- 08.05.24
- מערכת
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
לרגל תום מושב החורף של הכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם השבוע סקירה הבוחנת את "תהליכי החלשות הדמוקרטיה" בישראל. המסמך מציג תמונת מצב עגומה, לפיה ממשלת ישראל פועלת להחלשת חופש הביטוי והתקשורת בחסות מלחמת "חרבות ברזל".
"את מרביתה של שנת 2023, הקדישה הקואליציה לקידום מהלכים שמטרתם לפגוע באיזונים והבלמים בשיטה הדמוקרטית הישראלית, תוך ריכוז כוח הולך וגדל בידי הרשות המבצעת, בצד העדפה הולכת ונרחבת של שיקולים פוליטיים בהכרעות הדרג המקצועי בשירות המדינה, על פני שיקולים מקצועיים המשרתים את כלל הציבור". עוד נכתב בסקירה, כי לאחר שיוזמת החקיקה לשינוי מערכת המשפט הביאה לביקורת ומחאה ציבורית נרחבת, ממשלת ישראל בחרה לקדם את תכליתו של המהלך באפיקים אחרים, התומכים אף הם בהמהלך לריכוז כוח רב בידי הרשות המבצעת תוך צמצום כוחם של הדרגים המקצועיים.
החלשת כוחה של התקשורת ופגיעה בזכות הציבור לדעת
המסמך סוקר את ניסיונותיו של הדרג הפוליטי לפגוע בחופש הביטוי והעיתונות, עוד טרם מתקפת החמאס על ישראל ב7 באוקטובר 2023, אולם עיקרי הטענות מתמקדות בניסיונות הממשלה לפגוע בעצמאותה של התקשורת בתקופה שלאחר ה-7 באוקטובר 2023.
הגבלת החופש העיתונאי בחסות המלחמה – טענה זו עוסקת בבקשת לשכת רוה"מ מהיועצת המשפטית לממשלה, כדי שזו האחרונה תזהיר כתבים וגופי תקשורת כי מי שיפרסם ציטוטים מתוך הדיונים בקבינט המדיני-ביטחוני יועמד לדין פלילי: "צעד זה, ככל שיתממש, יפגע פגיעה חמורה בחופש העיתונות, שכן במקום לטפל בגורמים המדליפים מישיבות הקבינט, ראש הממשלה מבקש להלך אימים דווקא על כלי התקשורת. חמור מכך, גורמים המקורבים לראש הממשלה הבהירו כי גם לפי המצב החוקי כעת, ניתן להעמיד לדין עיתונאים המפרסמים הדלפות מתוף דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני. טענה שהיא כשלעצמה, בבחינת "אפקט מצנן", שכן היא יכולה להרתיע עיתונאים מלבצע את עבודתם כבר עתה".
חשד לשימוש פוליטי בצנזורה הצבאית – סקירת המכון, בדומה לפרסומים אחרים בעניין זה, מצביעה על כך שראש הממשלה מפעיל לחצים כבירים על הצנזור הצבאי הראשי – תא"ל קובי מנדלבליט, בדרישה למנועת פרסומים שונים בתקשורת בלא שיש לכך הצדקה ביטחונית. עוד נכתב כי נתניהו "דרש לקדם חוק שיגביל את שיקול הדעת של הצנזורה הצבאית בעת מלחמה ויחייבה לאסור פרסומים באופן נרחב יותר בהשוואה למצב הנוכחי". בד בבד, המסמך מציג את חששם של גופי תקשורת כי הלכה למעשה ישנה "אפליה" בהפעלת סמכויות הצנזורה וכן בדבר "הטלת צנזורה מוגזמת, גם כאשר אין לכך סיבה ביטחונית מספקת".
"בבחינת האיזון בין הצרכים הביטחוניים לשמירה על חופש הביטוי, ניתן לזהות כי מאז ה-7 באוקטובר חופש הביטוי מצוי תחת מתקפה"
הצרת חופש הביטוי בחסות המלחמה
מעמדו הקריטי של חופש הביטוי במשטר הדמוקרטי: "בבחינת האיזון בין הצרכים הביטחוניים לשמירה על חופש הביטוי, ניתן לזהות כי מאז ה-7 באוקטובר, חופש הביטוי מצוי תחת מתקפה". המסמך מונה מקרים אחדים מהשנה האחרונה, בהם נפגע חופש הביטוי, לרבות "חוק אל-ג'זירה", ניסיון הדחתו של ח"כ עופר כסיף תוך העדר עילת הדחה מספקת וכן תיקון הצעת חוק המאבק בטרור, כך "שכל מי שיפרסם דברי שבח או עידוד למעשה טרור – מבלי להתחשב בנסיבות או בבחינה לגופו של מקרה, האם הלכה למעשה הפרסום, אכן קורא לביצוע מעשה טרור – יחשב כמי שביצע עבירה פלילית".
—
המסמך מלמד על מדיניות עקבית, לפיה הממשלה פועלת להחלשת השירות הציבורי ושומרי הסף. דוגמא בולטת לכך היא החלטת שר התקשורת – שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי – דודי אמסלם, להדיח מתפקידו את יו״ר דירקטוריון דואר ישראל – מישאל וקנין, מהלך שבג״צ ביטל, אגב קביעתו כי תהליך ההדחה התבצע באופן שאינו כשר.
מחברי המסמך מסכמים בקובעם כי כל צעד כשלעצמו, בשים לב למכלול הצעדים יחד, מחלישים משמעותית את הדמוקרטיה הישראלית ומסכנים את עתידה.
מצאתם טעות בכתבה?
כל הזכויות שמורות © אגודת העיתונאים בתל אביב – בית סוקולוב
