- 04.04.24
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
מהומות קשות בהפגנת מבקשי מקלט מאריתריאה פרצו בשבת האחרונה, 02.09.23, כחלק ממה שתוכנן להיות הפגנה נגד פסטיבל שרצתה שגרירות אריתריאה לקיים ברחוב יד חרוצים בעיר. בעימותים עם השוטרים נפגעו כ-170 בני אדם, מתוכם כ-29 שוטרים. 19 במצב קשה. 39 פורעי חוק נעצרו.
בניסיונות נואשים להשתלט על ההמון, נאלצו השוטרים לעשות שימוש באמצעים קיצוניים לרבות שימוש באלות וירי באוויר. בעלי עסקים שהגיעו למקום נראו המומים וחסרי אונים לנוכח מראות קשים של הרס, קליעי כדורים על המדרכות וחפצים שבורים.
תיעוד: עימותים אלימים בדרום תל אביב בין מתנגדי לתומכי המשטר באריתראה@hadasgrinberg pic.twitter.com/dwgqWoOYly
— כאן חדשות (@kann_news) September 2, 2023
על אף המהומות בת"א, המצטרפות לסדרת התפרעויות של אריתריאים שברחו מארצם, והגיעו להפגין בפסטיבלים שמזוהים עם המשטר הדיקטטורי בארצם, מספר חברי קואליציה ניצלו את ההזדמנות להשתלחות נוספת בבג"צ, האחראי לטענתם על ההסלמה ועל ההתפרצות האלימה. בצלאל סמוטריץ' כתב: "בהתפרעויות השבת, שהיו רק הפרומו למה שמחכה לנו אם לא נחזיר את המסתננים לארצות מוצאם, יש אחראי אחד בלבד: בג"ץ. שנים אנחנו מתריעים, שנים שבג״ץ מונע כל פעולה שתאפשר להשיב את המסתננים לביתם. לכן בדיוק אנחנו מובילים את התיקונים במערכת המשפט שיאפשרו לנבחרי הציבור לקבל החלטות ולבצע אותם עבור אזרחי ישראל, שלומם וביטחונם".
מנגד, עלו טענות כלפי אוזלת היד של הדרג הפיקודי של מחוז תל אביב, לא לקח בחשבון את ההתרעות של ארגוני הפליטים ולכן לא היה מוכן כראוי לעימותים שהתרחשו.
המפגינים זרקו אבנים וקרשים לעבר השוטרים, כמה מהם נפצעו. הפ אפ ניפצו חלק מזכוכיות האבנים ברחוב. השוטרים הגיבו בגז מדמיע רימוני הלם וירי באוויר. pic.twitter.com/stjh5JutFj
— Bar Peleg (@bar_peleg) September 2, 2023
ניצב בדימוס דוד צור, לשעבר מפקד מחוז תל-אב וח"כ מטעם מפלגת "התנועה", כיום עומד בראש חברת תקשורת מודיעין ומייעץ למדינות בעולם בנושאי, מודיעין אבטחה ותקשורת, מצטרף לטענות כלפי המשטרה. צור, שמכיר היטב את המערכת מבפנים, טוען כי המודיעין שעליו נשענו במחוז תל אביב היה חלקי, ויכל לדבריו באמצעות שימוש בטכנולוגיה לייצר תמונה שתספק מידע רב יותר על המטרה. בשיחה עם ד"ר יהודית יחזקאלי, הוא חושף כיצד העידן הדיגיטלי רומס את זכויות הפרט, אך מאפשר שמירה על הסדר הציבורי.
"ההתפרעויות האלימות שראינו בשבת ממחישות את הצורך בהיערכות נכונה מראש. ההפגנות היו צפויות, לכאורה והכוחות בשטח אולי חשבו שהם נערכו בהתאם, אולם המודיעין שאספה המשטרה מבעוד מועד לקה בחסר. הם לא צפו אלימות בהיקף כה גדול בין המתנגדים למשטר האריטראי למצדדים בו. הם לא תיארו לעצמם שהמתפרעים יוצאו את זעמם על חנויות ואף יעשו מעשי ביזה ובוודאי לא צפו את האלימות הקשה כלפי אוכפי החוק", אמר.
"הדיונים על ההפגנה התקיימו ברשתות החברתיות, רוב המסרים היו קיברנטיים, והיה ניתן לצפות מראש את האירוע בצורה מקיפה יותר באמצעות טכנולוגיות ניטור פשוטות. אולם, בעיית השפה הייתה מכשול. הדברים נאמרים הרבה בשפות זרות, כמו אמהרית, ערבית וטיגרית אבל המשטרה הוכיחה בעבר שעל אף מחסום השפה היא הצליחה לנטר את שיח ההסתה ברשתות. בפועל, המשטרה לא הצליחה להבין את עוצמת האירוע, מה שהוביל להערכות שגויה".
"באמצעות סריקת רשתות ניתן לבצע סייבר התקפי, שכן זמינות המידע עצומה. בעבר, האתגר המודיעיני היה למצוא סוכנים טובים המסוגלים להסתנן לקבוצות אוכלוסייה מבלי לחשוף את זהותם."
צור הדגים כיצד היערכות מודיעינית נכונה הייתה צריכה להתבצע במקרה של ההתפרעויות בתל אביב, והציע שלושה מרכיבים עיקריים להיערכות כזו:
מעקב אחר עוצמת ההסתה ברשתות החברתיות: שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כדי לעקוב אחר עוצמת ההסתה והתכנונים להתפרעות ברשתות החברתיות.
ניטור התנועה: מעקב אחר התנועה של האוטובוסים והרכבים שהוביל למפגינים. זאת, כדי להעריך את מספר המשתתפים הצפוי והאפשרות של שימוש באלימות.
ניתוח צי"ח והתמקדות ברשתות הדארק-נט: צי"ח הוא קיצור של "צרור ידיעות חשובות". זהו מסמך מודיעיני שמרכז את המידע הרלוונטי ביותר לאירוע מסוים. במקרה של המהומות בתל אביב, המשטרה הייתה צריכה להקים צי"ח מיוחד שיתמקד באיום של מתנגדי משטר אריתריאי, הוכלל מידע על ההסתה ברשתות החברתיות, ניטור התנועה של האוטובוסים, וכן ניתוח של מידע מתוך רשתות הדארק-נט.
בנוסף, הניצב בדימוס טוען כי המשטרה הייתה צריכה להתרחק מהגישה השבלונית שלה להתמודדות עם אירועי אלימות, ולהתמקד גם במעגלים הרחוקים יותר מהאירוע עצמו. לדוגמא, הצבת כוחות שיטור גם למקומות שבהם מתגוררים או מתרכזים מתנגדי משטר אריתריאי, כדי למנוע את הגעתם לאירוע.
אז מה השתנה בעבודת המודיעין מול מקורות התקשורת החדשים?
"באמצעות סריקת רשתות ניתן לבצע סייבר התקפי, שכן זמינות המידע עצומה. בעבר, האתגר המודיעיני היה למצוא סוכנים טובים המסוגלים להסתנן לקבוצות אוכלוסייה מבלי לחשוף את זהותם. זה היה אתגר מורכב, שכן סוכנים אלו היו צריכים להיות בעלי כישורים חברתיים מעולים, ידע מעמיק על הקבוצה שבה הם עובדים והיכולת להתמודד עם סיכונים גבוהים. בעידן הטכנולוגי, מלאכת האיסוף היא פשוטה יותר".
"הטכנולוגיה של היום מאפשרת לבצע תהליך איחוד של נתונים ממקורות שונים כדי ליצור תמונה כוללת של אדם או קבוצה: מבצעים מעקב אחר נתונים של רשות האוכלוסין שמזהה מספרי תעודות זהות וכתובות, נתונים של משרד התחבורה, המזהה רישיונות כלי רכב ומספריהם, כניסות ויציאות במעברי הגבול הרושמות את העוברים ושבים, מעקב אחר מצלמות זיהוי פנים בכל מקום ציבורי וניטור סנסורים דיגיטליים שמתחקים אחר הפעילות של אדם או קבוצה".
בשנים האחרונות, ישראל מתקרבת בצעדי ענק להיות מדינת מעקב. רשויות המדינה אוספות כמויות אדירות של מידע אישי על אזרחים, ללא כל ניטור או ביקורת. הדבר יוצר מציאות מטרידה, שבה כל אחד מאיתנו נמצא תחת מעקב מתמיד. על פי כתבת תחקיר שפורסמה בכלכליסט בשנת 2021, המשטרה אוספת מידע רב על תנועת אזרחים באמצעות מצלמות "עין הנץ" ו"מבט 2000", מצלמות גוף של שוטרים, ועוד. המידע הזה כולל פרטים אישיים כמו מקום ומרחק, תאריך ושעה, וגם זיהוי פנים וקול.
גם הרשויות המקומיות מרחיבות את השימוש בטכנולוגיות מעקב, במסגרת תוכניות כמו "עיר ללא אלימות". בעיר לוד, למשל, הוצבו מצלמות שמנטרות ומקליטות את המרחב ללא הפסקה כדי לאתר "אנומליות".
צור מסביר כי הרחבת השימוש בטכנולוגיות מעקב בישראל היא הפרה בוטה של זכויות הפרט. הוא מצביע על כך שאנו משאירים חותמת דיגיטלית בכל מקום שאליו אנו הולכים, מה שמאפשר לרשויות לאסוף מידע רב עלינו. לצד זאת, ישנה הבנה כי השימוש בכלי מעקב הוא נחוץ לאיסוף מודיעין נרחב אשר עשוי למנוע אירועי אלימות עתידיים. אולם לדבריו, העובדה שהידע והטכנולוגיה קיימים היא לא מספיקה.
"לצערי המשטרה אמנם יודעת מה לעשות, אבל זה לא מספיק רק לדעת, צריך להפוך את זה להערכות אפקטיבית. קשרו למשטרה את הידיים בפרשת פגסוס. חסמו לה את היכולת להשתמש בסייבר התקפי. כעת הם בעצם נלחמים בעיניים עצומות מול תופעות ההתפרעויות ברחובות, או מול הפשיעה במגזר בערבי. זו תקלה חמורה, חייבים להחזיר למלחמה בפשיעה וגרורותיה את יכולת הסייבר ההתקפי ובמילים אחרות את הרוגלה הנצרכת לעשיית מלאכה זאת. אני אומר תנו למשטרה את היכולות והיא בהחלט תעשה את העבודה".
מצאתם טעות בכתבה?
כל הזכויות שמורות © אגודת העיתונאים בתל אביב – בית סוקולוב