אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

"אמנת כנרת הייתה ניסיון נועז להביא להסכמה בין הקצוות הפוליטיים בחברה הישראלית, תוך השתתפות של מובילי דעה ומנהיגים מכל הספקטרום"

ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, היה אחד ממנסחי "אמנת כינרת". האמנה, שנכתבה על ידי אנשי ביטחון, חינוך ודת, ניסתה להסדיר את הבעיות בחברה הישראלית. ח"כ לשעבר עוזי דיין סבור שאילו הייתה מתקבלת האמנה, אולי היה נמנע המשבר הפוליטי הנוכחי

מעטים הם גורמי התקשורת בישראל ששמעו על "אמנת כנרת". היא נכתבה בתחילת שנת 2001. לאחר רצח רבין, בתקופה של מחלוקת וטלטול לאומי חברתי, התכנסה קבוצת מובילי דעה ואנשי רוח וקציני צבא בכירים, תחת השם "הפורום לאחריות לאומית" במטרה ללכד את החברה ה ישראלית המפולגת ושסועה. כשישים הישראלים שהתכנסו כמייצגים תפיסות ודעות אידיאולוגיות שונות, החליטו על ניסוח מכנה משותף במחויבות לקיומה של מדינת ישראל יהודית -דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. שמה ניתן לה על שם המקום שבו התכנס הצוות והיא מכילה עשר פסקאות של ערכי יסוד ועקרונות של ליבת ההסכמות המוצעות המשותפות לכולם.

בשבוע שעבר נפטר שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר, עתיר הצלחות ורב פעלים שרבים מהם לא יתפרסמו לעולם. שביט היה חבר בצוות אמנת כנרת יחד עם אלוף במיל, ח"כ לשעבר מטעם הליכוד, עוזי דיין, מייסד כנס שדרות לחברה וחינוך. דיין שירת בסיירת מטכ"ל כמו שביט, אהוד ברק ובנימין נתניהו. שלושת האחרונים מוכרים לציבור בישראל כחברים לנשק ביחידה המובחרת, אך בעלי דעות פוליטיות אידיאולוגיות מנוגדות. דיין מודה כי האמנה לא הצליחה לממש את מטרותיה. בעיצומו של משבר פוליטי-ערכי בישראל, ועל רקע פטירתו של שבית, הוא מבקש לעשות חשבון נפש.

שבתאי שבית ז"ל (צילום מסלך מוויקיפדיה) - אגודת העיתונאים בתל אביב
שבתאי שבית ז"ל (צילום מסלך מוויקיפדיה)

התיימרתם לערוך מגילת עצמאות חדשה?

"הרעיון היה לא לכתוב טקסט קנוני, אלא מסמך הנכון לתקופתו עם יעוד המסתמך על העבר. מסמך שיכסה ליבה מוסכמת בחברה שבה לא מסכימים על דברים רבים. כיו"ר הועד המנהל הקפדתי שבאמנה יהיו ייצוגים לכל המגזרים הישראליים. לצערי הערבים לא רצו להשתתף", אמר.

"ליבת ההסכמה הייתה להתפשר ובכך לשמור על הלכידות החברתית היהודית. האמנה לא ניסתה לפתור את הכול. גם מגילת העצמאות לא דיברה על גבולות. זאת בשל התקופה ההיא ובה ההסכמה הבסיסית לתוכנית החלוקה. אמנת כנרת הייתה ניסיון נועז להביא להסכמה בין הקצוות הפוליטיים בחברה הישראלית, תוך השתתפות של מובילי דעה ומנהיגים מכל הספקטרום הפוליטי כמו אפי איתם ויולי תמיר, למשל. האמנה הזאת נושאת טקסט חברתי חינוכי חשוב מאד, גם לתקופתה ואפילו לתקופתנו"

מדוע היא לא מוכרת בציבור?

"עשינו שגיאה אז, לא שיווקנו אותה כקמפיין ציבורי והיא נעלמה. אמנת כנרת היא ההוכחה שאסור לקיים חוקה בישראל. חוקה היא מסמך משפטי מחייב. היום הניסיון לקיימה עלול להביא למלחמת אחים. חוקה היא נוסח קנוני ממלכתי שצריך להתייחס לגבולות הארץ ולהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית. בישראל כיום יש פערים חברתיים עמוקים, זאת אומרת המשבר הוא חברתי ולא משפטי. לכן לדעתי החינוך חשוב לא פחות מהיחס לביטחון, היה לי חשוב לפיכך להקים את כנס שדרות לחינוך וחברה בישראל".

"הקיטוב מרחיק אותנו זה מזה ומקשה עלינו להתגבר על הקרע בחברה שלנו. על הבוחרים להביא את הנבחרים לשיתוף פעולה ליצירת ממשלת אחריות לאומית. שהממשלה תציע להזמין את כל מי שמעונין לסגור שסעים ללא תנאים מוקדמים"

דיין טוען כי מגילת העצמאות אינה מספקת מענה לשאלות מרכזיות הנוגעות ליחס בין יהדות לדמוקרטיה. לכן, יש צורך לערוך עדכון למגילת העצמאות כדי להבהיר את הקשר בין היהודיות לדמוקרטיה. עדכון זה יסייע למדינה הישראלית להיות מדינה דמוקרטית חזקה יותר. הוא טוען כי יש לצרף ללימודי הליבה מקצוע בשם "זהות יהודית" כדי להימנע מבורות וריחוק חברתי ולייצר בעתיד את אפשרות של שיח אמיתי בין הקבוצות השונות, שיסדיר אחת ולתמיד את כל הנושאים שכרגע אין היתכנות חברתית לדון בהם.

בשנת 2004, כשנה לפני העקירה מגוש קטיף התקיימה אמנת "שיח אחים" בבית הנשיא שהציעה להנהיג יחד שיח ציבורי בחברה הישראלית המקוטבת.

האמנה הזאת נחתמה עם הרבנים ונבחרי יש"ע. יחד הם קבעו כללי התנהגות ברגעים שלא מסכימים אידיאולוגית ופוליטית והצהירו כי אף צד לא ינקוט באלימות נגד רעהו. מאידך, החותמים החליטו שאין להסתמך בהסכמה על חודו של קול. בסעיף 3 מתוך 5 הסעיפים נאמר:" הכרעות משמעותיות באשר לעתידה של מדינת ישראל וההתיישבות ביש"ע, מן הראוי שיתקבלו על בסיס רוב מוצק בכנסת ובעם ולא על חודו של קול". בסעיף 4 נאמר: צה"ל הוא צבא העם, לכן אנו שוללים כל תופעה של תנועות סרבנות, ולכל קריאה לסרבנות מאורגנת של חיילי צה"ל לפקודות הצבא.

"לצערי הייתי בגוש בט' באב. כל מי שפניתי אליו להתייחס למצב לא הסכים, לא דוד גרוסמן ולא עמוס עוז. אמרו שקודם כל יפנו אותם. גם מאלה שהשתתפו באמנת כנרת הודו שקשה להם לעמוד מאחורי מילותיהם. ניתן לראות שהפוליטיקה מוציאה מהאנשים לאו דווקא את הטוב"

עוזי דיין (צילום עצמי)

איך אתה רואה את אמנת כנרת במבט לאחור?

"האמנה הזאת נכתבה לפני יותר משני עשורים. היא נוסח שאני ממליץ ללמד אותו בכל המקומות שעוסקים בזהות חברתית ופוליטית. כמו מגילת העצמאות, היא לא נתנה פתרונות מעשיים אבל היא כן עוסקת ויכולה לעזור בהיבט החינוכי. למעשה היא אומרת לפרנסי הציבור תלמדו אבל תגידו מה אתם עושים עם זה".

"זה מרחיק אותנו זה מזה ומקשה עלינו להתגבר על הקרע בחברה שלנו. על הבוחרים להביא את הנבחרים לשיתוף פעולה ליצירת ממשלת אחריות לאומית. שהממשלה תציע להזמין את כל מי שמעונין לסגור שסעים ללא תנאים מוקדמים. הדיונים יהיו ברמת הדרג של ההנהגה הפוליטית. כל מפלגה שרוצה להצטרף תוכל. נעשה הסכם קואליציוני חדש שיכיל יותר שרים ופחות מפלגות. אם זה לא ילך, אז יש לנו 64 אצבעות וככה נפעל".

אמנת כנרת, שנכתבה לפני יותר משני עשורים, היא מסמך חשוב ומשמעותי שדרכו ניתן ללמוד הרבה על החברה הישראלית. כמו מגילת העצמאות, גם אמנת כנרת לא מספקת פתרונות מעשיים לבעיות החברתיות והפוליטיות של ישראל, אך היא מציגה מערכת ערכים וחזון משותף שיכולים לעזור לנו להתגבר על הקרע בחברה. דיין טוען כי הקושי למציאת פתרונות מעשיים לבעיות החברתיות והפוליטיות בישראל נובע מנבירה של הקבוצות השונות בתחושת הצדק הפרטי שלהן וקורא לאזרחי ישראל להפעיל לחץ פוליטי שיביא את הנבחרים לשתף פעולה יחד.   

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן