- 04.04.24
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
הרוחות הפוליטיות בישראל גברו לכדי סערה, מאז שהכריז שר המשפטים, יריב לוין על הרפורמה המשפטית, שקרעה את ישראל לשני מחנות בעד ונגד מדיניות השר. רבות נטען אודות המנדט שקיבלה הקואליציה מתמונת הניצחון שהשיגה בבחירות האחרונות: "64 מנדטים דורשים רפורמה", טוענים שרים רבים בממשלה שוב ושוב.
מאז נקרע עם ישראל לשני מחנות המנכסים לעצמם את "הרוב" בהקשר צדקת דרכם, גובר הצורך להבין לעיתים דחופות את תמונת המצב הפוליטית. ניתן לראות את סקרי המנדטים ההולכים וגדלים בערוצי התקשורת. רק בחודש יולי התקיימו לא פחות מ-7 סקרי מנדטים בערוצי התקשורת השונים, מבלי לכלול את יתר סקרי דעת הקהל.
מנהל "מכון סמית למחקר", רפי סמית, טוען שריבוי הסקרים נובע משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא עקב המשבר הפוליטי חסר התקדים שישראל שרויה בו, המעלה לטענתו את הצורך להתחבר כמה שיותר ולהבין את תמונת המצב. הסיבה השנייה לדבריו היא היכולת לייצר מהר ובזול סקרי דעת קהל.
"סקרים בקצב שאנו רואים לאחרונה זה לא משהו שהיינו רגילים אליו. גם בתקופה של לפני התנתקות, אני לא זוכר אם התקשורת פרסמה כל כך הרבה סקרים. צריך לזכור שהיום, גם בגלל הטכנולוגיה של איסוף הנתונים ובמיוחד פאנלים אינטרנטיים, יש אפשרות לעשות סקרים מאוד מהירים".
"אתה יכול להחליט בבוקר שאתה עושה סקר, ואם אתה מסתכל על המהדורה היא צריכה להיות ב-8 בערב, צריך להביא את התוצאות בסביבות 5 וחצי 6, היום זה לגמרי אפשרי מאחר שהכלי הזה מאוד זול וזמין", מוסיף סמית.
"בעבר זה היה לוקח יותר זמן. בגלל המציאות הפכה להיות אינטנסיבית יותר וגם בגלל הדרמות שקורות פה השקם וערב, כל פסיק שפוליטיקאי בכיר מצייץ מקבל משמעות ענקית. קח את המחאה למשל, גופי תקשורת רוצים להבין איך המחאה השפיע על תמונת המנדטים, או האם לפיטורין של גלנט היו השפעה על דעת הקהל. מאז תחילת החקיקה הייתה פה ציפייה שכל שבוע יקרה משהו. כאילו אנחנו בקמפיין בחירות תמידי".
סקרי מנדטים מבוססים על מגוון רחב של מודלים שונים. במילים אחרות, ישנן מספר דרכים שונות להגיע לאותה התוצאה. משמעות הדבר היא שבכל סקר יש "סטיית תקן" מסוימת המשפיעה על דיוק הסקר. משיחות שערכנו עולה כי לכל סוקר יש את המודל ואת שיטת הדגימה שלו, זאת אולי הסיבה שכל ערוץ, מציג תוצאות שונות, לעיתים שונות מאוד.
"כשאנחנו נותנים תחזית של מנדטים אז צריך להבין שזאת תחזית של מנדטים שלמים. כשאני מחשב את תוצאות הסקר, המנדטים לא בהכרח יוצאים שלמים. צריך שהסכום הסופי יהיה 120 וזאת מגבלה המייצרת תזוזה של מנדט אחד לפה ומנדט אחד לשם. אחר כך עושים בחדשות פרשנויות על בסיס תוצאות הסקר, אבל צריך לקחת בחשבון שהן מתבססות על תוצאות שהן לא מדויקות ב-100%, כי הסקר לעולם לא יהיה מדויק ב-100%". פרופ' קמיל פוקס, סוקר חדשות 13, מספר על המודלים שהוא בחר לעבוד איתם, ומסביר כי הדבר המהותי שעשוי להשפיע על תוצאות הסקרים היא דווקא כל מי שלא ידע להשיב על הסקר.
לדבריו, ישנם שני מודלים עיקריים המתייחסים למתלבטים בצורה שונה. "ישנם כל מני מודלים וכל מודל מתייחס לקבוצה בצורה שונה. מודל אחד אומר שכל מי שלא החליט במי לבחור יקבל יחס כמי שלא הגיע להצביע ביום הבחירות, שזה בערך 30% מהאוכלוסייה. המודל השני 'מחזיר אותם הביתה', הוא לוקח בחשבון את האינפורמציה שיש לנו על המשיב ועל ההצבעה הקודמת שלו ולוקח בחשבון שבסופו של דבר הוא יחזור על דפוס ההצבעה שלו בשנית".
"כל פסיק שפוליטיקאי בכיר מצייץ מקבל משמעות ענקית. מאז תחילת החקיקה הייתה פה ציפייה שכל שבוע יקרה משהו. כאילו אנחנו בקמפיין בחירות תמידי"
ואיזה מודל לדעתך הוא המהימן ביותר?
"המודלים הסטטיסטים הטובים ביותר ייצגו משתנה שיש לו את הקורלציה הגבוהה ביותר עם המחקר. המשתנה שיש לו קורלציה גבוה יותר לכוונות ההצבעה, זאת ההצבעה הקודמת. זה הוכח מחקרית. יש עוד משתנים כמו דמוגרפיה אבל זה המשפיע ביותר. יש המון מודלים, בדרך כלל עושים קומבינציה בין כולם, השאלה איזה משקל נותנים לכל מודל".
אבל בסוף, נראה שכל סקר שמתבצע בערוץ מסוים, משרת "באורך פלא" את האג'נדה הפוליטית שאותו הוא מייצג. ב-24.07.23, הסקר שלך הראה שהמחנה הממלכתי עומד על 30 מנדטים, בעוד שבערוץ 14 הליכוד קיבל 31 מנדטים.
"קודם כל, אני עומד מאחורי תוצאות הסקר שלי, לגץ יש כרגע 30 מנדטים. אם תסתכל גם על השינוי לעומת הסקר הקודם, שבו גנץ קיבל 29, אתה תבין שאני צודק. את ערוץ 14 סוקר שלמה פילבר, מבלי להיכנס לשיטות העבודה של הקולגות שלי, זה ידוע שיש לפילבר עמדה פוליטית מובהקת. אבל מעבר לזה, הוא משתמש בשיטה שונה לגמרי משאר הסוקרים בארץ. זאת שיטה שנעשית באמצעות אפליקציית "וואטסאפ" והיא ידועה ידוע שגם בארה"ב השיטה הזאת נותנת ייתרון לצד הרפובליקני".
איך השיטה הזאת מסייעת דווקא לחלק הימני של הקשת הפוליטית?
"זה כבר מחקר אחר. הייתי מתחיל בשאלה: מי הם האנשים שמוכנים לענות לוואטסאפ? אני לא בא ואומר שפילבר מעוות את התוצאות לטובת ערוץ 14, אבל יוצא שבאופן מובהק, התוצאות שלו הן לכיוון הליכוד. יכול להיות בין השאר בגלל שיטת הדגימה שלו. בארצות הברית לשיטה הזאת יש ייתרון בגלל שהיא עובדת על כמות עצומה של משתמשי וואטסאפ, כך שהכמות היא גם איכות. אני לא בטוח שבמקרה של ישראל זה עובד כך".
מצאתם טעות בכתבה?
כל הזכויות שמורות © אגודת העיתונאים בתל אביב – בית סוקולוב