נראה שגלי צה"ל רושמת מחיקת ערך בעשור האחרון. הדימוי הציבורי והאתוס העיתונאי שנהנתה ממנו בעבר נשחק. התנודות וחוסר היציבות הפוליטי בשנים האחרונות נתנו את אותותיהן ובמידה רבה הכניסו את מפקדיה הזמניים לפינה שהקשתה עלייהם להוביל מדיניות מבלי שייחשדו כעושי דברם של פטרוניהם הפוליטיים. האם גל"צ שפעם הייתה סמל לעיתונות צעירה ונועזת ולחופש ביטוי, שינתה את פניה?
השאלה בדבר נחיצותה של תחנת רדיו צבאית בישראל עלתה כבר בשנות החמישים, קודם הקמת התחנה. ראשון המתנגדים להקמת גוף השידור הצבאי היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז זאב שרף, שלא הבין מדוע צריך להקים תחנת רדיו נוספת לצד קול ישראל. גם שרת העבודה דאז גולדה מאיר העלתה שאלות בדבר הקמת התחנה אגב כרסום ביסודות צבא העם והזהירה מפני הפרדה בין הצבא לאזרחים, הציביליים, כלשונה: "אני יודעת שבעולם הגדול מקובל שהחייל, זה ייצור אנושי אחר. אבל אצלנו זה לא יכול להיות כך". אמרה בישיבת ממשלה, שבסופה הושג רוב דחוק של 5 מול 4 להקמת גלי צה"ל.
הוויכוח אודות התחנה שכמותה לא קיים בשום מקום אחר בעולם, היה כאן תמיד, מרגע לידתה. התבטאויות שונות של ראשי המטה הכללי החל משנות השישים מלמדות כי עמדתם מוצקה, יש להוציא התחנה מצה"ל. אהוד ברק בתקופתו כרמטכ"ל היטיב לנסח זאת כך: "כל מה שלא יורה, יקוצץ". איש מהם לא רצה את "כאב הראש" הכרוך באחריות על גוף שידור, אולם אף לא אחד מהם הצליח להיפרע מגל"צ.
גם הרמטכ"ל אביב כוכבי המליץ לסגור את התחנה בשנת 2020 בטענה שהפוליטיקה לא יכולה עוד להיות חלק מצה"ל ושמדובר בסכנה של ממש לערכי הצבא. "זה לא נכון על גבול הלא ערכי." כך אמר.
בתפקידו כשר ביטחון, בני גנץ החליט לאמץ את המלצת כוכבי, אולם במקביל גם החליט למנות את גלית אלטשטיין כמפקדת זמנית לתקופה של שלושה חודשים. מנקרת השאלה, מדוע פעל כך? שכן, בסמוך לסיום כהונתו של מפקד התחנה שמעון אלקבץ, הורה האחרון לכנס ועדה שתידון בעתיד התחנה, במקום לכנס וועדת איתור כנדרש. יודגש כי מדובר בוועדה מקצועית שאמורה לאתר מפקד/עורך ראשי תוך עמידה על איכויות נדרשות וסטנדרטים עיתונאים נאותים.
בדיעבד נראה שגנץ לא העריך את האפשרות שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט יתנה את סגירת התחנה בחקיקה ראשית בכנסת, או לכל הפחות בהחלטת ממשלה ומכאן מצא עצמו במלכוד. בשל הרכב הממשלה גנץ הבין שלא יצליח לגייס רוב למהלך הסגירה/הוצאת התחנה מצה"ל ולכן בחר באופציה הזמנית, שבישראל כידוע הופכת להיות הקבועה.
משום כך, הוא האריך את תקופת כהונתה של מפקדת התחנה הזמנית בעוד חצי שנה וזו מצידה, החליטה לעשות מעשה ולהוביל שינויי עומק במהלך זריז שארך כחודש וחצי בלבד ואמתלה כי מצאה "פערים מהותיים בכמות ובאיכות על רצפת הייצור בדגש על אקטואליה ועיתונות בתחנה". המהלכים שהובילה נצבעו בצבעים פוליטיים וזכו לגינויים מקיר לקיר: בימין זעמו וטענו לרדיפה פוליטית, איש העסקים יעקב ברדוגו ששימש גם כפרשן פוליטי בגל"צ, התפטר בשידור חי ולאחר מכן החליט לתבוע את התחנה בשל מה שכינה "מניעים פוליטיים פסולים".
גנץ התאהב ברעיון ההארכה על בסיס קבוע וביקש בשלישית להאריך את כהונת אטלשטיין בחצי שנה נוספת, אולם בשל עתירה לבג"צ שהגישה עמותת "הצלחה" הוא נאלץ לכנס ועדת איתור לבחירת מפקד קבוע. לאחר כינוסה, ועדת האיתור בחרה פה אחד באור צלקובניק, מנכ"ל FM103. צלקובניק צמח בגלי צה"ל ונחשב למנהל מוערך, אולם בשל קריסת הקואליציה והתפרקות של ממשלת השינוי, מינויו של צלקובניק נעצר בהוראת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, שכן כלל ידוע הוא שמינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי מוקפאים עת מכהנת ממשלת מעבר.
לאחר הקמת הממשלה הנוכחית, יואב גלנט התיישב על כיסא שר הביטחון, אפשר להניח שבראש דאגותיו היו נתונים עניינים ביטחוניים בוערים כמו בניין הכוח של צה"ל או התגוננות מפני הגרעין האיראני ולא מי או מה ישדרו בגלי צה"ל. אולם בשל הנסיבות, לאחר כשלושה חודשים בתפקיד, אף מצא עצמו נדרש בדיוק כמו גנץ למלא אחר פסיקת בג"צ ולהשלים את מינויו הקבוע של צלקובניק, שכזכור נבחר כדין על ידי ועדת איתור.
תחת זאת, גלנט בחר באופציה אחרת. במקום לקיים את פסיקת בג"צ, הוא החליט להקים עוד ועדה, שככול קודמותיה נתבקשה לבחון את עתיד גל"צ תוך שהוא ממנה את דני זקן למפקד זמני נוסף. עולה השאלה, מדוע בחר גלנט להקים ועדה נוספת, זמן קצר אחרי שקודמו בתפקיד הקים וועדה שהגישה את מסקנותיה, שממילא הוכרע שכל שינוי בדבר עתיד התחנה מחייב החלטת ממשלה או חקיקה ראשית? במה שונה הוועדה של גלנט מקודמתה מלבד הרכב משתתפיה?
התנהגותו של גלנט תמוהה. האם הופעל עליו לחץ מסביבת נתניהו לנהוג כפי שנהג, או כפי שסיפר באחרונה זקן למקורביו כי ברדוגו "פעל בלשכת נתניהו למען המינוי שלי"?
במשתמע מפעולתו, בוחר זקן לעשות "מעשה אטלשטיין". כלומר, לקבוע עובדות בשטח על אף היותו מפקד זמני. חרף העובדה שציין במאמר אותו פרסם ב"הארץ" ולפיו הוא ממשיך את הקו של קודמתו בתפקיד, להפריד בין דעות לידיעות, הרי ששרשרת ההתפטרויות של חברי וועדת הקוד האתי בגל"צ שזקן כינס, מעלות חשד לקיומם של משוא פנים ושיקולים פוליטיים מיותרים במדיניות אותה הוא מבקש לכונן, בניגוד מוחלט לכל הצהרותיו בתקשורת.
