- 04.04.24
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
השבוע (ב') הודיעו נציגי האופוזיציה על הצטרפות למאבק ברפורמה בתקשורת של השר קרעי. שרת האנרגיה לשעבר קארין אלהרר וחה"כ נאור שיר מיש עתיד יערכו כנס חירום שיתקיים ב-18.10.23, אליו יוזמנו חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, אנשי תקשורת, עיתונאים וגופים רלוונטיים נוספים. את הסקירה על מצב התקשורת כיום וההשלכות של הרפורמה על תעשיית התקשורת תיתן ד"ר תהילה אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ובעלת טור בעיתון דה-מרקר.
יחד עם עורך הדין אלעד מן מעמותת הצלחה, הגישה אלטשולר התייחסות לתזכיר החוק שפורסם, במקביל לגופים נוספים. בחוות דעתם כתבו במפורט על הצורך המהותי באסדרה בשוק התקשורת, בעיקר כדי להסדיר את כללי המשחק של השחקנים בשוק וכן לייצר שינוי תפיסה רגולטורי שייקח בחשבון את השינויים הטבעיים שתעשייה זו עוברת, בהתאם לתקופה הנוכחית בה שיעור הצפייה בטלוויזיה יורד באופן תדיר לטובת שירותי הסטרימינג השונים והדיגיטל.
"הרגולטורים תמיד סיפרו שהם רק רוצים לטפל בתחרות, ובסוף מה שהם תמיד רצו זה שליטה. גופי התקשורת תמיד צעקו שמדובר בפגיעה בחופש העיתונות, ובסוף הם תמיד רצו לשמור על ההכנסות. המתח הזה בין התקשורת לרגולטור הוא מתח בריא בדמוקרטיה, הבעיה היא שהיחסים בין הפוליטיקה לתקשורת שבישראל עברו את גבול הטעם הטוב בעשור האחרון"
על תזכיר החוק כתו השניים כי הוא מבוסס ברובו על תזכיר החוק הקודם שהוביל שר התקשורת לשעבר יועז הנדל, אולם השינויים והרעיונות שהציע קרעי "אינם מהווים שיקוף של המלצה של וועדה מקצועית כלשהי שהוקמה אי פעם בתחום. […] המגמה הבולטת בתזכיר היא פוליטיזציה של הפיקוח על השידורים באמצעות קירוב המינויים ברשות הפיקוח על השידורים לדרג הפוליטי, שליטה על תחום המדרוג והמדידה, הסדרי הביניים והמעבר וביטול ההפרדה התאגידית בין חדשות לבין בעלי ההון".
בשיחה אתה, הסבירה אלטשולר את עמדתה על תזכיר החוק לעומק ואת הבסיס לסקירה שתיתן בכנס החירום, שיערך סמוך לפתיחת מושב החורף של הכנסת. "חשוב לי להגיד שאני לא באה לייצג את עמדתן של קארין אלהרר ונאור שירי. אני אגיע לכנס כדי לתת את הסקירה המקצועית שלי על העובדה שרפורמה בתקשורת נחוצה ולהציג את הנקודות שצריך לשנות ברפורמה שמציע קרעי", אמרה בפתח דבריה.
"הדבר הראשון שצריך לדבר עליו על שוק התקשורת בישראל, שלא גדל בשנים האחרונות ולכן ניתן לראות מעבר של תקציבים לדיגיטל. הנקודה השנייה היא האסדרה בשוק וההכלה שלו על כל השחקנים. כיום המצב הוא שחלק מהשחקנים כפופים לרגולציה כבדה ועל חלקם אין בכלל רגולציה. למשל השחקנים הבין לאומיים ושירותי הסטרימינג הישראלים כמו FreeTV. בנוסף, יש גם את ערוץ 14 שהוא פועל כמו ערוץ טלוויזיה לכל דבר ועניין אבל לא מאוסדר כמו שאר המתחרים שלו. נוסיף לזה את העובדה שכיום יש שלושה גופי אסדרה שונים הממונים על התקשורת הישראלית שהם הרשות השנייה, מועצת הכבלים וועדת הכלכלה".
מה שכואב לתועמלנים הקטנים האלו, זה סלפי, שכנבחרי ציבור מהימין, אנחנו עושים עם עשרות אזרחים בשבוע ללא היכרות מוקדמת. לטעמם, צריך כנראה לדרוש תעודת יושר לפני סלפי...
— 🇮🇱שלמה קרעי - Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) May 12, 2022
אבל לא כואב להם חיבוק חזק של שרי ממשלת ישראל עם תומכי טרור ידועים, מחבקי מחבלים, שירו בפועל קליעים ורצחו יהודים... https://t.co/Y6kxcuWxSy
לדבריה, העובדה שועדת הכלכלה הפכה את עצמה לגוף שמאסדר את תעשיית התקשורת בשנים האחרונות נובע מרצון הממשלה להדק את האחיזה שלה ברגולציה על התקשורת. תחת זאת, אלטשולר טוענת כי שר התקשורת היה צריך לשאול שאלות עומק טרם פרסום תזכיר החוק ולהבין האם תכלית החוק היא לעודד תחרות בשוק בלבד או גם לשמור על זכות הקיום של השוק. אם המטרה היא רק לייצר תחרות, יהיה ניתן לטענתה לסגור את כלל הגופים הנוכחיים האמונים על הרגולציה ולהעביר את שוק התקשורת לאחריות של רשות התחרות ובכך לחסוך זמן ומשאבים יקרים לציבור.
"יש סיבות נוספות לייצר אסדרה בתקשורת. גם כדי להבטיח הוגנות בחדשות. רוצה לומר, לייצר ריחוק בין בעלי ההון ופוליטיקאים לתכני החדשות, לייצר סטנדרטיים ואתיקה עיתונאית וגם לדאוג שכל השחקנים בשוק יקפידו על יצירה ישראלית מקורית".
את מסמך ההערות שהגישה אלטשולר לתזכיר החוק, היא ריכזה לכדי חמש נקודות עיקריות: הקמת גוף רגולטורי אחוד שחבריו יתמנו באופן פוליטי. הנקודה השנייה היא העדר רגולציה אחדיה בכל הקשור לתכנים ישראלים. לפי הצעת החוק, החברות היחידות שיענו לקריטריונים המחייבים ביצירת תוכן ישראלי הן החברות הבין לאומיות. זה יובל לדבריה לירידה משמעותית ביצירה הישראלית. השלישית, היא ביטול הזיכיונות של חברת החדשות. הרביעית, היא הקמה מחודשת של ועדת מדרוג, שגם חבריה ייבחרו בצורה פוליטית, מה שעשוי להשפיע על אמתות מדידת נתוני הצפייה. היא טוענת כי יש לייצר שינוי, אולם השינוי צריך להיות כזה שייקח בחשבון גם את נתוני הצפייה בדיגיטל ובסטרימינג, מה שכרגע לא קורה. החמישית, ביטול הצורך בחברת החדשות.
"ההפרדה בין חברות החדשות לערוצים עצמם אפשרה לפתח DNA של עצמאות עיתונאית המנותקת מאינטרסים של בעלי ההון והפוליטיקאים. זה לא עבד בצורה מושלמת, אבל לא ראינו מקרים בהם כמו מה שקורה עכשיו במשפט נתניהו, שמו"ל ידיעות אחרונות ואתר וואלה ניהלו קשר ישיר עם ראש הממשלה. במקרה בו חברת החדשות תהייה כפופה באופן ישיר לערוץ עצמו, בעל הערוץ יוכל להתערב בתכנים ולנצל זאת לאינטרסים שלו".
קרעי מציג: חייבים לסתום להם את הפה. 👇👇👇
— אטילה שומפלבי Attila Somfalvi (@attilus) April 30, 2023
מתוך הודעה לתקשורת:
כנס החירות ה-9 של התנועה הליברלית החדשה, מארח את שר התקשורת שלמה קרעי, הליכוד:
לאחר 20 דקות של מחאה במהלך הכנס, חזר הדיון עם שר התקשורת שציין: ״זאת בדיוק הסיבה שצריך רפורמה בתקשורת כי הציבור מוסת על ידי ערוצי התעמולה״
את לא חושבת שזה כבר קורה?
"אין שום דבר מושלם. אבל עדיין, התערבות בוטה כמו שעולה ממשפט נתניהו אסור שתקרה שוב. ההפרדה בין חברת החדשות לערוץ עצמו נותנת מענה על כך. מנכ"ל חברת החדשות מדווח לדירקטוריון של חברת החדשות ולא לבעלי הערוץ כפי שקורה בחברה מסחרית מן המניין, וזה מאפשר את חופש הפעולה שעיתונאים זקוקים לו".
אלטשולר טוענת כי אם הרפורמה תעבור, יהיה מעניין לראות כיצד היא תשפיע על השוק. מצד אחד, היא מעריכה כי ערוץ 12 ו-13 לא ייפגעו מהרפורמה, אלא להפך, יקבלו הקלות ברגולציה. מצד שני, היא חוששת כי הרפורמה תאפשר לשחקנים קטנים וזולים יותר להיכנס לשוק, דבר שעלול לפגוע ברווחים שלהם. בנוסף, היא מציינת כי הרפורמה תיטיב עם ערוץ 14, שלא מחויב ברגולציה כיום, וגם לא יהיה מחויב ברגולציה לאחר שהרפורמה תעבור.
על אף הבעייתיות ברפורמה, אלטשולר לא מתרגשת מאמירות מסוג "מות חופש העיתונות". היא טוענת שהוויכוחים בין הממשלה לתקשורת היו ונשארו בעינם. הממשלה תמיד ניסתה לקחת לעצמה עוד כוח, והתקשורת תמיד ניסתה למנוע את זה. כל אחד והאינטרסים שלו, והיא טוענת שזה בסדר גמור. אולם המתח הבריא הזה לטענתה, חצה את גבול הטעם הטוב בעשור האחרון והעצים את המשבר.
כל גופי התקשורת בישראל טוענים שהרפורמה הזאת תהפוך את ישראל למדינות בהן חופש העיתונות נרמס על ידי הממשלה. זה באמת מה שעלול לקרות או שהם פשוט נאבקים על עצמם?
"שוק התקשורת תמיד היה שוק מרובה אינטרסים. גם מצד הגופים המאסדרים. זה ששר התקשורת בא עכשיו ומספר סיפור שהוא רוצה לדאוג לתחרות, זה ברור שיש לו אינטרסים נוספים. מצד שני, באותה מידה שכלי התקשורת מדברים על חופש העיתונות, הם מדברים גם על האינטרסים הכלכליים שלהם. אני חושבת שיש פה עירוב בין הדברים".
"כשאני מסתכלת על הדרך שבה מבקשים לבנות את הגוף הרגולטורי, אני מבינה שמישהו רוצה לפגוע בחופש העיתונות ורוצה לתת לפוליטיקאים שליטה מאוד גדולה על תעשיית התקשורת. יש אלמנטים ברפורמה שמדליקים אצלי נורה אדומה, ויש אלמנטים שלדעתי נחוצים מאוד, גם אם זה לא נעים לגופי התקשורת".
ניסו בעבר לייצר שינוי כה מהותי ברגולציה על התקשורת?
"אני עוקבת אחרי הרגולציה בטלוויזיה ב-15 השנים האחרונות, והמתח בין הגופים המאסדרים לתקשורת תמיד היה קיים. הרגולטורים תמיד סיפרו שהם רק רוצים לטפל בתחרות, ובסוף מה שהם תמיד רצו זה שליטה שלהם בתקשורת. גופי התקשורת תמיד צעקו שמדובר בפגיעה בחופש העיתונות, ובסוף הם תמיד רצו לשמור על ההכנסות שלהם. המתח הזה בין התקשורת לרגולטור הוא מתח בריא בדמוקרטיה, הבעיה היא שהיחסים בין הפוליטיקה לתקשורת שבישראל עברו את גבול הטעם הטוב בעשור האחרון".
"כשאני מסתכלת על הדרך שבה מבקשים לבנות את הגוף הרגולטורי, אני מבינה שמישהו רוצה לפגוע בחופש העיתונות ורוצה לתת לפוליטיקאים שליטה מאוד גדולה על תעשיית התקשורת"
אבל אולי המשבר הזה רוצה ללמד אותנו שכל הדיון הזה מפוספס ומה שצריך להתמקד בו זה שיקום האתוס התקשורתי?
"זה סיפור אחד מתוך המכלול. העובדה שצריך שקיפות היא חושבה, אבל אני לא חושבת שזה הדיון. עיקרי הצעת החוק עוסקים בכלכלת השוק והרבה פחות באתוס העיתונאי. קח למשל את הערוצים 12, 13 ו-14, הם כפופים לרשות השנייה ולכללי האתיקה שלה. מתי בפעם האחרונה היא אכפה את תקנון האתיקה שהיא עצמה כתבה בצורה רצינית? אז הגיע שר התקשורת והסיר את הרגולציה הזו בטענה שהאתיקה תקרה מעצמה באמצעות הציבור, שיצביע בשלט. אבל הוא טועה. העם לא יצליח להבחין בין אתיקה עיתונאית של ערוץ לערוץ, מה שייווצר זאת תחרות רדודה. הערוץ הפופוליסטי ביותר הוא זה שינצח. אף אחד לא ייצור תוכן מתוך מחויבות לאתיקה עיתונאית כפי שקורה עכשיו.
וזה בדיוק מצדיק את שאלה שלי. הרפורמה עכשיו עוסקת במבנה השוק, אבל השלב הבא יגיע גם לאיכות התוכן.
"דעתי המקצועית היא שלפני שעושים רגולציה, צריך לגייס אנשים טובים שרוצים לעשות עיתונות טובה ולא רק לשבת באולפנים. צריך אנשים שמוכנים לחטט בפחי זבל כדי לייצר תחקיר עיתונאי מצוין מתוך מחויבות אמתית למקצוע. האתוס העיתונאי הוא כזה שנבנה מעצמו, אי אפשר להכריח אף גוף תקשורת לייצר אחד כזה, בטח לא ברגולציה. מצד שני, על האתוס הזה צריך לשמור.
ואיך זה ייקרה לשיטתך?
"צריך להצמיד לו את הקביים הנכונים. חלק משמעותי זה כפי שציינתי, להפריד בין חברת החדשות לערוץ. חלק נוסף ומשמעותי לא פחות, הוא האיסור בפרסום תוכן שיווקי בעת שידור החדשות, איסור זה ירד בהתאם לחוק השידורים החדש. הדבר החשוב ביותר לדעתי הוא להקים גוף רגולטורי נכון ועצמאי, שיאכוף באמת את תקנון האתיקה העיתונאי. אף אחד מהכלים האלו לא מושלם, אבל ככול שיתווספו עזרים נוספים אני מאמינה שזה יסייע למשבר. האם זה יסיים אותו? לא בטוח. כמו שאמרתי, העולם מורכב ומסובך. מה שאני כן יודעת, שהרפורמה במתכונתה היא קיצונית מאוד ואני הייתי שמחה לראות את שר התקשורת ממתן אותה".
מצאתם טעות בכתבה?
כל הזכויות שמורות © אגודת העיתונאים בתל אביב – בית סוקולוב