- 07.05.24
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
בר כלף ואור דוניו ז"ל. השימוש במילה ז"ל לצד שני הלוחמים הללו שהיו אמורים לקבל את החיבוק הגדול ביותר מהמדינה מעוררת כעס ובעיקר בושה. אור, שהצית את עצמו לאחר שחיכה במשך חודשים להכרה כנפגע פוסט טראוומה ממשרד הביטחון וקיבל תשובה שלילית, ובר, לוחם כפיר לשעבר ששם קץ לחיו לאחר שהבין כי חברו הטוב פגע בעצמו. בחייהם ובמותם לא נפרדו.
מדיון חירום שהתקיים אתמול בשדולה למען הלומי הקרב שהיה טעון רגשית באופן חריג, עולה כי מדובר בתופעה מטרידה. כ-20 פגועי נפש שמו קץ לחייהם מאז שאיציק סעידיאן, לוחם גולני לשעבר, הצית את עצמו בשנת 2021 לאחר שמשרד הביטחון דחה את בקשתו להעלאת אחוזי הנחות שנקבעו לו.
תהליך ההכרה בנפגעי נפש עקב השירות הצבאי הוא סבוך ומסורבל. משך התהליך עמוס הבירוקרטיה, מקשה על נפשם של לוחמים רבים עד לכדי חוויות טראומה שנייה. אוזלת היד של המדינה והטאבו בחברה הישראלית גורם לחיילים רבים לוותר על זכויותיהם לקבלת סיוע. כך נפל בין כיסאות המערכת דוניו, שהגיש בקשת הכרה כפוסט טראומתי והתבקש לאסוף עדויות מסביבתו, אך התבייש לעשות זאת ונבלע בין אלפי הבקשות המוגשות למשרד הביטחון.
זיו נבון, ראש מחלקת הטיפול בעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח", הסביר כיצד הבושה ועודף הבירוקרטיה עשויה למנוע מלוחמים לבקש סיוע, לעיתים במשך שנים. הוא טוען כי היחס המפלה לו זוכים לוחמים פגועי נפש, מתחיל ביחס שלנו כחברה לחלשים והשונים מאיתנו. חוסר המודעות לאוכלוסייה זו מביא לדעות קדומות וטיעונים חסי שחר אודות אנשים המבקשים "לרמות את המערכת" ולבקש הכרה כנפגעי נפש שלא בצדק. הבורות לדבריו, נובעת בין השאר מהתקשורת, שמציפה את השיח רק כשהנורא מכל קורה ושוכחת מהלוחמים מספר ימים אחרי שהסערה חולפת.
"בכל פעם כשקורה כזה דבר אז התקשורת נזכרת בנו ולצערי אחרי כמה ימים מפסיקה לדבר על הנושא. אני חושב שעל התקשורת להציף את השיח. אני חותם לך שדברים יתחילו להשתנות ברגע שהנושא יעלה ערב ערב במהדורות המרכזיות ובשערי העיתונים בשנתיים הקרובות. אבל ככול שהמודעות תרד, כך נמשיך לראות מקרים מצערים כמו שראינו לאחרונה".
"כשניסינו כעמותה בעבר להציף את השיח בתקשורת, נתקלנו בקשיים רבים", מוסיף נבון. "קיבלנו את התחושה שהנושא לא מספיק מעניין. לפעמים כשאני צופה בחדשות אני מתעצבן, כי אני מרגיש שהעיתונאים מתעסקים בשטויות, בשעה שהם יכלו להציף את השיח ולסייע ללוחמים שלנו, שהם הלב של המדינה, פשוט הזוי".
נכון לשנת 2022, באגף השיקום במשרד הביטחון מוכרים 10% מכלל נכי צה"ל כהלומי קרב. נתון זה גדל משמעותית מאז "רפורמת נפש אחת", שהייתה אמורה להקל על תהליך ההקרה של לוחמים ולתת מענה מהיר יותר לרווחתם. מחקר שנערך בשנתיים האחרונות בקרב לוחמים קרביים יוצאי יחידות שדה, חושף כי כל לוחם שלישי בצה"ל חווה פוסט-טראומה ברמה זו או אחרת.
תהליך ההכרה בלוחם כנפגע פוסט-טראומה הוא באמת כל כך מורכב כפי שמתארים אותו?
"מדובר בתהליך מזעזע. אין לזה אח ורע בשום תהליך הכרה בעולם. אני חושב שהדבר הכי קרוב לזה, זה תהליך הכרה בנפגעות תקיפה מינית. בשני המקרים יש בושה מאוד גדולה לדבר על הפצעים בגלוי, וגם תהליך הטיפול חודרני הכולל שאלות שמקשות על הנפגעים מבחינה נפשית ועלולות לגרום נזק נוסף. ניקח כמקרה בוחן את אור דוניו, במשרד הביטחון ביקשו ממנו להביא עדויות שהוא אכן השתתף במבצע "שובו אחים", הם לא יכולים לבדוק את זה בעצמם? הרי הכל רשום, יש שורה של עדויות החל ממצלמות גוף וכתבות בטלוויזיה שהוא הופיע בה, אני לא מבין למה הם היו צריכים להכביד כך עליו".
נתקלת בעוד לוחמים לשעבר שהתביישו לבקש את הסיוע המגיע להם?
"אנחנו מטפלים עכשיו בלוחמים ממלחמת יום כיפור, ממלחמת שלום הגליל וששת הימים. אנשים שהתביישו במשך עשרות שנים לקבל סיוע ורק עכשיו התחילו את תהליך ההכרה שלהם. היום בבוקר פנה לעמותה אדם בן 60 וביקש סיוע נפשי בגלל חוויות שעבר בשירותו הצבאי. ומה קורה עם כל מי שלא פנה עד עכשיו? אנחנו כמטפלים יכולים לפגוש אותם בכל מני מקומות כמו מרכזים למניעת אלימות, מרכזים להתמכרויות, בתי דין לגירושין ובבתי הימורים. וכל הזמן הזה, אף אחד לא מקשר את העובדה שזה אולי קשור לחוויות שהם עברו במהלך השירות".
הבחירה להתגייס ללוחמה היא עול הנושא עימו אחריות לאומית ומחיר אישי. מחיר שאותו רבים נלהבים לשלם ביתר שאת מתוך אהבה למולדת והרצון להגשים את הערכים המקודשים לכל ישראלי וישראלית. "מלחמת ההתשה" בין האזרח למערכת עשויה להכביד עד מאוד על מתמודדי הנפש. כדי להיאבק בתופעה הפסולה, על התקשורת להעלות את השיח על סדר היום ולהפעיל לחץ ציבורי על הממשלה לפעול למען החיילים, לפני שפגוע נפש נוסף ישים קץ לחייו.
עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח" היא קהילה טיפולית ושיקומית עבור מתמודדים עם פוסט טראומה על רקע צבאי ובני משפחותיהם.
מצאתם טעות בכתבה?
כל הזכויות שמורות © אגודת העיתונאים בתל אביב – בית סוקולוב
