לא אשתוק

באופן טבעי, לעימות מול ראש ממשלה לשעבר, שרבים רואים בו הפנים של המחאה נגד נתניהו – סליחה נגד הדיקטטורה – יש תהילה וגם מחיר. זכיתי לחיבוק ענק ועוצמתי מרבים והתרגשתי עד עמקי נשמתי מכמות התגובות שנשלחו אליי מאנשים שהודו לי שדיברתי מגרונם, שלדבריהם הם מרגישים מושתקים באופן שוטף.

מולן התייצב לו, כצפוי, צבא הפוזיציה של אנשי המחאה שפתחו בקמפיין הכפשה אישי נגדי ברשתות החברתיות – כיכר העיר 2023, שבה סוקלים אנשים. במסגרת ניסיונות הסקילה, השלד שהוצא מארוני היה המידע המטלטל שאני בת לפרופ' לרפואה שגדלה בצפון תל אביב ועל כן אני למעשה "פריווילגית". מפה חדו את החידה כיצד מי שגדלה בבית כזה משמיעה דעה שדומה לזו של רוב העם, ואינה מצטרפת כמצופה ממנה לעדר של המחנה "הנאור" ו"הדמוקרטי".

אז לידיעתכם, אבי פרופ' אריה רוט ז"ל, שניהל את היחידה לטיפול נמרץ לב באיכילוב, גדל בבית לא פריווילגי בקריית ים ג', למשפחה של עולים חדשים ניצולי שואה דלי אמצעים, עם אב חולה ואם מפרנסת יחידה. מגיל צעיר נאלץ לעבוד ולעזור לפרנסת המשפחה ורק בזכות עבודה קשה הגיע לצמרת הרפואה. מה שמוכיח אגב שגם אנשים לא "פריווילגים" יכולים להגיע רחוק.

באשר לתשובה לחידה, אשתף כי לאבי המנוח שכה הערצתי היה חלק אדיר בגיבוש תפיסת עולמי. ואלה המלצותיו אליי לחיים ולמקצוע: "תפעלי תמיד ביושר, בנאמנות ובאמונה בצדקת דרכך, תיתני כבוד לסובבים אותך גם אם אינם צודקים. אל תהססי להביע את דעתך בקול רם וצלול. שיהיה בהצלחה בתי, תמיד לכי עם הפנים קדימה ואם צריך – הכי במנוולים!".

מתוך הטור השבועי של הפרשנית הפוליטית דניאל רוט אבנרי במעריב סופהשבוע.