728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מסלול עוקף גל"צ?

מסלול עוקף גל"צ?
סטודנטים בתחנת רדיו קול אחר של ביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאלצילום: מתוך עמוד הפייסבוק של רדיו קול אחר

מחקר של ד"ר טל לאור, ראש מסלול רדיו בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בחן האם מיזם הרדיו החינוכי בישראל, המונה כיום 50 תחנות, ממלא את ייעודו

לא פחות מ-50 תחנות רדיו חינוכי מופעלות כיום בישראל בידי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות וגם על ידי תלמידי תיכון ויסודי. תחנות אלה, שאינן משדרות פרסומת, ניתנות להאזנה בתדר 106FM, ברדיוס של עד 10 ק"מ בלבד, אך הן פועלות גם ברשת, כך שלמעשה ניתן להאזין להן מכל מקום בעולם.
 

מחקר מקיף שבדק את תחנות הרדיו הפועלות במוסדות החינוך מצא כי הללו מצמיחות את עיתונאי העתיד יותר משאר המגמות הקיימות בבתי הספר לתקשורת. הסיבה לכך היא ההתנסות המעשית היומיומית הכרוכה בלימודי הרדיו.
עורך המחקר, ד"ר טל לאור, ראש מסלול רדיו בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל ומנהל תחנת הרדיו החינוכי "קול אחר" מכיר את הנושא מקרוב. במחקר אמפירי המתפרש על למעלה מ-200 עמודים, הוא בחן את התפתחותו של הרדיו החינוכי בישראל ואת מאפייני התוכן בתחנות הללו, לצד מיפוי תפקידיו ותרומתו לסטודנטים, לתעשיית התקשורת בכלל ולרדיו בפרט.
 

tallaor

ד"ר טל לאור

הרדיו החינוכי הוא מיזם של רשות השידור, משרד החינוך ומשרד התקשורת. התחנה הראשונה החלה לשדר ב-1993 בכפר הנוער אשל הנשיא. המטרה הראשונית הייתה לקרב את צעירי הפריפריה למקצועות התקשורת, להשמיע את קולם ולהשפיע על התקשורת שהתרכזה אז במרכז הארץ. מאז, כאמור קמו 50 תחנות, מדימונה בדרום ועד הקיבוצים דפנה ועמיר בצפון, בישובים יהודים וערבים (כסייפה ומכללת אל-קסאמי). חזונם של מייסדי הפרויקט מ"קול ישראל" היה להכשיר אנשי תקשורת בעלי הבנה תקשורתית, עם גוון וצבעים אחרים, בעלי ראיה ליברלית וערכים דמוקרטיים. על פי המחקר, מאחרי הקמת הרדיו החינוכית עמדה אג'נדה נסתרת, כשהוא נועד לשמש כלי ב"מלחמת האליטות" – מעין מסלול 'עוקף גל"צ' – ולהתחרות בהכשרת אנשי תקשורת מקרב התחנה הצבאית. מטרה לא מוצהרת אחרת הייתה לשמור על מונופול לשידור מקומי מול התחנות המסחריות של הרדיו האזורי.

 

תחנות הרדיו הפועלות במוסדות החינוך יכולות לשמש במה למגוון המחדלים הקיימים ברשויות המקומיות ולתת ביטוי לאירועים קהילתיים, כגון מחאות, הפגנות או אירועי תרבות. תוכן כזה פחות מרתק את הסטודנטים. במקום זאת – וכאן חולשתן העיקרית של התחנות הללו – הן נוטות, על פי המחקר, להתמקד במוסיקה, ועוד במוסיקת מיינסטרים ולא במוסיקה אלטרנטיבית. בשל כך, הן מחמיצות את האפשרות להיות תחנות רדיו ייחודיות, שיעוררו עניין בקרב קהל מאזינים משמעותי.

 

לדברי ד"ר לאור, אנשי קול ישראל לא הסתירו ממנהלי תחנות הרדיו החינוכי שעליהן לדווח על אירועים במישור המקומי והקהילתי, מכיוון שזו לא חכמה גדולה להשמיע מוסיקה, קל וחומר מוסיקה ברצף.
"לסטודנטים יש נטייה לעסוק בנושאים נוחים ומוכרים להם, ואלה פחות או יותר אותם נושאים המסוקרים בתקשורת המרכזית", אומר ד"ר לאור. "יש להם שיקולי רייטינג, ומבחינתם לראיין זמר או גיטריסט, ורצוי ידוען, יביא לשיעור האזנה גדול יותר מאשר לסקר תאונה שאירעה ברחוב הראשי של העיר בה הם ממוקמים, למשל. מבחינתם לראיין זמר מפורסם הוא סוג של הצלחה.

 


על פי המחקר, מאחורי הקמת הרדיו החינוכי עמדה אג'נדה נסתרת, כשהוא נועד לשמש כלי ב"מלחמת האליטות" – מעין מסלול עוקף גל"צ – ולהתחרות בהכשרת אנשי תקשורת מקרב התחנה הצבאית. מטרה לא מוצהרת אחרת הייתה לשמור על מונופול לשידור מקומי מול התחנות המסחריות של הרדיו האזורי


 

לדבריו, הסטודנטים גם מקבלים השראה מתכנים המשודרים בתקשורת הארצית ומבחינתם מה ששודר שם, ראוי להישמע גם בתכניות הסטודנטים. לפיכך, הסטודנטים יוצרים תוכן הדומה לזה המושמע במדיה של הזרם המרכזי. "בסופו של דבר, מדובר בסטודנטים הלומדים לקראת תואר בתקשורת, כך שהרדיו אינו העבודה המרכזית שלהם, אלא מסלול המשולב בלימודים האקדמיים. לפיכך, לא פלא שקשה להם להקדיש זמן ומחשבה לפיתוח פורמט ותוכן אלטרנטיבי שלא קיים לפני כן", אומר לאור.

 

במסגרת המחקר נערך ב-2016 סקר בקרב תעשיית התקשורת בישראל, שבדק את השתלבותם של בוגרי הרדיו החינוכי בכלי התקשורת השונים. התפלגות הנתונים הדמוגרפיים בסקר הראתה כי 10% מהעונים על הסקר (270 איש בסה"כ) הם אנשי טלוויזיה, קרוב ל-22% אנשי עיתונות, 10% הם אנשי אינטרנט וקרוב ל-37% אנשי רדיו. עוד עלה כי קרוב ל-35% מתוכם הינם בוגרי הרדיו החינוכי. 65% מאנשי הרדיו אשר ענו על סקר זה הנם בוגרי הרדיו החינוכי, בעיתונות המסורתית מעט יותר מ-17% ובטלוויזיה 8%.
 
– ד"ר לאור, זה לא קצת יומרני או מוגזם לטעון שתחנות הרדיו האלה הן מסלול עוקף לגלי צה"ל?

"זה לא מוגזם. עד תחילת שנות ה-90 גלי צה"ל וקול ישראל יצרו את אנשי התקשורת הטובים ביותר, בתחום הרדיו. הקמתן של עשרות תחנות רדיו אזוריות ושל תחנות רדיו חינוכיות גרמה למלחמת אליטות, ממש כך. גל"צ וקול ישראל איבדו את המונופול על הצמחת כישרונות עיתונאיים. יש לנו בוגרים הממלאים תפקידי כתבים ותחקירנים בתחנות הרדיו הנחשבות ביותר".

 

-במחקר ציינת כי יש מתנגדים לא מעטים לפריחה של תחנות הרדיו הפועלות באקדמיה.

"המהלך של הקמת הרדיו במסגרת מוסדות הלימוד עורר כלפיו מתנגדים רבים בעלי אינטרסים צרים ומסחריים: עובדי הרדיו הארצי, תחנות אזוריות מסחריות ואפילו הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, שככל הנראה פיללו ל'סטטוס קוו' ולהגמוניה של תעשיית התקשורת וראו בשידורים של הרדיו החינוכי סוג של תחרות על המאזינים. הם ראו בבוגרים של התחנות הללו כמחליפים ומתחרים על משרות בשוק התקשורת שבישראל הוא צר וקטן".

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.