728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שקוף שעדיף גילוי מרצון

שקוף שעדיף גילוי מרצון
אילוסטרציה.צילום: (Jeff Djevdet (CC BY 2.0

השקיפות התקשורתית היא כיום אבן יסוד בעולם המס. גם מסמכים במשרדי עוה"ד חשופים לרשויות. עדיף לגלות מידע לפני שרשות המסים פותחת בחקירה

האפשרויות המסורתיות להעלמת הכנסות ונכסים הולכות ומצטמצמות בשים לב לכך שעולמנו הופך ליותר ויותר שקוף תקשורתית במדיות השונות.
הדבר מתבטא בין היתר בכך שהפקדות כספים במדינות זרות כבר אינן חוסות תחת הסודיות הבנקאית, מאז מדיניות ה-FATCA שנכפתה ע"י ארה"ב על מדינות אחרות.
גם ישראל הצטרפה בתקופה האחרונה לאמנות בין לאומיות באותה רוח, ובהן האמנה המולטילטרלית לחילופי מידע אוטומטי הנוגע למידע פיננסי (CRS) שפותחה על ידי ה-OECD. הסכם זה מגדיר תקן לגבי סוגי המידע שהמדינות יעבירו את מועד העברת המידע וקובע את הגופים הפיננסיים עליהם תחול החובה של העברת המידע לרשויות.
אמנה אחרת היא האמנה המולטילטרלית לדיווח בין מדינתי (CBC) המחייבת את רשויות המס של המדינות שהן צד לאמנה לדווח האחת לרעותה על פעילותן והכנסותיהן של קבוצות רב לאומיות. בהקשר לאמור תוקנה פקודת מס הכנסה (תיקון 207) ומנהל רשות המיסים הוסמך להעביר מידע למדינות שהן צד לאמנה על בסיס של הדדיות.
השקיפות התקשורתית היא כיום גם אבן יסוד בעולם המס הפנימי. פרט לחובות דיווח רבות וביקורות מקיפות, נוספו בתקופה האחרונה חובות נוספות כגון החובה שהוטלה על עורכי הדין ורואי החשבון, לפי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), לבצע הליך של זיהוי הלקוח לגילוי שורה של פעולות הכוללות ניהול כספי הלקוח, קניה ומכירה של נכסי דלא ניידי או הקמה וניהול תאגיד, עסק, נאמנות וכו'. במסגרת זו על הלקוח למלא טופס בו מפורטים בין היתר סוגי עסקיו ומקור הכספים שנועדו לביצוע הפעולה הרלבנטית לשירות המתבקש ומטרת הפעולה. נותן השירות צריך לעיין בטופס לבחינת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור.
יש להזכיר גם שמעבר לחובה לדווח על תכנוני מס אגרסיביים, הוספו חובות הגילוי הקשורות בחוות דעת "מדף" ואימוץ פוזיציות שאינן מקובלות על רשויות המס. לאחרונה הוחלט ע"י ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, כי עו"ד הנותן שירותים להקמת חברות בחו"ל – שבמשרדו נתפסו מסמכים כגון תעודות התאגדות, תקנונים, פרוטוקולים למינוי דירקטורים, תעודות מניה, מסמכים לפתיחת חשבון בנק הנוגעים לאותן חברות – אינו יכול למנוע תפיסה זו באמצעות טענה לחסיון עו"ד – לקוח, שכן החיסיון אינו חל על תוצרי עבודת או עוה"ד על זהות הלקוחות. הנה מתגלה לאחרונה, כי בנוסף לכל השקיפות מכוח הדין, פרוצים משרדי עוה"ד בארץ ובחו"ל כאחד, לחדירות בלתי מורשות ולהדלפות. מסמכי פנמה בענייני מקלטי מס ומידע ברשתות מזכיר את פרשת חשיפת ויקיליקיס ומשמעות חוסר ההגנה על מידע.

 

לפתוח בהליך של גילוי מרצון

הברירה העומדת כיום בפני מעלימי מס היא אחת משתיים: או "לרדת מתחת לרדאר" ע"י שיטות הצפנה ותוך שימוש במטבעות וירטואליים (כגון הביטקוין), שיטה המתאימה בעיקר למי שמוכן להתחכך עם העולם התחתון וארגוני הפשיעה. אם מדובר באנשים שאולי הפרו את החוק אבל ככל שהם אנשים נורמטיביים – לפתוח בהליך של גילוי מרצון. כמובן, שלא כל מקרה שבו אדם מחזיק כספים בחו"ל או מקיים תאגיד בחו"ל במדינה הנחשבת כ"מקלט מס", מדובר במי שמעלים הכנסות. יכולות להיות סיבות שונות לפעולות אלה, חלקו לגיטימיות הנובעות מבעיות משפחתיות ואחרות. עם זאת, פעולות כאלה מעוררות ללא ספק חשד ככל שהם מתגלות לרשויות המס.
באשר להליך גילוי מרצון הבא למנוע לפחות אישום פלילי נוצר מצב של מרוץ עם הזמן, שכן כדי שהליך זה יניב את החסינות בפני הליך פלילי, פעולת הגילוי צריכה להיעשות טרם הגיע מידע לרשויות על קיומו של חשבון בנק בחו"ל או הקמת תאגיד ב"מקלט מס"; וזאת, מאחר ונוהל הגילוי מרצון קובע שהחסינות לא תינתן אם הגילוי בא בשלב שבו נערכת כבר "בדיקה" כלפי הנישום. המושג "בדיקה" מקבל בידי רשויות המס משמעות רחבה ביותר הכוללת למעשה, כל מידע שהגיע לידיעת רשויות המס שלא מידי מבקש הגילוי, גם אם טרם התגבש חשד המצדיק חקירה פורמאלית. לפיכך מי שרוצה להינצל ממלתעות ההליך הפלילי עליו לפעול במהירות המרבית בטרם יהיה מאוחר מידי, ולגלות גילוי מלא ומוקדם של כל הנתונים על הכנסותיו ונכסיו בחו"ל.


פרופ' דן ביין, מרצה בכיר במרכז אקדמי כרמל חיפה, לשעבר סגן נשיא בית משפט המחוזי חיפה, מומחה למיסוי

12 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

12 תגובות

  • שמש ארז
    4 ביולי 2016 @ 2:43 pm, 2:43 pm

    ברור שהסדר שיהיה קודם לגילוי, רצוי הסדר באמצעות איש מקצוע -רו"ח או עו"ד- נוח לנישום שהסתיר כספים מאשר מצב בו רשות המס פתחה בחקירה. לכן מי שחושש שכספו יתגלה כדאי שיפנה לקבל יעוץ לפני שרשות המיסים תגיע אליו במפתיע.

    הגב
    • מנחם@שמש ארז
      4 ביולי 2016 @ 9:33 pm, 9:33 pm

      עדיף לא להיבהל, כדאי להתייעץ ובמידת הצורך מחשש לחשיפה לגלות את החשבון בחו"ל. בכל מקרה יש כאן הגזמה בבהלה ונחוץ שיקול דעת.

      הגב
  • עמי מאירוביץ
    4 ביולי 2016 @ 3:05 pm, 3:05 pm

    מרגע שמס הכנסה מקדים אתכם במידע על כסף לא מוצהר כדין אתם בבעיה. אין לכם עם מי לדבר ועלות עוה"ד כבדה. אתם הופכים לעבריינים ושגרת חייכם נפגמת. כדאי לשקול לשלם קנס ולחיות בשקט.

    הגב
  • חנה
    4 ביולי 2016 @ 3:17 pm, 3:17 pm

    המידע זורם מחו"ל לשלטונות המס באופן חופשי. נדמה שהכל חשוף או בדרך להיות חשוף וזה מחייב זהירות והערכות .

    הגב
  • שולה
    4 ביולי 2016 @ 3:29 pm, 3:29 pm

    הפריצות למרכזי מידע (מי זוכר את וילקיקס?) ובמיוחד למידע פיננסי הולכות וגוברות. מה שהיה ניתן להסתיר בעבר קשה כיום.

    הגב
  • איתי
    4 ביולי 2016 @ 3:38 pm, 3:38 pm

    כשכל המידע פרוץ או לפחות חלקית פרוץ, כשהרשויות בארה"ב חושפות הון שחור, כדאי למי שלא הצהיר לחשוב פעמיים. בוודאי אם הוא תושב ארה"ב או ישראל. בארה"ב מחלטים לך את כל הכסף שהסתרת! ועל זה מוטל קנס.

    הגב
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.