ספרו החדש של אזי לב-און מפנה זרקור על האינטרנט והרשתות החברתיות, כגורמים שחשפו כשלים בחקירת המשטרה ואשר קיעקעו את טענות הפרקליטות, ובכך הביאו להטיית הכף בעד זיכויו של רומן זדורוב מאשמת רצח תאיר ראדה
ביום רביעי 6 בדצמבר 2006 הסיע שמואל ראדה את בתו תאיר, תלמידת כיתה ח', לבית הספר נופי גולן ביישוב קצרין שבו גרו. לאחר שאיחרה לשוב הביתה, החלו חיפושים אחריה. בשעה 18:45 לערך נכנסו כמה מהמחפשים לשירותי הבנות בבניין שבו למדה ולעיניהם נגלה מחזה זוועה: תאיר ישובה על האסלה, כשפניה לקיר, ללא רוח חיים, בתוך תא מוצף בדם.
רומן זדורוב, שעבד בבית הספר כרצף, נעצר ששה ימים לאחר הרצח וכעבור שבוע הוא הודה בו ושחזר אותו. אך עד מהרה חזר בו, ומאז הוא מכחיש כל קשר אליו. זדורוב הורשע ברצח ב-2010 ונדון למאסר עולם. הערעור שהגיש לבית המשפט העליון נידחה ב-2015. ב-2021 החליט בית המשפט העליון על משפט חוזר. ב-30 במארס 2023 זיכה בית המשפט המחוזי בנצרת את זדורוב מרצח תאיר ראדה, ברוב של שניים משלושת השופטים.
ספר חדש של פרופ' אלעזר (אזי) לב-און, חוקר אינטרנט ומדיה חברתית באוניברסיטת אריאל, "רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב – ממסד, צדק, אזרחים ורשתות חברתיות" (הוצאת "ידיעות אחרונות") נובר בעולם הגועש של הפעילות למען זדורוב ברשתות החברתיות: האנשים והקבוצות שהיו בחזית הפעילות, התכנים שהיא הפיצה והממצאים שהתגלו בזכותה ואשר הביאו למשפט החוזר ולזיכוי המהדהד.
הפרשה, טוען לב-און, מסמלת את יכולתם של אזרחים להתארגן באמצעות הרשתות החברתיות כדי לתרום לחשיפת האמת ולעשיית צדק.
המעורבות הציבורית הביאה לעתים לתוצאות שליליות, כמו הפצת שמועות וקונספירציות, וגם השמצות והטרדות של אנשים שנקשרו לפרשה על לא עוול בכפם, אבל היתה לה גם תרומה מפתיעה ומרחיקת לכת לחשיפת מידע וליצירת ידע חדש, וכן לכתיבת מסמכים ולליווי ההגנה של זדורוב, במיוחד במשפט החוזר.
——————————
———
הממסד ראה בפעילות של הרשתות החברתיות מעין השתלטות עוינת על ההליך המשפטי. בינואר 2016 פרסמה פרקליטות המדינה מסמך תגובה לטיעונים שעלו ברשתות החברתיות לגבי הפרשה. זהו, לדעת המחבר, המקרה הראשון בארץ, ואולי בעולם, שבו הפרקליטות משיבה רשמית לטיעונים שעלו במדיה החברתית. דובר משרד המשפטים טען: "ראינו את הסחף ברשת וזיהינו את זה כאירוע משברי. אני לא יכול להתעלם מכך שאלפי אנשים חושבים שמפרקים ראיות במשרד המשפטים. שיחשבו שטעינו, אבל לא שזייפנו. איבוד אמון בסדר גודל כזה עלול להביא לאי תשלום מסעם וסירוב לשרת בצבא. לא יפנו למשטרה ולא יעידו בתיקים. יהיה פה ג'ונגל".
השופט יצחק כהן, אב בית הדין במשפט המקורי, התייחס בפסק הדין ל"ראיות איכויותיות וממשיות" שהצביעו על זדורוב כרוצח של תאיר, לרבות הוראותיו בפני המדובב והחוקרים ושחזור הרצח. על מכנסי הג'ינס של תאיר איתר מומחה המשטרה כמה טביעות נעליים שלפי חוות דעתו, אחדות מהן שייכות לנעלי העבודה של זדורוב.
לפי פסק הדין במשפט המקורי, זדורוב הוא מניפולטיבי ומתוחכם ונידב בהדרגה פרטים על הרצח כשחשב שהם ידועים לחוקרים, עד שלא נותר לו אלא להודות. חלק מהפרטים שמסר הוגדרו כמכריעים, כגון תיאור תנוחת גופתה של תאיר בעת ביצוע הרצח, ידיעתו של זדורוב את מספר תא השירותים שבו בוצע הרצח והיכרותו עם חלק מהחתכים שעל הגופה.
פסק הדין התייחס לשקריו הרבים והבוטים של זדורוב בחקירות ובבית המשפט, לשינוי הגרסאות ללא הרף ולאופיו האלים לכאורה.
מקבוצות בפייסבוק ועד אתר אינטרנט
הרשעתו של זדורוב ב-2010 ויותר מכך דחיית ערעורו לעליון ב-2016, עוררה התארגנות נרחבת של אנשים למען עשיית צדק לזדורוב, שהחלו לפעול על בסיס הרשתות החברתיות. זה היה אקטיביזם מקוון חסר תקדים בהיקפו בקורות המשפט הישראלי.
על פי לב-און, הפעילות ברשתות החברתיות התנקזה לשלוש במות עיקריות ובהן חומרים בהיקף נרחב מאוד ששימשו את הפעילים במשך שנים ארוכות: (א) מספר דו- ספרתי של קבוצות בפייסבוק, שהגדולה שבהן היא אחת הגדולות בקבוצות דוברות העברית ברשת חברתית זו; (ב) כמה ערוצי יוטיוב, שבהם ניתן למצוא חומרים משטרתיים מצולמים וחומרים תקשורתיים רבים; (ג) אתר אינטרנט המכיל את הרוב המכריע של החומרים המשטרתיים החומרים המשפטיים וכן חומרים אחרים.
פעילי הרשתות החברתיות סייעו בחשיפת מידע חדש אודות הפרשה ובכך הם ערערו את האמינות של חקירת המשטרה וסייעו להגנה שטענה לחפותו של זדורוב.
אשר למשטרה, הפעילים טענו שלמרות החקירה המקיפה, הרי שעוד בתחילתה שגתה המשטרה כשהחליטה לפתוח את בית הספר ללימודים שעות מעטות לאחר שגופתה של תאיר הוצאה ממנו, תוך חשש לזיהום הזירה. נוסף לכך, לא נאספו ממצאים משמעותיים מהזירה: שערות רבות שצולמו בה אבדו וכן טיפות דם שנמצאו על מזוזת דלת השירותים, לא נדגמו. זאת ועוד: אף שהמשטרה חקרה בני נוער, דו"חות התשאול אינם קיימים.
תמונות פורנו בדיסק
הפרקליטות טענה כי תמונות פורנו של קטינות נמצאו בדיסק הקשיח של זדורוב. לטענתה הממצא קשור לכך שלזדורוב אופי סוטה וכי הוא מגלה עניין בקטינות. ואולם פעילי הרשתות החברתיות גילו כי תמונות הפורנו הללו נוצרו בידי משתמש אחר בהארד דיסק בטרם נמכר לזדורוב.
אחת התרומות המשמעותית יותר של הפעילים למען צדק לזדורוב לחשיפת האמת היא פרויקט אדיר מימדים לתרגום מחודש לעברית של 110 שעות של סרטוני החקירות, השיחות של המדובב עם זדורוב והשיחזור. את הפרויקט הוביל אדיק פאינשטיין, יוצא ברית המועצות לשעבר. הוא הפיק תרגום חדש השונה בנקודות רבות מתרגום הרשמי, שנעשה בידי חברה ששכרה המשטרה. את התרגום העלה ככתוביות על הסרטונים. עבודתו של פאינשטיין הוגשה ב-2021 בידי ההגנה במסגרת משפטו החוזר של זדורוב, ובהמשך התקבלה כתרגום הרשמי של הסרטונים.
במשפט טענה הפרקליטות שזדורוב חיפש באינטרנט מידע על שיטות להטלת מורא ותקיפת אנשים. ואולם הפעילים גילו בעקבות סקירת היסטוריית הגלישה שלו שזדורוב חיפש בכלל מידע על מכשירי מוטורולה. כתוצאה מתגלית זו של הפעילים, חזרה בה התביעה מטענתה זו.
הפעילות הציבורית הרבה למען זדורוב החלה מיד לאחר מעצרו, כשאנשים פרטיים פנו לצוות ההגנה והציעו לעזור. התופעה החלה להתרחב ב-2016, כשעו"ד יורם הלוי קיבל עליו לייצג את זדורוב (לפניו יצגו את זדורוב ארבעה צוותי הגנה אחרים). הלוי הפך לאבן שואבת לפעילים. הוא פתח בפניהם את דלתו והם סייעו באופן לא מבוטל. קטעים רבים מהבקשה לקיום משפט חוזר מסתמכים על תגליות של פעילים והללו סייעו אף בכתיבת סיכומי ההגנה במשפט החוזר.
הפעילים גם סייעו בהפעלת דף הפייסבוק של אילנה ראדה, אימה של תאיר, שנהפך למנוע מרכזי להפצת מידע על הפרשה. כבר מהיום הראשון מאז הרצח פקפקה אילנה ראדה בקביעה שלפיה רומן זדורוב הוא הרוצח של בתה.
הפעילות של הרשתות החברתיות כרוכה לעיתים בהיבטים מסוכנים של דיס אינפורמציה והפצת מידע רעיל. במקרה של פרשת זדורוב, מאז הוא נעצר ב-2006, אך ביתר שאת בשנים האחרונות, פעילי הרשתות הדגימו איך התארגנות אינטרנטית נחושה השולטת בשפה המקצועית הרלוונטית ויודעת לייצר ידע חדש על הפרשה, מצליחה להשפיע על סדר היום הציבורי, להדגיש עוולות ממסדיות, לחשוף את האמת בפרשה ולעשות צדק לאדם שישב שנים ארוכות בכלא ועתה זכה לצאת לחופשי.
