728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שרון שפורר לא לבד

שרון שפורר לא לבד
שרון שפורר

העיתונאית החוקרת שמתמודדת עם תביעת השתקה שהגישה נגדה חברת נדל"ן מעודדת מהגיבוי שקיבלה מעיתונאים עצמאיים ומהתמיכה ברשתות החברתיות

" עד לפני יומיים חייתי במציאות סהרורית, מייאשת", אומרת היום העיתונאית החוקרת שרון שפורר, "אבל ביומיים האחרונים התעודדתי בצורה לא רגילה, מהתהודה הציבורית בעקבות הגיבוי הבלתי רגיל של הרשת החברתית, ושל בלוגרים כמו טל שניידר ואתרים עצמאיים כמו המקום הכי בגיהנום והעין השביעית".

 

שפורר מתמודדת בימים אלה מול תביעת ענק שהגישה נגדה חברת אורבן נדל"ן (לשעבר מיזמים). חברת הנדל"ן דרשה שהליכי לשון הרע יתנהלו בדלתיים סגורות כדי שהציבור לא ידע על הקשר שלה לדודו דגמי, מי שהיה מסוחרי הנשים הגדולים בישראל, הפך לעד מדינה ושינה את שמו.

בשנת 2014 הגישה החברה תביעה נגד שפורר בשל פוסטים שפירסמה בחשבון הפייסבוק שלה, ובהם הגדירה אותה כ"מפוקפקת" והזהירה את עוקביה שלא יעשו עסקים עמה. החברה דרשה פיצוי בסך 274 אלף שקל בטענה ששפורר הוציאה דיבתה רעה, ובהמשך, לאחר פרסומים נוספים של שפורר בפייסבוק, הגישה החברה בקשה לתיקון כתב התביעה ודרשה פיצוי בסך 1.685 מליון שקלים.

בעקבות בקשה שהוגשה על ידי "העין השביעית", לפרסם פרטים על תביעת הדיבה נגד שפורר, טענה החברה כי בשל החלטת בית המשפט העליון שניתנה שנים קודם לכן, קיים איסור לפרסם פרטים שיזהו את דגמי.

במסגרת ההליך משפטי בעקבות תביעת הדיבה, קבעה שופטת בית המשפט השלום רחל ערקובי, כי אין איסור לפרסם את שמו של דגמי בזיקה לחברת אורבן נדל"ן, וכי צו איסור הפרסום חל רק על זהותו החדשה של דגמי, שכאמור שינה מאז את שמו. במהלך השנה האחרונה הועברו מניות האחזקה בחברה מבעלותו של דגמי לבעל מניות אחר.

בא כוח החברה, עו"ד עמוס ון- אמדן, טען כי פירסומיה של שפורר הם בבחינת לשון הרע ואף פורסמו מתוך כוונה לפגוע בחברה. עוד הוא טען שהפרסומים של שפורר נגד החברה לא רק שאינם נכונים, אלא גם עשויים להפוך את החברה למטרה לשנאה ולבוז וכך לפגוע בעסקיה. הוא הוסיף כי פניות החברה אל שפורר כי תסיר את הפירסומים לא נענו על ידה.

 

לטענת שפורר מדובר בתביעת השתקה (באנגלית: SLAPP – ראשי תיבות של "Strategic Lawsuit Against Public Participation") – תביעה משפטית שמוגשת במטרה להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. לטענתה, הפוסטים שפירסמה, המתארים את החברה כמפוקפקת, עושים עמה חסד גדול וכי נגד דגמי, נפתחו תיקים פליליים בגין עבירות מגוונות.
לדבריה, אין מדובר בלשון הרע, שכן פירסומיה היו מתונים והיתה להם חשיבות ציבורית. שפורר יוצגה תחילה על ידי עו"ד טל ליבליך, היועצת המשפטית של הארץ ודה מרקר, אך הגנה משפטית זו הופסקה אחרי שעזבה את העיתון ועברה לעבוד בערוץ 10 (בינתיים היא פרשה גם משם). כיום מיצגים אותה פרו- בונו  בתביעת הדיבה נגדה עורכי הדין אורי קידר ועמוס נווה מהמטה למאבק בסחר בנשים.

 


"התחלתי להבין שכל התביעה הזו נועדה להשתיק ולהפחיד אותי. יש לי תינוק מקסים בן שנה וחצי ובאמצע חופשת הלידה שלי הייתי עסוקה בלמצוא הגנה משפטית אחרי שעמוס שוקן, מו"ל הארץ, הפסיק לממן אותה. ההתגייסות של המטה למאבק בסחר בנשים הקלה עלי, כי המאבק המשפטי כרוך בהוצאה כספית כבדה"


 

– עיתונות המיינסטרים לא התייחסה כלל לפרשת התביעה נגדך. זה פגע בך?

"זה העציב אותי, ובמיוחד העובדה שעיתון הארץ, שבו עבדתי ופירסמתי תחקירים, לא התייחס לפרשה. אבל יש לי כמה הסברים להתעלמות מצד העיתונות המודפסת וערוצי הטלוויזיה הגדולים. ראשית, הייעוץ המשפטי של העיתונות המסורתית, וגם של ערוצי הטלוויזיה הגדולים, עוסק במגננה ונוהג כגוף חלש. למה? כדי לא להסתבך עם חברות ענק ובטח לא עם חברות שנשלטות בידי עבריינים. זה ייעוץ משפטי שמסיר אוטומטית מהדפוס כל ידיעה או כתבה שהוא מפחד ממנה. שנית, לכתבים אין רצון וגם לא את הזמן הדרוש כדי לעסוק בעניינים רגישים כמו תביעת דיבה שמוגשת נגד עיתונאי. יש להם עומס עבודה יומיומי, הם חייבים להקדיש אנרגיה לכל אייטם עליו הם כותבים, צריכים להשיג מסמכים, לדבר עם אנשים, לקחת תגובות. אין להם את הכוח לזה. שלישית, וזה הסבר קצת קונספירטיבי, החברה הזו היא אחד המפרסמים הגדולים באתרי האינטרנט. והנה עוד הסבר: מי ירצה להתעסק עם העולם התחתון?

 

– ממה עוד היית מיואשת?

– "מהסרבול המשפטי. התמודדות משפטית היא מלחמת התשה. עוד כשעבדתי בעיתון הארץ נאלצתי להקדיש זמן רב להתדיינות משפטית, עוד כשזו התנהלה בדלתיים סגורות ואח"כ אחרי שהחברה שתבעה אותי שינתה את שמה. זה היה טירוף שהכניס אותי ללחצים. אגב, בתחילת הדרך לא התרגשתי בכלל מהתביעה שהוגשה נגדי, ואפילו זלזלתי בה קצת. אמרתי לעצמי שברור כשמש מי פה הרע ומי הטוב בסיפור ושהגיוני איך הכלי יגמור, אבל בבית המשפט זה לא עובד כך, והתחלתי להבין שכל התביעה הזו נועדה להשתיק ולהפחיד אותי. יש לי תינוק מקסים בן שנה וחצי ובאמצע חופשת הלידה שלי הייתי עסוקה בלמצוא הגנה משפטית אחרי שעמוס שוקן, מו"ל הארץ, הפסיק לממן לי את ההגנה של עו"ד ליבליך. ההתגייסות של המטה למאבק בסחר בנשים הקלה עלי, כי המאבק המשפטי כרוך בהוצאה כספית כבדה. עורכי הדין של המטה הם חבר'ה לוחמניים, אידיאולוגים ומאמינים בצדקת דרכי".

 


"מי שיש לו כוח ברשת הן בעיקר נשים. הן אלה שנתנו לי תמיכה עם פרסומיהן האמיצים, שאינם דופקים חשבון. במיוחד קיבלתי גיבוי מעיתונאיות כמו טל שניידר, עינת פישביין ואירית דולב. אני מקווה שהגיבוי הזה ישמש לקח לאנשים אחרים שירצו להגיש תביעת ענק נגד עיתונאי עצמאי במטרה להשתיקו"


 

– מה את מסיקה מהתמיכה שקיבלת מהאתרים העצמאיים?

" לא האמנתי איזו תמיכה עצומה אקבל בפייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות ומבלוגרים, ועכשיו כשהיא ניתנה, זה משפר את יכולת העמידה שלי להמשכו של המאבק המשפטי שעוד צפוי לי. במיוחד קיבלתי גיבוי מעיתונאיות כמו טל שניידר, עינת פישביין ואירית דולב. אני מקווה שהגיבוי הזה ישמש לקח לאנשים אחרים שירצו להגיש תביעת ענק נגד עיתונאי עצמאי במטרה להשתיקו אחרי שחשף את קלונם, וטוב אם המקרה הזה, שבו הרשת מובילה מערכה שנראית לה חשובה, יילמד בקורסים לתקשורת. מה שכן, אני מקווה שהרשתות לא יעזבו אותי ולא אשאר בדד עם תביעת הענק הזו מול אדם שעסק בסחר בנשים והוכרז עד מדינה, בתמורה לכך שסגרו לו לא פחות מ-24 תיקים".

 

– אחרי שנים רבות כעיתונאית חוקרת בהארץ ובדה מרקר עברת לערוץ 10. עזבת את הערוץ כעבור שמונה חודשים בלבד. מה קרה?

"המעבר מעיתונות כתובה לטלוויזיה הוא קשה. בטלוויזיה, שלא כמו בעיתונות הכתובה, עליך לספק ויזואליה לכל נושא שאתה עוסק בו. כל דבר חייב להיות מצולם. לטלוויזיה הרבה יותר קל לעשות תחקיר על היזמית ענבל אור, אבל לא על טייקונים כמו קובי מימון, תשובה או דנקנר. בערוץ 10 היה קשה להפוך את התחקירים ואת הראיונות שלי לוויזואליה, כי האדם נשוא הכתבה לא מוכן כמעט להתראיין והאנשים שסביבו חוששים לדבר עליו. מה שקרה בערוץ 10, הוא שפוטרתי במסגרת גל צימצומים שנעשה שם. בכל מקרה לא צלחתי את הוויזואליה ועובדה זו כנראה תרמה לכך שנאלצתי לעזוב.

 

– דיברת קודם על עיתונאיות נשים שנתנו לך גב במאבק הזה. מה, גברים רבים אינם מזדהים עמך בסיטואציה אליה נקלעת?

" מי שיש לו כוח ברשת הן בעיקר נשים. הן אלה שנתנו לי תמיכה עם פרסומיהן האמיצים, שאינם דופקים חשבון".

 

4 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

4 תגובות

  • אריה ויינגרט
    6 באוגוסט 2016 @ 1:56 pm, 1:56 pm

    שוקן היה צריך לסייע לשרון שהייתה מהעיתונאיות המבריקות אצלו. יעוץ משפטי בדה מרקר זה על הריטיינר של העיתון. הסירוב של שוקן נובע מקמצנות

    הגב
  • לילך
    6 באוגוסט 2016 @ 6:29 pm, 6:29 pm

    נותר לקוות ששרון שפורר תהיה חזקה והתביעה תמחק. חבל שחבריה מהתקשורת נטשו אותה במאבקה .

    הגב
  • בני
    10 באוגוסט 2016 @ 7:15 am, 7:15 am

    אסור להשאיר את שרון שפורר לבד במאבק הזה (וזה נכון לגבי כל עיתונאי שחשוף לתביעת SLAPP בזויה). אני אתרום את חלקי במידה ויפסק לחובתה תשלום פיצויים. אני מקווה שעוד אלפים יצטרפו אלי.

    הגב
  • יאיר
    10 באוגוסט 2016 @ 12:36 pm, 12:36 pm

    כנסו ללינק הזה כדי לעזור לה:
    http://www.ha-makom.co.il/bekitzur/einat-fishbain2

    הגב
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz