מאת: יוסי בר-מוחא
מזה כמה שנים מחוברים בעולם החרדי לעולם המדיה האלקטרונית והרשתות החברתיות. בהרבה מדי מקרים, החיבור הזה הוא לא לשם שמים, או במטרה להרביץ תורה, אלא נועד לגייס מהציבור כספים בהיקף גדול, לכאורה למטרה נעלה: הצלת חיים. בפועל, לציבור התורמים לא ידוע כמה מהכספים הללו, אם בכלל, משמשים למטרה הנאצלת.
אחת התופעות החמורות בה מעורבים בשנים האחרונות כלי תקשורת שאמורים לפעול תחת פיקוח של רגולטורים, היא שיתוף פעולה מסחרי עם עמותות, בדרך כלל מהמגזר החרדי, לגיוס כספי תרומות באמצעות זמן שידור שהם רוכשים במסווה של "מדיה פרסומית" בתכנית טלוויזיה, או במסגרת שידורים מיוחדים ברדיו האזורי. שורה של אנשים וגורמים בכלי התקשורת המעורבים בגיוס הכספים באופן הזה, משלשלים לכיסיהם וקופותיהם סכומי כסף גדולים.
מדובר בתופעה שהולכת ומתפשטת. זה מתחיל בהקמת עמותות שבין מטרותיהן המוצהרות הקמת כולל וסיוע למשפחות ברוכות ילדים. בפועל, חלק מהעמותות הללו מגייסות כספים, שחלקם הגדול אינו מגיע ליעדים עליהם הצהירו. למעשה, העמותות האלה משמשות במקרים רבים כהסוואה למנגנון גיוס כספים לא שקוף ובעייתי, אותו מאפשרים ואף יוזמים, תמורת תשלום נכבד, כלי תקשורת שמפרים שורה של כללים שנקבעו בחוק. זאת, בעוד הרגולטורים שאמורים לאכוף אותם ולמלא את תפקידם בהגנה על הציבור – ממי שמנסים או מאפשרים לעשוק ולחלוב ממנו את כספו – מעלימים עין כבר תקופה ארוכה.
מאות עמותות כאלה הוקמו ב-20 השנים האחרונות. בשנים האחרונות פועלות עמותות רבות מעין אלה לגיוס כספים "למען הצלת חיים" או אימוץ ילדים באמצעות תרומה כספית. לכאורה, מדובר במטרות נעלות, אך מתברר שבאותן עמותות רב הנסתר על הגלוי.
בחלק מהמקרים, ההכנסות של כלי התקשורת ממשדרי התרמה כאלו, גדולות מההכנסות שזורמות לקופת העמותות. וכך, משדר גיוס כספים להצלת חיים, הופך בפועל למפעל להצלת כלי התקשורת עצמו ולמקור הכנסה עבור המעורבים בו.
בחודש נובמבר 2018, למשל, קיבל ירון אילן מהעמותה סך של 15 אלף ₪, בשני תשלומים, עבור "הנחיה". ב-8 בינואר השנה הגיש לעמותה חשבונית על סך 17 אלף ₪ עבור "הנחיית אירוע". איך בדיוק חשבונית בגין "הנחיית אירוע" היא בעבור "ייעוץ אסטרטגי", כפי שטען?
עבור: הנחיית אירוע
המנחים המקצועיים של המשדרים הללו מפעילים את מיטב יכולת השכנוע שלהם במטרה להניע את הציבור לתרום. הם לא מהססים להתייפח ולמרר בבכי, לספר סיפורי מעשיות ולהפעיל על הציבור מניפולציות רגשיות מקוממות תוך שימוש בשמם של רבנים – כאלה החיים אתנו או העלאתם מהאוב של רבנים שמתו לפני מאה שנה ויותר. חשוב לדעת שהם עצמם גובים מהעמותה תשלום גבוה מאוד עבור עבודתם, שבכמה מקרים לא אורכת יותר משעה (במצטבר), ומסתכמת בלעורר את רחמיהם של הצופים ולגרום להם לפתוח את ארנקיהם.
נראה שכל זה נעשה על ידי שרלטנים, שחלקם מנחים ומגישי תכניות ברדיו ובטלוויזיה, המפעילים שיטות מרמה על הצופים והמאזינים, שרובם הם אנשים דתיים ושומרי מסורת. בחלק מהמקרים אותם מנחים מקצועיים, הם אלה שתיווכו תמורת עמלה, בין העמותה לבין כלי התקשורת.
התופעה הזו מוכרת לרגולטורים וידועה לעיתונאים המסקרים את תחום התקשורת – בעיקר אלה המשתייכים לעולם החרדי – אך אין פוצה פה ומצפצף. מתברר שבעולם החרדי האחד מחפה על השני, כך שאם מדובר באיש תקשורת המשתייך לעדה, שגורף לכיסו עשרות אלפי שקלים בחודש מעמותות צדקה אותן הוא מייצג, תוך מרמה והונאה של המאמינים – הציבור שנפגע לא ישמע מהם דבר על כך.
מה כולל שיתוף הפעולה?
פרטי ההסכמים שנכרתים בין עמותות כאלה לכלי התקשורת לצורך קיום משדרי ההתרמה לא ידועים לציבור הרחב ויש לכך, מן הסתם, סיבות טובות. חלקם כוללים סעיף שמירה על סודיות, לרבות על "שיטות העבודה הנהוגות אצל מי מהצדדים". במקרים מסוימים הם כוללים גם סעיף שיפוי לכלי התקשורת, במידה ויוטלו עליו קנסות מכיוון שהפר את הכללים בעקבות שיתוף הפעולה.
בתכנית "שישי שמח עם ירון אילן", ששודרה בערוץ 24, שהיה בבעלות קשת עד תחילת החודש, נהג המנחה ירון אילן להעלות לשידור מעת לעת את נציג עמותת "בית דוד".
לפני כל משדר כזה, פרטי שיתוף הפעולה בין ערוץ 24 לעמותה סוכמו במסמך, ששופך אור על האופן בו פועלת השיטה.
כך, למשל, המסמך שנשלח לעמותה מערוץ 24 בתאריך 18 באפריל 2018, תחת הכותרת "שישי שמח עם ירון אילן ספיישל עם עמותת בית דוד".
תחת הסעיף "צרכי הפקה" נכתב: "בתאריך 27/4/18 אנו מעוניינים לערוך משדר מיוחד באווירה חגיגית בשיתוף עמותת בית דוד.
"ירון אילן, הנגנים והזמרים (רשימת הזמרים תתואם מראש) יעבירו את התכנית בשידור חי . בנוסף נשמח לארח אורחים מכובדים מטעמכם בשולחן האורחים של ירון אילן".
מיד לאחר מכן, תחת הכותרת "רכישת פרסום", נכתב:
"כפי שסוכם בינינו, עמותת בית דוד תרכוש מדיה פרסומית מערוץ 24 במסגרת התכנית.
"הערוץ יספק לעמותת בית דוד מדיה כמפורט להלן :4 וי טי אר (קטעי וידאו ערוכים, י.ב.מ) כחלק מפעילות צופים לדוגמא: כנסו לעמוד הפייסבוק של התכנית
גלו את הדמות המופיעה בתמונה ואולי תזכו בפרס מתנת…."
בסעיף "תמורה" נכתב:
"עבור המוצרים הפרסומיים שיסופקו ללקוח כמפורט לעיל ישלם הלקוח לערוץ 24 סך של: 115,000 ₪ + מע"מ.
תנאי התשלום על פי המסמך: "שוטף + 30 מיום עלייה לאוויר".
גורמים בעמותה אומרים, כי בפועל המדיה הפרסומית עבורה שילמו, היא למעשה זמן השידור שניתן להם במסגרת התכנית.
מעניינים לא פחות הם התנאים שמופיעים תחת הכותרת "הערות כלליות". בין השאר, נכתב כי "הסכם זה כפוף לכללי המועצה לכבלים ולוויין ולהנחיותיה ככל שיהיו". כדאי לשים לב שבתאריך הזה ערוץ 24 כבר היה כפוף לפיקוחה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
עוד נכתב, כי "האחריות המלאה על תוכן הפרסום שיועבר על ידי הלקוח, הינה על הלקוח בלבד" וכי "הצדדים מתחייבים לשמור בסודיות מוחלטת כל חומר או מידע שיתקבל לידיהם מידי הצד השני, לרבות שיטות העבודה הנהוגות אצל מי מהצדדים ולרבות תוכנו של הסכם זה".
"סוכם בין הצדדים", נכתב עוד, "כי במקרה של קבלת הפרה לשידור מטעם הרשות השנייה, ישפה הלקוח את ערוץ 24 בשווי כספי של 50% מערך הקנס". על ההסכם השערורייתי מופיע שמה של נאורה אוזן מערוץ 24, שהייתה אשת הקשר בין העמותה לערוץ.
בעמותה, שנציגיה הציגו בפנינו מסמכים רפואיים והסכמים, שלדבריהם מוכיחים את הצורך בסיוע רפואי מציל חיים של כמה מהנזקקים שסיפורם הוצג בשידור, פנו באמצע ינואר לערוץ 24 וכתבו כי "בהתאם להנחיית היועץ המשפטי של העמותה, אנו מקפיאים את התשלום על שני המשדרים האחרונים שהוזמנו עבור פרויקטים מצילי חיים".
במכתב העמותה נכתב עוד כי "על מנת שנוכל להיענות לדרישת התשלום אתם נדרשים לספק לנו אישור רשמי מצד הרגולציה (מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, המועצה לשידורי כבלים ולוויין) על קיום המשדר, נוהל תשלום למנחים ולמגישים ונוהל משדרי התרמה של הרשות השנייה נכון לדצמבר 2018".
המכתב נשלח לאוזן, שעם קבלתו הרימה טלפון לעמותה, מחתה על תוכנו ודרשה את התשלום. עד לפרסום המאמר, בעמותה לא קיבלו מערוץ 24 את האישורים הנדרשים.
"אם יש כסף -יחיה. אם אין כסף – ימות"
ב-14 בדצמבר שודרה תכניתו של אילן ממסעדת אגאדיר בצומת ביל"ו. אילן פתח את התכנית, המיועדת לקהל החובב מוסיקה ים תיכונית, שמטבע הדברים רובו נמנה על בני עדות המזרח. הוא הציג את הזמרים והזמרות, ובשלב מסוים פנה להציג את מנחם טוקר, "חברי היקר", ואת "חברינו מעמותת בית דוד" – וביקש מטוקר לפנות לקהל הצופים ולפרוס בפניו את המקרה הקשה "קורע הלב".
טוקר סיפר על בחור צעיר, בן 17, בשם "דני", "בן יחיד להוריו" שעומד לקראת גיוס לצה"ל. הוא סיפר שכל רצונו היה להיות לוחם ולשרת ביחידה קרבית. טוקר פנה לקהל הצופים תוך שהוא מציץ מדי פעם בטקסט שהונח על השולחן לפניו.
"אני פונה אליכם כדי להציל נפש מישראל", הכריז טוקר, ואמר כי נתגלה מום בכבד של "דני" וכי "הוא זקוק להשתלת כבד שיכולה להתבצע רק במרכז רפואי באוהיו שבארה"ב, אצל רופא שרק הוא יכול להציל אותו".
טוקר סיפר כי עלות הניתוח עומדת על סכום של 720 אלף ₪. "על כל תורם יהיה לחתום על הוראת קבע של 100 שקלים למשך 36 חודשים. מה זה 100 שקלים? בסך הכול שלושה או ארבעה שקלים ליום", הוא אמר, ובלי להסס הטיל על ציבור הצופים את האחריות לחייו ושלומו של הבחור הנזקק: "אם יש כסף הוא יחיה ואם אין כסף הוא ימות".
כדי לדרבן את הצופים המזרחיים לתרום ממיטב כספם, הוא הציע להם תשורה מיוחדת: בית מזוזה "שמאתיים כאלה נתרמו על ידי הרב אבוחצירא מהצפון". טוקר שיודע שהשם אבוחצירא מוכר בעיקר אצל יוצאי מרוקו, הפליג בתיאור סגולותיו של בית המזוזה עם עובדות לכאורה: "ביתו של שמעון אסרף, שרכש את בית המזוזה של הרב אבוחצירא מהצפון, ניצל משריפה לאחר שהבתים סביב ביתו עלו באש". ועוד הוסיף: "טליה, שלא הביאה ילדים, נכנסה להריון לאחר שרכשה את בית המזוזה ששמות כל המלאכים חקוקים עליו". מעניין האם טוקר מכיר את אותה טליה ההרה, או את אסרף שביתו ניצל משריפה בזכות בית המזוזה. בעמותה, מתברר, לא מכירים את השניים.
כמה עלה מנגנון גיוס התרומות?
מנחה התכנית, ירון אילן, לא רק מפנה את זמן השידור שלו לעמותה ונציגיה. הוא גם מעודד את הצופים ומזכיר להם שחשוב לתרום כדי להציל חיים, כשעל המסך רצה כתובית עם מספר הטלפון לתרומות וכתובת האתר של העמותה. כאמור, אילן, שמקבל שכר עבור הגשת התוכנית בערוץ24, מקבל תשלום נפרד מהעמותה.
בחודש נובמבר 2018, למשל, קיבל אילן מ"בית דוד" סך של 15 אלף ₪, בשני תשלומים, עבור "הנחיה". ב-8 בינואר השנה הגיש לעמותה חשבונית על סך 17 אלף ₪ עבור "הנחיית אירוע". איך בדיוק חשבונית בגין "הנחיית אירוע" היא בעבור "ייעוץ אסטרטגי", כפי שטען?
כאמור, גם ערוץ 24, שהיה שייך עד ה-6 בינואר השנה לחברת קשת, קיבל סכומים נכבדים עבור "שת"פ מדיה" או שרותי הפרסום שהעניק לעמותה.
לאורך תקופת שיתוף הפעולה, התמורה ששולמה לערוץ 24 פחתה בהיקפה. האם הדבר קשור לעובדה שבעמותה שקלו לפני כחצי שנה להפסיק את שיתוף הפעולה, לטענתם בגלל העלויות הגדולות, שלא הותירו בקופתה סכום מספיק כדי לתמוך בנזקקים שפנו אליהם?
בחודש ספטמבר 2017, כשערוץ 24 היה תחת פיקוח מועצת הכבלים והלוויין, שילמה העמותה למוסיקה 24 בע"מ סך של 202 אלף ₪ (כולל מע"מ) עבור "16 ספוטים" במסגרת "שת"פ מדיה".
ספטמבר 2017: 202 אלף ש״ח כולל מע״מ שולמו לערוץ 24 עבור 16 ספוטים במסגרת שת״פ מדיה
בחודש נובמבר 2017 שילמה העמותה לערוץ 24 סכום זהה, הפעם עבור "10 ספוטים" בלבד, במסגרת "שת"פ מדיה".
בחודשים מרץ ואפריל 2018 העבירה העמותה לערוץ 24 סך של 134 אלף ₪ (כולל מע"מ) עבור "פרסום" ומבלי לנקוב במספר הספוטים. כך עשתה העמותה גם בחודש ספטמבר 2018, עת העבירה את אותו סכום עבור אותה מטרה.
כאמור, ההוצאות של העמותה בגין מפעל התרומות הזה, לא הסתכמו רק בתשלומים לערוץ 24 בבעלות קשת. בעמותה שילמו ביד רחבה גם למגיש ירון אילן וגם לפרזנטורים – העיתונאי החרדי מנחם טוקר וקובי יעקב, שלטענתו קיבל סכום "זעום עבור הוצאות".
אז כמה עלה מנגנון גיוס התרומות של העמותה וכמה מכספי התרומות שנאספו נותרו לטובת החולים שנזקקים להם?
מפירוט מסמכי תקבולים והוצאות שהעבירה העמותה לגבי שיתוף הפעולה בשתי התכניות האחרונות ששודרו בדצמבר 2018, עולה שמרבית הכסף שנאסף מתרומות לא הגיע לחולים הנזקקים.
כך, למשל, אם מנכים מסך של 138,581 ₪ שהתקבלו בקופת האגודה בעקבות שידור התכנית ב-28 בדצמבר את הסכום שיש לשלם עבורה לערוץ 24 (80 אלף ₪) לירון אילן ומנחם טוקר (15 אלף ₪), לעובדות המוקד הטלפוני (9,100 ₪ ו-1,540 ₪ עבור מזון וכיבוד) לתשורות שהם שולחים לתורמים (2,600 ₪) ועבור המשלוחים (11,400 ₪) – נותר בקופת העמותה סך של 18,941 ₪ בלבד. ברור שעם סכום כסף כזה, בלתי אפשרי לממן ניתוח מורכב בחו"ל לחולה שזקוק לכך.
כשהמטרה מקדשת את האמצעים
נראה שכשהמטרה היא לגייס מהציבור כספים רבים ככל האפשר, היא מקדשת את כל האמצעים ומבטלת את כל ההלכות. וכך קרה גם, שטוקר החרדי לא בחל בניהול קמפיין התרמה במסגרת תכנית טלוויזיה שמשודרת ממסעדה לא כשרה "לא עלינו" ("אגאדיר" בצומת ביל"ו). כלומר, הוא לא נרתע מכך שהוא יושב במסעדה שמציעה לסועדים בה מני מזונות המערבים בשר וחלב ומציע מתוכה, בלהט, לציבור התורמים האפשריים – קמעות ותשמישי קדושה, להם הוא מייחס סגולות מופלאות באמצעות סיפורי מעשיות מופרכים.
נראה שכשהמטרה היא לגייס מהציבור כספים רבים ככל האפשר, היא מקדשת את כל האמצעים ומבטלת את כל ההלכות. וכך קורה גם, שטוקר החרדי לא בוחל בניהול קמפיין התרמה במסגרת תכנית טלוויזיה שמשודרת ממסעדה לא כשרה, "לא עלינו".
במקרה הזה – גיוס כספים בתכנית מוסיקה בה משתתפים זמרות וזמרים – הם גם לא מדקדקים, ראו זה פלא, במנהג הפסול של העדה החרדית, המנוגד לתורת ישראל – של איסור שירת נשים, בבחינת "קול באשה ערווה".
"יש הרבה נסים ונפלאות"
ב-28 בדצמבר הגיש ירון אילן את תכניתו האחרונה עד כה בערוץ 24, ממסעדת "אגאדיר" הלא כשרה שבצומת ביל"ו. בתחילת התוכנית הציג אילן את האומנים ובהם גם זמרת, כולם שרים מוסיקה ים תיכונית שכוללת גם שירים יוונים וטורקים, ז'אנר שאהוב על ציבור הצופים, שכאמור רובו ככולו נמנה על בני עדות המזרח.
לאחר הצגת האמנים התפנה אילן להציג את "חברינו מעמותת בית דוד שגם היום יבקשו עזרה מכם. זה המקום הכי טוב שאפשר לתת, הרי אנחנו מדינת רווחה". גם הפעם מציג אילן את העיתונאי החרדי מנחם טוקר "חברי היקר, שיספר לכם על מקרה קורע לב של תינוק בן שנתיים".
טוקר החרדי, שיודע כי הוא מופיע במסעדה לא כשרה בה נמכרו בעבר גם מוצרי חזיר ומאכלי ים, פוצח במונולוג מרגש: "מדובר במקרה קורע לב, תרתי משמע. מדובר בתינוק בן שנה פלוס, אח לטל, שמבחינה חוקית לא יכולים לחשוף את שמו.
"הילד הזה זקוק לניתוח לב פתוח, לאחר שנתגלה מום בליבו. רק בזכות אנשים טובים כמוכם אפשר יהיה להציל את התינוק" מספר טוקר ומיד מדגיש שבאותו יום חל "יום ההילולה של רבי יעקב אבוחצירא" לא לפני שהוא פונה לקהל הצופים המזרחיים ויוצאי מרוקו ומזכיר להם שמדובר "בסידנא רבי יעקב אבוחצירא אבי השושלת הקדושה". הוא גם הציע להדליק נר לזכרו.
כדאי לשים לב כיצד עשה טוקר שימוש מכוון, ציני ומקומם בביטויים השגורים בפיהם של בני עדות המזרח (סידנא), כדי לרכוש את לבם.
דבר נוסף שהצופים לא ידעו, כי אף אחד לא סיפר להם, זה שטוקר עצמו ששיווק לוקשים לצופים, לא רק שלא תרם אגורה שחוקה "למען הצלת הילד", אלא קיבל מהעמותה סך של 14 אלף ₪ עבור אותן שתי תכניות ב-14 וב-28 בדצמבר, שבמהלכן עסק במשך שעה אחת, במצטבר, בקריאת טקסט מוכן, שלדבריו הגישה לו העמותה.
טוקר נמנה על החרדים האשכנזים, שאינם נוהגים להשתמש בקמעות ותשמישים שרבנים או מקובלים בירכו אותם. זה כמובן לא הפריע לו לשווק הפעם לציבור הצופים את "גביע הישועות". טוקר סיפר בפאתוס למאמינים, יוצאי מרוקו בעיקר, ש"ייחסו לרבי יעקב אבוחצירא, שכל מי ששותה מגביע הישועות במשך ארבע שבתות, יזכה לברכות ולפרנסה טובה וירווה נחת מילדיו. יש הרבה נסים ונפלאות סביב הגביע הזה". אבל זה לא הכול. בשלב זה מחליט טוקר להפעיל על הצופים מניפולציה מכוערת במטרה לשכנע אותם לתרום כשהוא פונה לצופים ומגלה להם ש"ממש ברגעים אלה צופה בנו משפחה מאזור רמת גן. לא היו להם ילדים כמה שנים. לאחר שהרב בניהו שמואלי נתן להם לשתות מהגביע הקדוש – נולדו להם תאומים". טוקר הקפיד להדגיש כי יגיש להם את גביע הישועות תמורת תרומה של 100 שקלים לחודש בהוראת קבע למשך 36 חודשים.
טוקר יודע כי כללי הרשות השנייה אוסרים לשווק בשידור קמיעות ומוצרי מיסטיקה, שיש בהם משום העלאת רוחות מהאוב, אך לא זה מה שהפריע לו לשווק את מרכולתו ולהדגיש כי מדובר "במתנות רוחניות ככה, מיסטיות".
מגייס התרומות החרדי הפעיל את כל כוח השכנוע שלו כדי להשפיע על הצופים לתרום, הדגיש כי התינוק זקוק לניתוח דחוף בחו"ל, ושכבר במוצ"ש הקרוב הוא יוטס לבוסטון. "הכסף שלכם יציל את הילד הזה, מהלב הגדול שלכם ללב הקטן של התינוק, קחו את התינוק הזה על הכתפיים" הוא הפציר בצופים. חשוב לדעת כי התינוק האומלל לא הוטס לניתוח בחו"ל, לא במוצ"ש ולא לאחר מכן. הסיבה: לא נותר בקופת העמותה הסכום הדרוש, שנאסף במשדר ההתרמה לשם כך.
דבר נוסף שהצופים לא ידעו, כי אף אחד לא סיפר להם, זה שטוקר עצמו ששיווק לוקשים לצופים, לא רק שלא תרם אגורה שחוקה "למען הצלת הילד", אלא קיבל מהעמותה סך של 14 אלף ₪ עבור אותן שתי תכניות ב-14 וב-28 בדצמבר, שבמהלכן עסק במשך שעה אחת, במצטבר, בקריאת טקסט מוכן, שלדבריו הגישה לו העמותה.
14 אלף ש״ח עבור שידור פרסום
בעמותה מכחישים בתוקף כי הם אלה שניסחו את הטקסט השקרי והמניפולטיבי שהעביר טוקר לציבור הצופים. "מסרנו לטוקר רק את הפרטים על החולה ומצבו. הוא זה שמנסח את הטקסט כדי לשכנע את הציבור לתרום, הוא הרי מנחה מקצועי. הוא זה שמנסח את הטקסט כולו".
בכיר בעמותה טוען כי היה זה טוקר שבא עם הרעיון לקיים משדרים להצלת חיים בערוץ 24 "לפני כשנתיים טוקר פנה אלינו עם הרעיון ואף היה זה שקישר בנינו לבין ערוץ 24 הוא לא עזב אותנו עד שסגרנו הסכם עם הערוץ לבצע משדרים בתוכנית 'שישי שמח עם ירון אילן'".
מאוד מטריד להיווכח כמה קל לשווק בשיטות של מרמה ועבודה זרה, את כוחם המיסטי כביכול של גביעי מתכת ובתי מזוזה. למרבה הצער, הרבה מקרב המאמינים בני עדות המזרח מהווים טרף קל עבור מי שמפעיל עליהם שיטות מפוקפקות שכאלה. והכל קורה לאור יום, בערוץ טלוויזיה ברישיון או בתחנות רדיו בזכיון – ולא במחשכים, או בתחנות שידור פיראטיות.
מאוד מטריד להיווכח כמה קל לשווק בשיטות של מרמה ועבודה זרה, את כוחם המיסטי כביכול של גביעי מתכת ובתי מזוזה מעץ, שאין בהם ולא כלום. למרבה הצער, הרבה מקרב המאמינים בני עדות המזרח מהווים טרף קל עבור מי שמפעיל עליהם שיטות מפוקפקות שכאלה, והם שותים בצמא את סיפורי הבדיה וההונאה הללו. והכל קורה לאור יום, בערוץ טלוויזיה ברשיון או בתחנות רדיו בזכיון – ולא במחשכים, או בתחנות שידור פיראטיות.
הרב דוד אבוחצירא, רבה של קריית אליעזר ורמת אלמוגי בחיפה, יוצא כנגד כל אלה שעושים שימוש בשם רבני שושלת אבוחצירא, כדי לגייס כספים מהציבור בדרך זו. "אם יש עמותה כזו או אחרת שיש לה אישור לעזור לנזקקים, אני מברך על כך. אבל לקחת אותנו ככלי על מנת להשתמש בו, זה דבר שמעולם לא היינו נוהגים לעשות. נהפוך הוא. אנחנו השתדלנו לבוא בדרכים יותר מכובדות ולא להשתמש לעולם בשם אבותינו הקדושים על מנת לנצל את הציבור…זה באמת חמור. אנחנו לא בעד זה, אני מוחה על כך ואני מורה לציבור לא להתייחס לכך. זה מקומם".
הרב אבוחצירא מביע את כעסו על ניצול ציבור המאמינים: "אתה לא יכול לשחק ברגשותיו של הציבור שכל כך מאמין…מדובר בשיטות פסולות. אלה שיטות שאני מכנה אותם במילה אחת: סחיטה. מעולם לא השתמשנו בשיטות האלה, כשרצינו עזרה מהציבור פנינו והצגנו גופא את המטרה ללא שימוש בשם אבותינו".
"שיפסיקו להשתעשע עם הציבור בכל מיני אמצעים ובטח לא באמצעות חפצים ואמירות", אומר הרב אבוחצירא. "מי שמשתמש בזה, אני לא רואה בזה שום דבר מלבד ניצול וסחיטה- שאינו בדרך של קדושה. אני רואה בזה ניצול ציני ומעליב".
חשוב לציין שהרב אבוחצירא מחיפה הוא לא היחיד מהממסד הרבני שמוצא פסול בתופעה של גיוס כספים למטרות שונות, באמצעות קמעות ותשמישי קדושה. יש להצטער על כך שקולם לא נשמע בעניין באופן נחרץ ומעל כל במה אפשרית.
מדובר במיסטיקה זולה ובעבודה זרה שכל המקדם אותן בקרב ציבור המאמינים התמימים, עושה מעשה נבלה, בין אם הוא חרדי שמתהדר בתואר רב או כזה שמתהדר בתואר עיתונאי.
הלו, זה רדיו?
ב-17 בינואר ערכו ברדיו "קול חי" יום התרמה לארגון "יד עזרא ושולמית" שפעילותו מתמקדת "בעזרה וסיוע לשכבות החלשות בכל התחומים, תוך נתינת מגוון כלים לשבירת מעגל העוני והמצוקה ויציאה לחיי פרנסה נורמטיביים".
במהלך יום ההתרמה לא ביקשו כסף עבור סלי סיוע. הפעם החליטו בעמותה לגייס כספים בהוראת קבע של 126 ₪ לחודש לתקופה של 26 חודשים – עבור אימוץ ילדים שמי מהוריהם חלה במחלה קשה והם מטופלים במוסדות "ארגון עזרא ושולמית, או עבור ילדים שחלו במחלה קשה ונזקקים לטיפול וליווי של הוריהם, שצריכים לטפל גם באחיהם שנותרו בבית.
ביום התרמה הזה גויסו, לדברי נציגי העמותה, מאות אלפי שקלים עבור מאות ילדים ש"אומצו" ע"י הציבור.
ביום ההתרמה ברדיו "קול חי", שם מועסק בשכר מיודענו המתרים מנחם טוקר, לא חילקו קמעות וחפצים שונים תמורת התרומה הכספית. עשרות משפחות ברוכות ילדים שאת שמם וכתובתם לא גילו למאזינים, זכו לדברי נציגי העמותה לאימוץ וטיפול על ידי ארגון "עזרא ושולמית". בארגון לא חשפו את היקף הכספים שנכנסו לקופת העמותה. מעניין כמה גבה הרדיו עבור שידור יום ההתרמה המלא, ששיתק את פעילותו הרגילה, במהלכה הוא אמור לשדר למאזיניו. מעניין גם, כמה שילמה העמותה לאותם מגייסי תרומות שמתמחים בכך. אחת הרבניות שייצגה את העמותה, התייפחה במהלך השידור תוך שהיא מספרת על מצוקתם של הילדים המשוועים לאימוץ. גם היא, כמו האחרים, לא חשפה את פרטי המשפחות הנזקקות ואת הסכומים שנכנסו לקופת העמותה.
התופעה הזו מוכרת היטב לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – ולא מהיום.
בין השנים 2014-2018 התקבלו בנציבות פניות הציבור של הרשות השנייה כ-10 פניות בנושא התרמות בתחנות הרדיו האזוריות. בעיקר החרדיות שבהן, רדיו "קול חי" ורדיו "קול ברמה".
"כמי שעבד ועובד באחת מתחנות הרדיו האזורי החרדיות, אני מוכרח לספר לכם בגילוי לב על ההפקרות הנעשית באמצעות כספי התורמים המסכנים", נכתב בתלונה שהגיעה לנציבות פניות הציבור בדצמבר 2015.
"שדרנים מקבלים הון עתק במזומן באותו יום, סכומים שנעים בין 10-20 אלף ₪!!! טכנאים מקבלים כמה אלפי שקלים כאשר נרמז להם שבתמורה עליהם להוריד קצת מהפרסומות. דמויות שמושמעות בהתרמה, שהן כביכול אימא שזועקת לעזרה או אבא וכד' הן מבוימות על ידי אנשים מקורבים, שתורמים את קולותיהם למען תמורה כספית. אף רבנים לא עומדים מנגד ומקבלים סכומי עתק בעבור שהם פונים לקהל המאזינים, ממליצים ומבקשים לתרום.
"הכספים שמגיעים מהמאזינים התמימים מספקים את כל הסכומים האדירים הללו, שבימי התרמה מחליפים ידיים , ממלאים את כיסי בעלי העמותות ויוצא שאחוז נמוך ביותר מגיע, אם בכלל, למען המטרה. בנוסף, הם מחזיקים אצלכם ברשות איש קשר, שעוזר לאישורים למען ההתרמות. אין ספק שגם הוא מרוויח מכל הסיפור. תחנות הרדיו מרוויחות מההתרמה והתשדירים מאות אלפי ₪. כל זאת, באישורכם, על חשבון המאזינים התמימים".
התלונה הזו, כמו האחרות, שעוסקות בתדירות משדרי ההתרמות ובדרישה לשקיפות באשר להתנהלות הכספית של המעורבים בהם, הועברה לטיפולם של הגורמים המקצועיים ברשות השנייה. לא ברור כיצד פעל הרגולטור ובאיזה אופן טיפל בתלונות הללו.
מה שברור הוא שהתופעה נמשכת ואין מי שישים לה סוף, או לפחות יגן על האינטרס הציבורי, יתבע שקיפות מלאה ויפקח ברצינות על כל דרישות החוק והכללים.
בדו"ח השנתי של מבקר המדינה ב-2016, שבדק, בין השאר, את הפיקוח של הרשות השנייה על תחנות הרדיו האזוריות ועל משדרי ההתרמה הנערכים במסגרת שידוריהן, עלתה תמונה בעייתית.
"בשנת 2014 שודרו בתחנות האזוריות 40 משדרי התרמה", נכתב בממצאי הדו"ח. "כ-90% מהם למען שתי עמותות צדקה בלבד. בחודשים ינואר עד אוגוסט 2015 שודרו 24 משדרי התרמה, וכ-58% מהם היו למען אותן שתי עמותות.
"ל-26 מהמוסדות הציבוריים שעבורם שודרו משדרי התרמה ב-2014 (כ-56.5%) לא היה אישור ניהול תקין מאת רשם העמותות. זאת אף שנמצא כי הרשות דחתה בקשה לשדר פרסומת להתרמה עבור עמותה שלא היה לה אישור ניהול תקין ל-2015 .מבין העמותות שהרשות אישרה לשדר עבורן משדרי התרמה או תשדירי פרסומת בעניין התרמה בשנת 2014 ,עמותה אחת הייתה בהליך פירוק, ופרטיה של עמותה אחרת שצוינו במסמכים שצירפה לבקשתה, כפי שהוגשו לאישור, אינם נכונים לכאורה".
מבקר המדינה קבע כי "הרשות איננה אוכפת את ההוראה בדבר דיווח על עלויות השידור ואיננה דורשת מתחנות הרדיו להגיש לה דיווח בדבר הכספים המתקבלים מהמוסד הציבורי עבור השידור. הועלו ממצאים המעידים שהרשות הייתה ערה לאפשרות שתחנות קיבלו תשלומים עבור משדרי התרמה בניגוד לכללים, החלה לברר את העניין אולם לא השלימה את הטיפול בכך. הרשות גם לא ערכה אומדן של עלויות יום התרמה, ולכן לא היה בידיה קנה מידה להערכת סבירותו של הסכום שעליו דיווחה תחנה מסוימת".
בדו"ח צוין כי "עד מועד סיום הביקורת לא דנו ועדת הביקורת של המועצה והמועצה עצמה בדוח שהכין מבקר הפנים של הרשות ביולי 2013 בנושא 'התרמות בתחנות הרדיו', ועל אף חשיבותו המלצותיו לא אושרו".
בפרק ההמלצות נכתב, בין השאר: "על הרשות להבטיח הגנה על האינטרס של ציבור המאזינים הנקרא לתרום מכספו למוסדות אלו.
"על הרשות להקפיד ולדרוש מתחנות הרדיו דיווח מלא על עלויות השידור שהן גובות מהמוסדות הציבוריים עבור משדרי ההתרמה. כמו כן עליה לערוך תחשיב שיסייע לה לאמוד את סבירות דיווחי התחנות ולשקול אם להשתמש בדוחותיהן הכספיים לצורך הערכת העלות של משדרי ההתרמה.
"על הנהלת הרשות לקיים בדיקה ולבחון האם ההסכם שחתמה תחנת רדיו מסוימת בגין מתן 'חסות לתכניות' עם עמותה מסוימת, על סך 16,000 ש"ח, עומד בהוראות החוק והכללים שקבעה המועצה בכל הנוגע לשידורים, לביצועם ולפיקוח עליהם, ולנקוט את הצעדים המתבקשים לאור ממצאי בדיקתה. נדרש שתוצאות הבדיקה יוצגו למועצה כדי שתשקול קיום בדיקות בתחום זה בתחנות רדיו אזוריות נוספות.
"על מועצת הרשות להביא את דוח ביקורת הפנים בנושא שידורי התרמה ברדיו לדיון בוועדת כספים וביקורת של המועצה, לתת את הדעת להשפעות הזמן שחלף מאז שנכתב וליזום ביקורות נוספות הנוגעות לתחום הרדיו".
מהנתונים המתפרסמים כאן, עולה תמונה של ריקבון, סירחון ושרלטנות שיש לחקור לעומק. על גורמי האכיפה לבדוק את היוזמים ואת המתווכים בין העמותות לבין כלי התקשורת, גם אם מדובר בעיתונאים שאף מנחים ומטיפים בימי ההתרמה ומשכנעים באמצעות מיסטיקה, העלאת רוחות מהאוב ושיווק באמצעות מוצרים "קדושים" כביכול.
יש לחקור את כלי התקשורת שפועלים בניגוד לכללים ולדרישות הרגולטוריות שהפכו למרמס, תוך ניצול והונאת הצופים והמאזינים.
חמורה ביותר היא העובדה שמרבית הכספים המגוייסים בימי ההתרמה הללו ממלאים בעיקר את כיסיהם של כלי התקשורת, של המתווכים ושל המנחים המקצועיים. מתברר שלנזקקים לא נותר בחלק גדול מהמקרים כמעט דבר.
על הרשות השנייה להפסיק לחלוטין את תופעת גיוס הכספים באמצעות ימי התרמה בכלי התקשורת באופן הזה. לא לשם כך הוקמו תחנות הרדיו האזוריות והערוצים הייעודיים. ציבור הצופים והמאזינים מביע באופן עקבי חוסר שביעות רצון מכך שזמן שידור בהיקפים לא מבוטלים מוקדש למפעלי גיוס התרומות הללו, ותחת לצרוך תכנים במסגרת לוח משדרים מאושר, כמו משדרי מוסיקה ואקטואליה, הם מוצאים את עצמם כמי שמשמשים מטרה למניפולציות שנועדו להוציא מהם כספים.
