שנשאו את בנותיו לשטח ישראל. לדברי דוד, רגעים אנושיים כמו אלה לא נראים יותר לעין בתקשורת הישראלית.
"זה קשור בשינויים הטבעיים שעוברת התקשורת. היא מתחרה על זמן פנוי בעידן של הצפת מידע. אבל בעיקר, זה קשור להפיכתה של התקשורת לאמצעי בידור". עוד מוסיף דוד כי "במצב כזה, קשה עד בלתי אפשרי לעכל נרטיב שונה תפיסת עולמך".
לדבריו, היכולת לעכל שיח ביקורתי ונוקב נעלמה מהתודעה הישראלית, אפילו מהתקשורת הממוסדת. הוא מציין כי על אף שמאבק הפורום לשינוי בתרבות השיח נושא הצלחות קטנות, אך המסרים נופלים רוב הזמן על אוזניים ערלות. "הפכנו למנוונים לגמרי למי שלא חושב כמותנו. חוסר היכולת להקשיב לביקורת הופך אותך לאדם מטומטם. אתה יכול להיות שלם עם דעותיך ובכל זאת להיות קשוב ולהתעניין במי שלא חושב כמוך".
אליזבת צורקוב כמו חבריה לפורום, מאמינה בטוב אנושי, אותו ביקשה להפיץ באמצעות מחקריה יוצאי הדופן. מחויבותה לחברה הישראלית אף גרמו לה לסכן את חייה כשבחרה לנסוע למדינת אויב. עכשיו, רק נשאר לקוות שפועלה, לא היה לשווא.
מצאתם טעות בכתבה?
כל הזכויות שמורות © אגודת העיתונאים בתל אביב – בית סוקולוב