728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

להלך על קו דק

להלך על קו דק
אילוסטרציה.צילום: (Borja García de Sola Fernández, (CC BY 2.0

ד"ר אורן גולן, החוקר את התקשורת החרדית המקוונת: האתרים החרדים הפכו למעין הנהגה משנית של הקהילה החרדית, שאינה סרה בהכרח למשמעת הרבנים

הבערה הגוברת בשטחי הגדה ועזה עשויה להביא להשקטה מסוימת של התסיסה ברחוב החרדי, המתפרצת מעת לעת בירושלים ובבני ברק – ועד בית שמש. אחרי שהושגה פשרה בנוגע לחוק הגיוס, דבר שמנע בחירות קרובות, המגזר החרדי ממשיך לתסוס על רקע סוגיות נפיצות מבחינתו, כמו מעצר עריקים חרדים, עבודות התשתית ברכבת ישראל או פתיחת בתי עסק בשבתות וימי חג.

 

"אתרי האינטרנט החרדים, ולאו דווקא העיתונות החרדית המודפסת, נוקטים לעתים קרובות קו אקטיביסטי, המשפיע על ההתנהלות של קהילתם. למשל, העיתונאים הצעירים העובדים באתרים הללו הם אלה ש'חפרו' ולא הניחו לנושא עבודות התשתית ברכבת ישראל המתנהלות בשבתות, לרדת מסדר היום הציבורי". כך אומר ד"ר אורן גולן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, בעקבות סדרת מחקרים שהוא עורך על התקשורת החרדית המקוונת.

 

המחקרים מתבססים על ראיונות שהוא ערך, יחד עם הדוקטורנט נחי משעול-שאולי, עם 40 עיתונאים מזרמים חרדיים שונים, בישראל ובארה"ב (ברוקלין ושיקגו), כמו גם עם רבנים ועם סטודנטים חרדים. השבוע פורסם ב- European Journal of Communication מאמרם של השניים – "עיתונות רשת פונדמנטליסיטית – ללכת על הקו הדק בין אולטרה-אורתודוקסיה דתית לאתוס של של הניו מדיה". 
 

האולטרה-אורתודוקסיה היא תופעה היסטורית וסוציולוגית ייחודית אשר הטביעה חותם בולט על החברה היהודית במהלך מאתיים השנים האחרונות. האולטרה-אורתודוקסיה התפתחה בחברה היהודית באירופה בתגובת נגד למודרנה ומתוך תהליכים של גיבוש קהילות אורתודוקסיות מתגוננות אל מול אתגרי החברה הפתוחה.
 

לדברי ד"ר גולן, העובדה שאתרי האינטרנט החרדים מגלים מעורבות אקטיביסטית בנושאים המעסיקים קהילתם, אינה מצביעה על כך שהם מובילים קו קיצוני- קנאי. "האתרים הללו אינם קשורים בעבותות לחצר של רב מסוים והם אינם מחויבים, לפחות כלפי חוץ, לאיזשהו זרם פוליטי בתוך המגזר. למשל, ההנהגה הליטאית יכולה להשתמש כרצונה בעיתון המודפס 'יתד נאמן' להעברת מסריה, אבל אין לה אתר חדשות שנתון למרותה, לכל היותר כתב או עורך אוהדים".
 

ד"ר אורן גולן.


 

"שלא כמו העיתונות המודפסת במגזר, כמו 'המודיע' , 'המבשר' או 'יתד נאמן', האתרים החרדים אינם פונים לקבוצת אנשים מסוימת והם חשים חופש רב יותר ממגבלות, יחסית לעיתונות המודפסת של המגזר. העיתונאים המועסקים באתרים חשים שהם יכולים להגיד כל מיני דברים שבעיתונות המסורתית מצנזרים. הם מציעים מגוון רחב יותר של קולות".

 

– זה אומר שהאתרים החרדים, בניגוד לעיתונות המודפסת של המגזר, קרובים יותר בגישתם לעיתונות החילונית?

"נכון יותר לומר שהאתרים הללו מגמישים קצת את גבולות המותר והאסור בעיתונות החרדית. ההגמשה הזאת הגיעה באחת הפעמים לכדי כך שבאתר 'בחדרי חרדים' התפרסמה פעם תמונה של אחות בית חולים מחזיקה תינוק בידה. זה עורר תגובות נזעמות בקרב גולשים".

 


"יש כיום 12 אתרים חרדים משמעותיים. ההנהגה החרדית די נבהלה מפריחת האתרים הללו, הוציאה כלפיהם כל מיני איסורים וניסתה אפילו לסגור אתרים. רבים חשבו שבעקבות הצלחת הרבנים לאסור בזמנו צפיה בטלוויזיה, יעלה בידם גם לאסור גלישה באתרים החרדיים, אבל זה לא הצליח"


 

– אם כך, האתרים הללו נמצאים במתח מתמיד עם הרבנים, שמן הסתם מייצגים קו שמרני, מחמיר ואפילו נוקשה.

"יש מתח בין האתרים לבין הרבנים, שמרבים לכעוס על הרוח הפלורליסטית באופן יחסי, השוררת במסדרונותיהם. המתח קיים גם בין האתרים לבין העיתונות המודפסת המסורתית, שכמו זו החילונית, חשה מחויבת להיאבק על שרידותה. למרות שהאתרים, בניגוד לעיתונות המסורתית, אינם מוכנים להיות שופר של חצרות הרבנים, הרבנים מתחשבים במעמדם המתחזק וחצרותיהם מעולם לא ניתקו עמם מגע. כשרב מסוים רוצה לבשר משהו חשוב לכלל הציבור, הוא אינו פוסח על אתר האינטרנט כבמה להעברת המסר שלו".

 

– אם כך, אתרי האינטרנט החרדים תורמים לפתיחות מסויימת של החברה החרדית כלפי החברה שאינה חרדית?

"למעשה זה כך, אם כי לא במוצהר. אתרי אינטרנט חרדים החלו להופיע ב-2008. חלק מהם, למשל 'בחדרי חרדים', התחיל את דרכו בכלל כפורום בתוך אתר הפורומים 'הייד פרק'. יש היום 12 אתרים חרדים משמעותיים, שאחד הבולטים בהם הוא ' כיכר השבת'. יש תחנות רדיו חרדיות כמו ' קול ברמה' ורדיו 'קול חי' שיש להם אתרים. ההנהגה החרדית די נבהלה מפריחת האתרים הללו, הוציאה כלפיהם כל מיני איסורים וניסתה אפילו לסגור אתרים.

"רבים חשבו שבעקבות הצלחת הרבנים לאסור בזמנו צפיה בטלוויזיה, יעלה בידם גם לאסור גלישה באתרים החרדים. אבל זה לא הצליח. התפתחה תופעה של ' צפיה בארון': אנשים הלכו לחדר צדדי כדי לגלוש באתרים, והרבנים הבינו, כנראה, שאין טעם במאמציהם אלה".

 


"העיתונאים באתרים החרדים לא צמחו במסדרונות הקלאסיים של החברה החרדית. לעתים הם אף נפלטו ממנה. הם אינם רואים עצמם אליטה. למרות זאת, הם ממצבים את עצמם כגורמים משמעותיים בקהילה ומעריכים אותה. יש להם השפעה חזקה לא פחות מחצרות הרבנים וזו מעין מנהיגות משנית של הקהילה החרדית"


 

לדברי גולן, מה שמאפיין את העיתונאים המועסקים באתרי האינטרנט החרדיים הוא רצונם להיות חלק מהקהילה העיתונאית הפרופסיונלית, בדומה לעמיתיהם בעיתונות החילונית או הדתית לאומית. עם זאת, הוא אומר שבאתרים החרדיים נפוץ השימוש בקודים שהעיתונות הכללית הפסיקה כבר בתחילת שנות ה-90 להשתמש בהם. "למשל מושג האובייטקיביות. המושג הזה מדבר על דיווח מדויק, פסקני, צמוד לחלוטין לדיוק העובדתי. העיתונות הכללית שחקה את המושג הזה והוא עבר סובייקטיביזציה, עד כדי פוסט-אמת. אין דבר כזה להיות עיתונאי אובייקטיבי. לעומת זאת העיתונאים החרדים הכותבים באתרים עדיין עובדים תחת הקוד ישן. הם עדיין מדברים 'אובייקטיבית".
 

"עם כל הפתיחות היחסית שמגלים האתרים החרדים", אומר גולן, "הם בכל זאת שומרים על לשון נקיה. הם יודעים שהקורא החרדי לא רוצה להיתקל בלשון הרע או בשפה מלעיזה, בביטויים גסים, בתמונות של נשים, שלא לדבר על ביטויים מיניים. אם האתר מבקש לתאר מקרה של תקיפה מינית, הוא יכתוב כי 'האשה נפגעה באלימות', וכולם מבינים. חשוב עם זאת לציין, שגם בין האתרים החרדים מתקיים מנעד, שכן ישנם קהלים מגוונים בחברה החרדית ומטרת אתרי החדשות לשמור על צביון חרדי מחד גיסא, ולהשאיר דרגות פתיחות לקוראים סקרנים יותר (כדי שלא יבחרו באתרים חילוניים) מאידך גיסא. לכן, אתרים מסוימים מציגים תמונות נשים (צנועות) ואחרים לא, באתרים מסוימים ניכרים מדורי סלולר ובאחרים לא".

 

– אפשר לראות בעיתונאי האתרים החרדים סוג של אליטה חדשה?

"העיתונאים הללו לו צמחו במסדרונות הקלאסיים של החברה החרדית. לעתים הם אף נפלטו ממנה. הם אינם רואים עצמם אליטה. למרות זאת, הם ממצבים את עצמם כגורמים משמעותיים בקהילה ומעריכים אותה. יש להם השפעה חזקה לא פחות מחצרות הרבנים וזו מעין מנהיגות משנית של הקהילה החרדית. מצד אחד הם עובדים עם השיטות החדשות של רייטינג ובדיקת מספר המשתמשים הנכנסים ועוקבים אחר התגובות של הגולשים, כמו העיתונאים בעיתונות הכללית, הם קשובים לקולות המגיעים מקהל הקוראים שלהם. מצד שני, גם דעת הרבנים חשובה להם, אבל הם אינם בדיוק שופר שלהם. הם שופר משמעותי בפני עצמו".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz